פרק 1 - לאהובי היקר שנמצא כרגע רחוק רחוק ממני

דיברתי איתך לפני שעה קלה בזמן שהייתי בביתך כי לקחתי משהו. נשמעת כמו תמיד חזק ובטוח בעצמך. כפי שתמיד אתה מעודד אותי כשאני נכנסת לאחת מן ההיסטריות הזוטות שלי.
אתה נמצא שם ואני כאן. נשכבתי על המיטה שלנו אצלך והרחתי את הריח שלך, והסתכלתי על הבלאגן התמידי שלך בחדר. נגעתי במיטה, בשידה ובדברים שלך מחפשת איזה שהוא משהו בלתי מוסבר.
דיברת איתי ועלו לי דמעות בעיניים.
ילד חזק ואמיץ שלי, הילד הכי טוב שהכרתי בעולם. לפנייך היו לי מאהבים מספר. אף אחד מהם לא העניק לי את מה שאתה מעניק לי, בטחון ואמונה.
כל יום אתה נוסע דרך ארוכה ולוקח אותי אלייך. למשמע גחמותיי, אתה מזדעק ונותן לי את מה שנכספתי אליו.
ואני נכספת אלייך עכשיו. רוצה לחבק אותך במיטה שלנו, לשלב רגל ברגל יד ביד, לנשק אותך ברוך על שפתייך ולהגיד לך שהכל יהיה בסדר. שהכל זה רק חלום רע, ואתה איתי בטוח לחלוטין, וחם לך ואתה לא רעב, ולא חושב על כך שבזמן הקרוב מאוד תיכנס לגוב האריות על מנת לשמור על כולנו.
אתה מלאך. תמיד ידעתי את זה, ועכשיו אני בטוחה בזה. תמיד מוכן לעזור ותמיד עושה מעבר.
מהירות המחשבה שלך גוברת על של רבים ועל שלי, המוח שלך מחבר דברים בקצב האור, ואני מקשיבה לך פעמים רבות נפעמת, כמה חוכמה ניתנה לאדם אחד וכמה הוא צנוע בה.
אתה שם ואני כאן, ואני חושבת עלייך כל הזמן. פתאום השיחות של השתי דקות כמה פעמים ביום, נראות לי יקרות ערך כפי שמעולם לא היו, אפילו לא כשהיית כמה שבועות בחו"ל.
אני לא יודעת איך אעבור את השבועות הקרובים. אני לא יודעת איך אתמודד עם העובדה שאני מתקשרת ואתה לא זמין, ואני כבר צמודה לחדשות ומקווה שלא יגידו שום דבר על חיילי מילואים.
שאלתי אותך אם נתנו לך בדיוק את אותו התפקיד שהיה לך בסדיר. אמרת שלא. אתה יודע שאני יודעת שהתפקיד שהיה לך בסדיר עוד יותר מסוכן אפילו ממה שנתנו לך עכשיו. אני מתארת לעצמי, שגם אם אתה כן בתפקיד המסוכן, לא תגיד לי כדי לא להדאיג אותי.
סיכמנו ביננו שאהיה חזקה, כי אם אני לא אהיה חזקה, אתה לא תחזיק מעמד. הבטחתי ולכן אקיים. כשאדבר איתך אהיה חזקה, אהיה אופטימית, אני לא מבטיחה שזה ימשך גם דקה לאחר השיחה.
אלוהים לא שלי בכלל, מעולם לא האמנתי בך ואני לא מתכוונת להתחיל בזה עכשיו. אבל אם אתה שם, תסמן אותו בשבילי, תקיף אותו בעיגול ותיתן לו את השם מלאך. שאף רוע לא יגע בו, שאף אחד לא יצליח להשפיל את רוחו.
תשמור עליו היטב,
כי אני מכאן, מרגישה שכרתו לי איבר חיוני במיוחד מהגוף,
ואני צריכה שיחזירו לי אותו.
מורן