הבלתי מועמדים

קחו למשל את המתמודדים על פסלון הבמאי הטוב ביותר בטקס האוסקרים 2002 שיתקיים ב-24 במרץ. דומה כי זה שנים לא הורכבה רשימת מועמדים מוצלחת יותר. שערו בנפשכם: רוברט אלטמן גובר על דיוויד לינץ' ופיטר ג'קסון. כמעט מזכיר את מה שעשוי היה להתרחש בטקס האוסקר לשנת 1985, אז התגוששו זה מול זה ג'ון יוסטון (על "הכבוד של פריצי") ואקירה קוראסווה (על "ראן"). מובן שבסופו של דבר הלכו שניהם הביתה בידיים ריקות, והפרס הוענק לסידני פולאק הבינוני בעבור "זכרונות מאפריקה". צפו לבזיון דומה גם השנה, כאשר אלטמן ולינץ' יאלצו לצפות ממושבם ברון הווארד, שלא ביים סרט טוב מימיו (ו"נפלאות התבונה" אינו יוצא מכלל זה), אץ רץ אל הבימה לאסוף אל חיקו את הפסלון. והרי רשימת המועמדים השנה לאוסקר הבימאי המצטיין היתה מושלמת לו את מקומו של הנ"ל היה תופס אלחנדרו אמנבאר הספרדי, שהפליא לביים את "האחרים".

איפה ג'ק ניקולסון?

ככלל, לא היו השנה יוצרים וכשרונות רבים מדי שמצביעי האוסקר שכחו אותם בבית. עדיין, את מקומם של וויל סמית ושון פן על ספסל המועמדים לפרס השחקן המצטיין ראויים היו לתפוס בילי בוב תורנטון על הופעתו הבוגרטית הנפלאה ב"האיש שלא היה שם", וכן ג'ק ניקולסון, שעשה מוקדם יותר השנה את אחד מטובי תפקידיו בסרט של שון פן כבמאי, "השבועה", בו גילם בלש משטרה בדימוס שנחישותו ללכוד רוצח סדרתי של ילדים מעבירה אותו על דעתו. בעצם, גם שמו של ג'ין הקמן נפקד מהרשימה. והלוא השחקן בן ה-72 היה אחת מנקודות האור הבודדות בקומדיה החלשה "משפחת טננבאום", והופעתו בה אף זיכתה אותו בגלובוס הזהב.
כמה מעצבן למצוא את שמה של רנה זלווגר חותם את מצבת המועמדות לפרס השחקנית. מי שהתעלמו ממנה אשתקד כאשר ביצעה בחן רב את דמותה של "האחות בטי", מפצים אותה דווקא עכשיו, איומה שכמותה, בעבור "יומנה של ברידג'ט ג'ונס". איכה נשתכחה תורה בירץ' המעצבת ברגישות מופלאה מתבגרת נסערת ב"העולם שבפנים"? וכיצד זה נותרה בחוץ נעמי ווטס המרשימה שמגלמת ב"מלהולנד דרייב" של לינץ' שחקנית מתחילה ושאפתנית הבאה להגשים את חלומה בהוליווד? במאמץ קל אפשר אף לדמיין את טילדה סווינטון הנהדרת מנפנפת את זלווגר מספסל המועמדות בזכות משחקה ב"מים עמוקים", בו היא מופיעה כאם הנחלצת לעזרתו של בנה שרצח את מאהבו.

ואיפה "העולם שבפנים"?

אף ש-“A.I”, באורח לא מפתיע, נרשם כאחד הסרטים המאכזבים של השנה, ראוי היה לצרף אל שתי המועמדויות שצבר גם את זו של ג'וד לאו לפרס שחקן המשנה הטוב של השנה. גם היעדרותו של סטיב בושמי, המגלם אספן תקליטי ויניל אקסצנטרי ב"העולם שבפנים", מרשימה זו הינה בגדר החמצה. סרטם של האחים כהן, "האיש שלא היה שם", אינו מופיע, משום מה, בקטגוריה המיועדת לתסריט המקורי, ואילו "ממעמקי הגיהנום", סרטם המעניין של צמד אחים אחר, אלן ואלברט יוז, שהוא שחזור נוסף של פרשת ג'ק המרטש, לא זקף לזכותו שום מועמדות – וחבל.
מאליו מובן, שסקירה זו מתבססת על סרטים שהקרנתם בארץ כבר החלה, או כאלה שנחשפו כבר בפני עיתונאים. על כן קשה לקבוע, למשל, אם מועמדותה החסרה של סטוקרד צ'נינג לפרס השחקנית המצטיינת בעבור תפקידה כאשת עסקים קשוחה ב-“the business of strangers” היא מוצדקת, או שמא מקפחת שחקנית מוכשרת (בדרך כלל) זו. כך, במסגרת המגבלה המוזכרת מעלה, אפשר לציין בצער את השמטתם של שניים (לפחות) מהסרטים האמריקאים הטובים של השנה, "מלהולנד דרייב" ו"העולם שבפנים", מרשימת המועמדים הסופיים לפרס הסרט.