| |
חוף הנודיסטים בקליה
הקטע הצפוני של חוף קליה בים המלח הוא חוף הנודיסטים הרשמי היחיד בישראל. לפני חג החירות, ביקור (לבוש) אצל מי שמבלים את סוף השבוע בעירום אבל מתחבקים רק עם בגדים
יגאל מוסקו
על פי הפרשנות הידועה, כל הענין של הבגדים התחיל מאותו עלה תאנה שאדם וחוה מיהרו להדביק היכן שהדביקו, אחרי שאכלו מעץ הדעת וקלטו שהם מסתובבים כמו מופקרים. על פי עודד, הבגדים הם האמצעי של אנשי הדת לשלוט ולדכא את בני האדם. ולכן הוא ואשתו, בני 50 פלוס מעיר בדרום הארץ, מגיעים בקביעות אל חוף קליה בים המלח ומורידים את כל הבגדים כדי להרגיש חופשיים.
מתח מיני אין שם
חוף קליה – ליתר דיוק, החלק הצפוני של החוף, ליד פארק המים 'אטרקציה' – הוא חוף הנודיסטים הרשמי היחיד בישראל. אמנם ישנו אתר דומה נוסף, קרוב למרכז הארץ, אבל הוא נמצא בחוף לא מוכרז לרחצה, והנודיסטים מבקשים לא לפרסם את מיקומו המדוייק. גם ככה תושבי האיזור מגיעים להציץ רכובים על סוסים, ג'יפים ומצנחי רחיפה.
בקליה אין בינתיים בעיה כזאת, כי ממילא אנשים פוחדים להגיע לשם. מי שכבר נמצא על החוף יכול להרגיש בטוח: תיכף ומיד יהיה אפשר לזהות מחבל מתאבד, כי הוא יהיה היחיד עם בגדים. רמי, הנודיסט שנופש בחופש מהמילואים, יוכל לחסל אותו.
יש עוד יתרון מובהק לחוף נודיסטים: מי שמחפש בן/בת זוג ולא קונה חתול בשק, כי הסחורה גלויה לעין. לפני שכל הגלמודים רצים לקליה (ואז אולי יתגשם חזון ראשי התיבות של קליה – קם לתחיה ים המוות), נקדים ונזהיר שרוב הנודיסטים הם דווקא זוגות נשואים, והרווקים והרווקות הם דרך כלל מעל גיל 40. זקן החשפנים הוא בן 80. מביקורי בחוף אני יכול להעיד, שמתח מיני אין שם.
אז מה הקטע שלהם?
"תחושת חירות מאוד נעימה, שקשה להסביר אותה באופן רציונלי", אומרת יו"ר העמותה הישראלית לנטוריזם, ענת ענבר. הנטוריסטים שואפים להתמזג עם הטבע בגוף ובנפש, וגורסים שעירום חברתי תורם לאחווה בין בני האדם, לקבלת העצמי והאחר כפי שהם, עם היתרונות והחסרונות, ובלי הבגדים שמבטאים הבדלי סטטוס. הנטוריסטים הישראלים מקבלים אל שורותיהם גם 'סתם' נודיסטים, כאלה שאוהבים להתהלך בעירום בלי פילוסופיות נשגבות.
הם נפגשים בסופי שבוע. בחורף בבריכה סגורה או בחוף קליה, ובקיץ בחוף הלא מוכרז הים תיכוני. לכל מפגש מגיעים בין 70 למאה איש. באים עם הילדים כבר ביום שישי, מקימים אוהלים ומדורה, שרים, משחקים בכדור ורוחצים בים, והכל בעירום. הם מתחבקים רק כשהם נפגשים או נפרדים. ובשלבים האלה הם לבושים. האווירה פתוחה ונינוחה. 'המצב' אמנם מחלחל לשיחות, אבל ענבר אומרת ש"לא מגיעים לוויכוחים פוליטיים סוערים, כי נורא קשה להיות אגרסיביים בעירום".
איך מצטרפים?
דרך מילוי טופס וירטואלי באתר האינטרנט של העמותה (ר' קישור מימין). המזכירה מחזירה טלפון ומוודאת שהפונה מבין על מה מדובר. "הדבר הראשון שאנחנו מבהירים הוא שאין שום פעילות מינית", אומרת ענבר. "בזמן האחרון יש המון פונים שמעוניינים בחילופי זוגות, ולפעמים ממש קשה להסביר להם שבשום אופם הם לא ימצאו את מה שהם מחפשים בפעילות שלנו".
מי שעבר את הראיון אצל המזכירה ומוזמן למפגש, חייב להתפשט כבר בפעם הראשונה, וכך מנופים רוב המציצנים. מי שמתפשט אבל מתקרב לאחרים יותר מדי או נועץ עיניים, לא יקבל הזמנה באי מייל למפגש הבא.
לאחרונה מתכתב במרץ עם אתר הנטוריסטים חרדי מבני ברק, "הוא היה עד היום בשני מפגשים", מספרת ענבר, "אבל אני לא אוהבת את הרעיון שמישהו שמח לבוא אלינו אבל לא מרשה לאשתו להצטרף".
- אולי היא עצמה לא רוצה? סביר להניח שהיא בכלל לא יודעת על עונג השבת של בעלה.
- "יכול להיות, אבל אני יודעת שהוא מתנגד בתקיפות לכך שאשתו או בנותיו יבואו".
לענבר עצמה בן ובת בגיל העשרה. הם לא רוצים לבוא למפגשים. "הבן שלי חושב שאחנו מוזרים", אומרת ענבר, "ולבת שלי אין בעיה עם עירום, אבל היא לא מבינה למה זה צריך להיות מכנה משותף למפגש".
|
