לא חכם, אולי פיקח

החלטתו של אליקים רובינשטיין היועץ המשפטי לממשלה להגיש תביעה נגד ח"כ עזמי בשארה הייתה מהמוטעות שבהחלטות היועצים המשפטיים לממשלה, וזאת משתי סיבות פשוטות: הראשונה היא שבשארה הוא עדיין חבר בכנסת ישראל, ועדיין נהנה מחסינות. הסיבה השנייה היא שגם פוליטיקאים אחרים, ובעיקר ח"כים ושרים, הפריחו וממשיכים להפריח התבטאויות והצהרות, שמי שרוצה יכול למצוא בהן בקלות דברי הסתה והמרדה למכביר.
אפשר לא לאהוב את הצהרותיו של באשרה בקרדאחה שבסוריה, באום אל פחם, ואולי גם בכנסת, אפשר לחלוק עליהן ואפשר לצאת נגדן. אבל להגיש נגדו תביעה משפטית? זה מוזר, בלשון המעטה. לא צודק ולא חכם.
לפעמים יש דברים שאינם צודקים אך מובנים, ואולי אף חכמים. במקרה הזה אפילו קמצוץ של חוכמה לא היה בהחלטת היועץ המשפטי. שעה אחת אחרי פתיחה ישיבת בית המשפט בנצרת, ואפילו שעות וימים קודם לכן, ברור היה לחלוטין שמידת חוסר החוכמה שבהחלטה עולה בהרבה על מידת חוסר הצדק. אז שיאכל בעל המתכון את תבשילו. ומתכון פוליטי תמיד נראה מסריח, מריח מסריח וטעמו מסריח.
משפטו של ח"כ עזמי בשארה הוא דוגמה מצוינת להסתבכות כמעט בכל תחום של היועץ המשפטי ושל הממשלה - בתחום ההתנהלות, בתחום התקשורת, בתחום המעמד המקומי והבינלאומי, ובעוד רבים אחרים. אז אל ילין איש על עזמי בשארה אלא על עצמו, על הגיונו ועל התנהגותו הוא.
האמת היא שבמקרה הזה רשאי, ואף זכאי, ח"כ בשארה לשמוח ולהתפאר בהישגיו, לצחוק כל הדרך אל התקשורת. וטוב, ואף חובה, שהממסד יפשפש בהחלטותיו, תוך שהוא מטפל בפצעים שברגליו. איך אומרים היהודים? סחתיין.
במקרה הזה, מיותר לציין, אין לאף ערבי ולאף יהודי שפוי על מה להתלונן, ואולי מעז יצא מתוק. המתוק שאני מייחל לו הוא שינוי ביחס כלפי חברי הכנסת הערבים, ואולי גם כלפי האזרחים הערבים. יחס שיהיה בו יותר מקורטוב של לגיטימיות ושל אנושיות.
פנים והיבטים רבים - טובים ורעים - יש להחלטה להעמיד את בשארה לדין. הרבה מעבר לתרומה האדירה של הממסד לבניית תדמיתו ועתידו של בישארה. אבל צריך להצביע על היבט אחד נוסף: המשפט המטומטם והלא מוצדק הזה גרם לכך שדבריו של ח"כ בשארה, ואולי זכותו לומר אותם, עוגנו והפכו לנחלת הכלל, חוקית וכשרה למהדרין. מהיום, ההצהרות שהביאו להעמדתו לדין של בשארה יהדהדו בכל אירוע ובכל כלי תקשורת.
אז איך יוצאים מהסבך הזה? פשוט מאוד. יקום היועץ המשפטי לאלתר, יפנה לבית המשפט ויבקש לבטל את התביעה. ויפה מאוד שעה אחת קודם. מעשה חכם הוא כבר לא יוכל לעשות, אז לפחות שיהיה פיקח. ובמקרה זה - בעיקר צודק. כמאמר הפתגם: פיקח יודע להיחלץ מצרות שחכם לא היה נכנס אליהן.
אגב, ועדת אור, בשולחה מכתבי אזהרה לשלושה אישי ציבור ערבים - השייח' ראאד סלאח, ח"כ עבד אל-מאלכ דהאמשה וח"כ עזמי בשארה - מזמינה כבר עתה את שלושת משפטי הראווה הבאים.

לוטפי משעור, עורך העיתון "א-סינארה"