כך התפתחה האכיפה

כמי שמעורב ומעורה היטב במדיניות אכיפת המהירות של משטרת ישראל, במשך יותר מעשור, אני יכול לקבוע בוודאות שיש תבנית ברורה המאפיינת את התפתחות אכיפת החוק על-ידי משטרת ישראל. וברשותכם, אתאר כאן בהמשך בעיקר את התפתחות אכיפת מהירות הנסיעה. לא רק מכיוון שנושא זה עלה היום שוב לכותרות - וראו את מאמרו של עמית לאוזון בנושא - אלא בעיקר מכיוון שמדובר כאן בעיקר באבסורד. בכל הנוגע לגורם האנושי, הטכנולוגי, שימוש באמצעי מניעה, אוטומטיזציה ואפילו בחירת מיקום מארב. והעניין הוא ככה:

גורם אנושי

ההתייחסות כאן היא לשוטרים המבצעים את האכיפה, אך גם להשפעה הפסיכולוגית על הנהג. למשל, בעבר הרחוק שלטו מכמונות KR פשוטות יחסית, אלה שהופעלו מתוך ניידות (לרוב תוך תנועה) והשוטר היה מפעיל אותן תוך כדי שהוא בוחר למעשה את הנהג אותו הוא מעוניין לעצור. אז, הוא גם יכול היה לשלח לחופשי נהג שהצליח לשכנע שאינו אשם. באותה עת, למי שאינו זוכר או יודע, היה לכך גם אפקט פסיכולוגי-חינוכי. ידעת שיש שוטרים מסיירים, מחפשי פורעי מהירות. ידעת שהם מסיירים באזורים "אדומים" ומועדים לפורענות.
לאחר מכן, עם הופעת מכמונת המולטנובה, עדיין היה שוטר בניידת, אולם את הנהג היה עוצר שוטר אחר, כ-500 מטר במורד התנועה, זה שהיה מספר לו בזמן אמת על העבירה. גם במקרה זה זכה הנהג שעבר עבירה לשמוע מייד במה חטא. גם פה פעל אלמנט הרתעה כמובן.
אלא שכיום, בימי האכיפה האוטומטית, יראה הנהג במקרה הטוב פלאש שיגיד לו "חייך, אכלת אותה". אף אחד אמנם לא יעצור אותו, ואת הכסף יקבלו פקידי משרד האוצר מאוחר יותר. הדבר מגיע לאבסורדים של ממש, כאשר אנשים צולמו יום אחר יום על-ידי מרום למשל, שהוצב במסלול נסיעתם הקבוע. היות ועבר זמן רב עד שהגיע אליהם הדו"ח הראשון, הם המשיכו להיתפס, ועבורם לא פעל שום אפקט חינוכי ולא ניתנה להם האפשרות לתקן את מנהגם!!!
בעתיד יתפתחו מערכות האכיפה האוטומטית עוד יותר, הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינת הסוואתן מהנהג, כך שבעצם לא יהיה לנהג מושג מה תפס אותו, מה קרה באותו רגע. הנהג יצטרך להתמודד עם סוג חדש של רובוטים לאכיפת מהירות, שכל מטרתם לצלם כמה שיותר ולהכניס כמה שיותר כסף לקופת האוצר. והרי איזה נהג ישראלי מפחד מרובוטים ממתכת. וטיפול במצב התנועה המחריד? גם אני שואל...

הטכנולוגיה

הטכנולוגיה בתחום אכיפת המהירות בעולם מתקדמת באיטיות, אך בהחלטיות. מוקדי הפיתוח העיקריים הם שוויץ וארה"ב, כשכל אחת מהמדינות עושה זאת מסיבותיה שלה. הראשונה מעוניינת מאוד לשמור את הכבישים נקיים מעבריינים והשניה מעוניינת לתת לשריפים המקומיים אמצעי יעיל ככל שניתן למלא את קופת המשטרה המקומית, שהרי כך בודקים שם את כדאיות רכישת מכמונת חדשה. גם לישראל יד בנושא והמוח היהודי בהחלט תורם רעיונות מתקדמים בתחום אכיפת המהירות. דוגמאות לכך הינן המרום - שתוכנן במקורו לאכיפת עבירת שמירת מרחק - והתלם, מערכת בקרת תנועה שטרם נמצאת בשימוש.
את ההתקדמות בטכנולוגיה ניתן לראות גם אצלנו בכבישים. בעבר צריך היה השוטר הישראלי להפעיל ידנית את המכמונות. הוא היה מכייל את המכשיר (אם לא שכח), מפעיל אותה (לעיתים קרובות שלא כשורה), קורא את המהירות המוצגת על המכשיר, רושם דוח על נייר מתאים, מוסר ידנית את הדוח לנהג ומאפס את המכשיר לקראת קורבן נוסף.
המכמונות הישנות, דוגמת ה-KR, לא ניחנו ביכולת לזהות רכב אחד בתוך קבוצה, זאת בעקבות דרישה למרווח של כ-200 מטרים בין כלי רכב. זאת לעומת מכמונות חדשות כגון המולטנובה, המסוגלת למדוד מהירות כלי רכב, גם אם במרחק של 15 מטרים ממנו נוסע רכב נוסף באותו הכיוון, או אפילו בכיוון הנגדי.
מבחינת השימוש בתחום התדר אנו רואים מעבר לתחומי ה- KA (סביב 33 Ghz) וה-KU (סביב 14 Ghz) ושימוש ברדארים הפועלים בעוצמה נמוכה מאוד לטווחים קצרים ובדיוק גבוה. עוד יתרבו בזירה מכמונות מבוססות אופטיקה, דוגמת הלייזר, אלא שהחדשות לא יופעלו בהכרח מול חזית הרכב, אלא אל צידו או אחוריו - זאת כדי למנוע אפשרות גילוי/שיבוש.
אמצעי אכיפה חדש נוסף הנמצא בניסוי כיום על-ידי משטרת התנועה הינו ה-Laser Digicam. מכמונת קבועה זו מבוססת על אקדח הלייזר המוכר, המשולב עם מצלמה דיגיטלית (יום/לילה) ומחובר בקו תקשורת ישירות לבית דגן. המכמונת מותקנת במחלף מורשה, לנוסעים מזרחה. היות והלייזר במקרה זה פועל אל עבר אחורי הרכב ובזוית, לא ניתן כלל לגלות את פעולתה.

אוטומטיזציה

למשטרה יש אינטרס מהותי לקצר את הזמן שעובר מרגע ביצוע העבירה עד לקבלת תשלום הקנס. על-מנת לעשות זאת, מתוכנן בעתיד שימוש בשלוש טכנולוגיות עיקריות של צילום אינפרא-אדום, תקשורת נתונים ועיבוד תמונה ATR (Automatic Target recognition). התמונה, המצולמת במצלמת יום/לילה, תישלח מהמכמונת ישירות למרכז בקרה, שם תעובד על-ידי מחשב שיפענח את מספר הרכב, יאתר את כתובת הבעלים וישלח את הדו"ח בצורה אוטומטית וללא מגע יד אדם. בתהליך זה יעברו פחות מ-24 שעות מרגע ביצוע העבירה עד לקבלת הדו"ח.

מדיניות התרת השימוש בגלאי רדאר

עד שנת 2000 היה השימוש בגלאי רדאר אסור מבחינת החוק. הגלאים השונים הובאו לארץ בהחבא בתוך כיסי מעיל גדולים, בתוך מכשירי חשמל אחרים ובעוד שיטות יצירתיות אחרות. אלה היו יעילים ביותר לשימוש בין השנים 93'-85', בהן עיקר פעילות האכיפה התבצעה בעזרת מכמונת ה-KR הקלה לגילוי. הגלאים השונים נתנו התראה ארוכה מאוד על איום מתקרב ואפשרו להאט למהירות חוקית.
בתחילת שנות ה-90, עם הופעתה של המולטנובה, הפך עניין הגילוי לבלתי אפשרי עבור 99% מגלאי הרדאר. שלוש שנים מאוחר יותר, עם הופעת אקדח הלייזר, התערער מאזן הכוחות עוד יותר. למרות שבמקרים רבים ניתן היה לגלות את פעולת האקדח, לרוב היה זה בשלב מאוחר מדי.
אולם בשנת 2000 נפתח היבוא של גלאי רדאר לארץ. למרות ההיתר, כ-90% מהגלאים המיובאים אינם יעילים כלל כנגד המכמונות הנמצאות בזירה ולדעתי לפחות, זו גם אחת הסיבות שהיבוא הותר. ברכישה חוקית של גלאי רדאר המדינה מרוויחה מייד מהמיסים, וניתן בהחלט לראות בזה קנס מקדים על השימוש בו.
מרבית הנהגים הרוכשים גלאי רדאר כלל אינם יודעים אילו תכונות נדרשות מגלאי, ולכן מאמינים שקופסת הפלסטיק השחורה מהווה תעודת ביטוח, ומשנים את הרגלי הנהיגה שלהם ל"רעה". ושוב, גם במקרה זה, המדינה מרוויחה, מאחר ומדובר ב"טרף-קל" עבור משטרת התנועה.

מיקומי המארבים

המשטרה תמיד טוענת שאת אכיפת המהירות היא מבצעת בכבישים "אדומים". ברשותכם ואם להתבטא בעדינות הראויה - אני לא מאמין להם. ראשית, גם בכבישים הנחשבים לכאורה "אדומים" ובהם יש אכיפת מהירות, המהירות היא לא זו שהפכה אותם למסוכנים, אלא גורמים אחרים דווקא, כמו למשל חוסר התאמה לנפח תנועה. במקרה הגרוע, המהירות תרמה לחומרת הפגיעות של המעורבים. שנית, בכבישים בפירוש "לא אדומים", כמו למשל נתיבי איילון בקטע בין הרצליה לגלילות, ישנם מארבים קבועים של משטרת התנועה. זאת, למרות שאין ספק כי את מספר התאונות הקטלניות שאירעו שם, ניתן לספור על אצבעות יד אחת.
לכן, אין ספק כי מדובר בהצהרות לחוד ומדיניות-אכיפה-בשטח לחוד. המשטרה אוכפת את המהירות בנקודות הכי יעילות מבחינת ייצור הדו"חות ליחידת זמן, וככל שהתשתיות משתפרות, גם המיקומים האפקטיביים מתרבים ואכיפת המהירות פורחת עוד יותר.

סיכום

אכיפת עבירות מהירות - או אם תרצו מדיניות המשטרה בנושא - נועדה למטרה ברורה אחת. הגדלת כמות הכסף המגיע לקופת האוצר כתוצאה מעבירה זו. בעתיד צפויים מארבי המשטרה להיות מוסווים היטב בנוף הכבישים, להתמקם בקצה כביש ארוך, רחב, מואר ובטוח, ה"קורא" לנהג ללחוץ עוד מעט על הדוושה. האכיפה תהיה אוטומטית לחלוטין ולנהג תישאר האפשרות להיזהר שבעתיים, לשלם קנסות כבדים אם לא יעשה כך, או אולי, להשקיע באמצעי הגנה יקרים עוד יותר.

הכותב הוא מייסד אתר "מכמונות מהירות בישראל" - Speedtraps.co.il