כוכבים נולדים

אני לא בטוח מי חתום על השיר הזה, אבל אחרי ערב העיתונות המקדים של מרצדס, היו המילים "נפרדנו מוקדם מדי" שגורות היטב בפי. כי זה המוטו מאחורי תערוכה העומדת בסימן מייבך, גם אם זו בדיוק האחת שחסרה בינתיים בשלל המכוניות על במת התצוגה.
מרצדס כבשו את מוזיאון המכוניות של ז'נבה והפכו אותו לתצוגת ענק, המתוכננת בעיקר להסביר מי ומה עומד מאחורי המותג בעל השם יוצא הדופן. לצורך כך גייסו אפילו את פרופסור הוברט בכבודו ובעצמו, שעלה אחר כבוד לבמה כשהוא יושב מאחור במייבך המקורית "ההיא", פתוחה כמובן, עם נהג.
אבל החדשות האמיתיות של היצרן הגרמני, לפחות לפני פתיחת התערוכה, התמקדו דווקא ביצירות אחרות. כאשר עלתה על הבמה - ממש כמו בסרט הוליוודי - ה-GST שהוצגה בדטרויט, סיפר לנו כבר הוברט כי לא מדובר בסתם מכונית תצוגה. וכך למעשה מודיעה החברה רשמית כי מכונית זו תגיע לפס היצור. אז נכון, עד שתתגלגל הראשונה עוד יחולו שינויים הכרחיים, אבל תפיסת ה"גרנד-ספורט טורר" כמו שהם מכנים זאת, עם שישה מושבים, לא תשתנה. יופי.
ואחרי שהם מספרים לנו שגם מרצדס עוברת לככב בהפקות הוליווד, הפעם עם E חדשה בגרסת ההמשך ל"אנשים בשחור", מעלים הגרמנים לבמה עוד ועוד כוכבות צעירות, יותר או פחות. כך שכאשר האחרונה יורדת, מתפנה מקום לצמד CLK נהוגות על-ידי נהג המירוצים הגרמני ברנד שניידר, ומי שיצטרף אליו השנה באליפות מכוניות הסלון (DTM) - ז'אן אלזי.
וכך הם ממשיכים, וממשיכים, כולל PT קרוזר פתוחה שתגיע לייצור, כמו-גם גרסה הנקראת סטריט קרוזר (ראו כתבה נפרדת). וגם אם המנה העיקרית עדיין נשמרת לתערוכה, מפגן הכוח והביטחון של מרצדס עוד לפני הפתיחה מרשים את כולם.

בארון זכוכית

הפרק הבא בהפגנת הכוח הבוטה הגיע כמובן אתמול, עם הפתיחה הרשמית של דלתות התערוכה – הגם שלעיתונאים בלבד בשלב זה. ערב קודם הבטיח יוברט שמחר נראה את המכונית? היום גילינו שאכן נביט בה, אבל רק בקושי. כי בתום הבלגן המוזיקלי הארוך, עם אנסמבל בעל 12 נגנים, קיבלנו אכן זכות, אך רק להסתער על ארון זכוכית חשוך, בו ניצבה כמעט בלתי נראית העלמה החסודה - מייבך.
וזה רק אחרי שקיבלנו אישור להציץ במנוע VI2, ולשמוע מספר מילים על רמת תחכום, כוח אדיר ומומנט מפלצתי של 92 קג"מ. ושוב הופיע הוברט לצד מייבך ישנה, הפעם זו ספורט קבריולה מ-1938. ושוב הוא לווה על-ידי האנסמבל של ברלין, אך הפעם הסביר למה המספר 12 סימל מאז ומעולם שלמות.
בסופו של דבר התחושה היא שמרצדס ניגשת בזהירות מחושבת לפרויקט הגדול הזה. היא מודעת שעבור חלק גדול מהקהל השם מייבך כלל אינו מוכר. ולכן גם מגיעה חשיפה ארוכה וחינוכית לא פחות, בעזרתה היא מקווה לערוך היכרות ולעורר הערכה בין רוכשים בכוח למכונית שהסיעה את קרוזו, מרלן דיטריך ומלכי גרמניה בעבר. גם ברור כי היא זו שתוביל שועי עולם של היום…
אין ספק שמעולם לא כיכבו מכוניות מייבך עתיקות בריכוז כזה על במת תערוכת רכב כלשהי. בכל מקרה למרות העבר המפואר, הרי שב-20 שנותיה בנתה מייבך רק 1800 מכונית. אנשי מרצדס מקווים לעבור את המספר הזה תוך שנתיים. הם יצליחו כנראה.