היכונו למהפיכה

"אני רוצה שילדים בני 12 יתלו תמונות של מכוניות יגואר על הקיר. אני רוצה שנחזור לתקופת הזוהר שלנו בשנות השישים, עם אותה התלהבות, חידושים ורעננות. אני לא מדבר על אבולוציה קלה, אלא על רבולוציה של ממש ביגואר. אני מדבר על קצב מהיר של חידושים". איאן קלום, האיש מאחורי הדברים, אינו דובר מחלקת יחסי הציבור של היצרן הבריטי. הוא עומד בראש מחלקת העיצוב ולכן גם יודע להגיד דברים פחות נעימים לאוזן. קלום הוא בריטי גאה, עם דעות שונות על משמעות המוצא. הוא מתלהב מהמוצר שלו ובמיוחד מהכיוון החדש שהוא שותף ליצירתו. עומדת בפניו משימה לא קלה. קלום מגיע ליגואר כאשר היא ניצבת על פרשת דרכים. מצד אחד, הושלמה הצגת קו המוצרים החדש וליגואר יש כעת פריסה טובה יותר מול מותגי היוקרה הגרמניים. מצד שני, זהו הזמן לשנות ולהתפתח. השיחה עם קלום קולחת, הוא מדבר בשטף, יודע לתקשר היטב עם אנשי המדיה ולהסביר את כוונותיו בצורה מעניינת. קלום, אגב, מגיע ליגואר מאסטון-מרטין ונחשב לאחד האחראים לתחייתה מחדש, והוא החתום על ה-DB7 והוואנקיש. למעשה, יצירתו הבאה תהיה עדיין במדי אסטון-מרטין, "ואתם תהיו מופתעים".

הקץ לנוסטלגיה

"בזבזנו יותר מדי זמן במבט לאחור" מודה קלום "השקענו יותר מדי בצד הנוסטלגי של יגואר ואסור להסתכל כל הזמן אחורה. צריך להביט קדימה עם ביטחון וחזון. תוך חמש שנים אני רוצה לראות יגואר, צעירה, מודרנית ומתקדמת יותר מבחינה טכנולוגית. לא כזו שמוכרת קסם נוסטלגי. אני מסתכל על ה-E טייפ; תראה מה הייתה ומה סמלה מכונית זו כאשר הופיעה בשנות השישים. היא בטח לא הייתה מכונית נוסטלגית, אלא מכונית ספורט מהקצה החדשני ביותר של עולם הרכב. גם ה-XJ המקורית הייתה מכונית חדשנית. בסופו של דבר השארנו את הצד הספורטיבי לב.מ.וו והפכנו אט אט נוסטלגיים".
האם אפשר לחזור לימי ה-E? "לצערי אני לא מאמין שנוכל ליצור E טייפ חדשה. התקינה כל כך מגבילה אותנו עד שלמעשה מכונית כמו ה-E לא הייתה יכולה לעלות היום על הכביש. מכסה המנוע גבוה מדי, הגג נמוך מדי וקרוב לראש. זה עצוב וזה מקשה עלינו כמעצבים, כי היכולת שלנו ליצור מכוניות מיוחדות יותר מבחינת מראה ופרופורציות מוגבלת באופן מהותי ביותר לעומת המצב לפני עשר או עשרים שנה לפני".

הקופה

היגואר R קופה, שהוצגה בתערוכת פרנקפורט האחרונה, הייתה לפי קלום הצהרת כוונות טובה לגבי העתיד של יגואר. "חשוב לתפוס כאן את הרוח של המכונית ולא את הפרטים" מסביר קלום "אנחנו יכולים לייצר מכונית כזו, אבל כרגע פשוט אין לנו את ההון הדרוש לפיתוח או את המקום על פס הייצור. זו הסיבה שהלכנו על קופה גדולה. היא לא דומה למשהו אחר במבחר שלנו ולא יכולה לבלבל אנשים וליצור רושם שהיא מחליפה של מכונית מסוימת".
אבל יש גם הימור כאשר בוחרים בקו חדש. "הסכנה בללכת לכיוון מודרני יותר היא לאבד את הלקוחות שאוהבים את יגואר של פעם. למעשה חלק מהמטרה של ה-R מבחינתנו כמעצבים, הייתה לשכנע את האנשים שעובדים אתנו, ההנהלה למשל, שהכיוון החדש נכון. אבל ה-R למדה אותנו שרוב האנשים ילכו עם יגואר חדשה באם היא תהיה מספיק מושכת. אני תמיד מאמין שצריך לראות מכונית ברחוב, ניצבת או נוסעת על האספלט, כדי להעריך אותה נכון. כאשר ניסינו זאת בבירמינגהאם קיבלנו תשומת לב נלהבת מצעירים ומהצד האתני (כלומר שחור- א.ש.) שמעריך יותר דברים שהם 'קול'. וזה שימח אותנו לראות שאנשים שבדרך כלל הלכו לכיוון ב.מ.וו ופחות ליגואר, התלהבו מהמכונית".

לא בדגל

אבל השינוי עליו מדבר קלום לא יגיע כבר במכונית הבאה, הלוא היא ה-XJ החדשה שתופיע תוך שנה. "ה-XJ הבאה תהיה עדיין אבולוציה של המותג מבחינת מראה. יהיה כאן בהחלט המשך ל-XJ. לא מתחילים מהפיכות עם המכוניות הגדולות ביותר של המותג".
אבל ה-F שתופיע בתוך שנתיים, תחילה כרודסטר ומאוחר יותר כנראה גם בגרסת קופה, היא המכונית שתשנה את התמונה. "אנחנו עובדים כעת על ה-F, וזו המכונית הראשונה מהזן החדש והמתקדם של יגואר".
האם אתה לא חושב שמבחינה זו גישת העיצוב ב-X הייתה שמרנית מדי? "זה לא הוגן שאדבר עליה כי הרי לא אני עיצבתי אותה, אלא ג'וף לאוסון המנוח. בכל מקרה, גם אם הייתי עושה אותה אחרת אני עדיין אוהב את התוצאה. המטרה הייתה שאנשים יבינו שזו יגואר. עכשיו כאשר התבססנו, יש לי חופש פעולה והדגם הבא יהיה שונה ממנה ובהרבה".

יגואר קטנה

אבל קלום לא מסתפק בכך. לדעתו אסור לקפוא על השמרים גם בנושאי מבחר הדגמים. "הייתי רוצה לעשות יגואר קטנה בהרבה מה-X. עם כל היכולת הדינמית, הביצועים והיוקרה. אולי אפילו כזו שהיא עם שתי דלתות. אנחנו חושבים שיש דרישה למכונית כזו וזה מאוד מעניין". ומה עם מכוניות גדולות יותר? "אנחנו מחפשים לנצל את השם דיימלר בצורה טובה יותר. לא להשתמש בו ככינוי לרמת גימור אלא למכונית שתהיה אפילו גדולה מה-XJ. כמו המכונית שהייתה פעם למלכה למשל".
ומה עם SUV או תצורת הקרוס-אובר? " יגואר צריכה להיראות בתנועה גם כשהיא עומדת ו-SUV נראה עומד גם כאשר הוא בתנועה. אז זו קצת בעיה ואני לא חשוב שאנו צריכים ללכת לכיוון כזה. אבל במכונית קרוס-אובר יש פוטנציאל".

בריטניה ומשמעותה

לקלום יש גם דעה ברורה לגבי המוצא הבריטי, ואני לא בטוח שהבוסים שלו בפרברי דטרויט יאהבו אותה. "לדעתי יגואר לא תהיה יגואר אם היא תיבנה מחוץ לבריטניה. בכל מקרה, יש לנו מספיק מקום לייצר את כל הדגמים שאנו צריכים". וכאן כמובן מגיע הזמן לדבר על הערכים הבריטיים ומשמעותם, ולקלום כצפוי יש הרבה מה להגיד בנושא, במיוחד בגלל שהוא חושב שהמונח 'בריטיות' עוות בתעשיית הרכב. "הבריטיות במכונית באה מכך שאנו עובדים, חיים ויוצרים בבריטניה. זה הייחוד שלנו וזה מה שאנו יודעים לעשות הכי טוב. המרק 10 הישנה והגדולה נבנתה כדי לרצות את הטעם האמריקני ולכן נכשלה. אבל אני לא מסכים שתכנון בריטי הוא מיושן, או צריך להיות כזה. אנחנו חיים כאן בבריטניה בעידן המודרני ואנו צריכים לתכנן מכוניות כמו שאנו אוהבים וחיים, ולא לבנות משהו מיושן בגלל שמישהו החליט שבריטי זה מיושן. מה שהופך מכונית לבריטית זה לאו דווקא הצורה המיושנת, אלא הראייה הייחודית שלנו, התרבות שלנו או העובדה שלנו למשל, יש חוש הומור מפותח עם יכולת לצחוק על עצמנו, כמו שהצגנו ב-R. מראה בריטי הוא מאופק, אך בעל בטחון עצמי ובשום פנים ואופן לא וולגרי או מיושן".
בכל מקרה קלום אינו מרגיש שהרצון שלו לבצע מהפיכות ביגואר ייתקל בהתנגדות. "הגעתי לכאן בדיוק בתקופה שכולם הבינו שהגיע הזמן לשנות משהו ברוח הדברים. ואנחנו נשנה הרבה. תוך כמה שנים יגואר תתמודד מול הגרמנים גם בחדשנות ולא רק במראה".