שתף קטע נבחר

150 דולר ללילה? על מה?

תעשיית הצימרים הפירטית שפורחת בארץ מקוממת נופשים רבים, שמתלוננים על המחירים והתמורה. משה גלעד עבר כך את החג והוא מסכם: אשוב לשם רק עם צו-8



(ראו תגובת חדרי האירוח בטור מימין)

ביקור ברמת הגולן, בייחוד עכשיו, כשהפריחה בעיצומה והנחלים זורמים, שונה מאוד מביקור בכל מקום אחר בישראל. היתרון הגדול של הרמה טמון בצפיפות הנמוכה. מעט ישובים, מעט תושבים, נופים פתוחים, ירוקים, גבעות והרים נעימים לעין שמרחיבים את הלב. לאור כל היתרונות האלה אפשר בהחלט לצפות לפיתוח של תעשיית תיירות קטנה. ביקור בן שלושה ימים ברמת הגולן ולינה של שני לילות בדירת אירוח של קיבוץ מרום גולן, מלמד שלצד המון דברים מצוינים שצמחו שם, יש כמה הרגלים שקשה להיפטר מהם.
לקיבוץ מרום גולן יש שלושה מרכיבים בתחום התיירות – מסעדת "הבוקרים" בתחומי הקיבוץ, בית הקפה "קופי ענן" במרומי הר בנטל, ממש מעל הקיבוץ, וחדרי האירוח בתחומי המשק. שני הראשונים הם מוסדות מצוינים, שמפעיליהם יכולים להתגאות בהם. לאחר ביקור שני בתוך חודשיים במסעדת "הבוקרים" אפשר לקבוע בביטחון שהאווירה במקום נעימה ומתאימה לשמו ולאופי המערב פרוע שמנסים לשוות לו. האוכל עשוי היטב, מוגש בתשומת לב והמחירים סבירים. זו מסעדה שטעים לאכול בה ושנותנת תמורה טוב לכספו של הסועד.
"קופי ענן" הוא בעיני הברקה גדולה, שצריך לקוות בכל לב שיהיה לה המשך. פסגת הר בנטל היא מקום נישא, שנוף רחב ידיים במיוחד של הרמה, החרמון ואפילו חלקים מסוריה נשקפים ממנו. צה"ל מחזיק במקום מוצב שהוכשר לביקור מטיילים ותיירים כעדות לקרבות העבר בגולן. חברי מרום גולן הקימו לצד המוצב בית קפה נפלא, שמספק במקום הכי פחות צפוי, כשבחוץ משתוללת רוח עזה, קפה איכותי עם קצפת, ארוחות קלות, עוגות משובחות ובעיקר, גם כאן, יחס חם ונעים. מנהל המקום, חבר קיבוץ ידידותי (שלא שאלתי לצערי לשמו), הבהיר לנו בשיחה אקראית שהמשך קיומו הכלכלי של המקום נתון בספק, בעיקר בגלל מיעוט מבקרים. "קופי ענן" הוא היום אחד המקומות הנעימים והיפים ביותר ברמת הגולן, ויהיה חבל מאוד לאבד אותו.
החלק השלישי של האירוח במרום גולן הרבה פחות מוצלח. 629 שקל ללילה בדירת אירוח בסיסית מאוד הם כמעט 40 דולר לאדם (הדירה מותאמת ללינה של ארבע נפשות). זה לא מחיר זול במיוחד ובתמורה אפשר לקבל יותר מריהוט בסיסי, קירות ערומים, ערוץ אחד בטלוויזיה, חור בדלת השירותים ומקלחת שהמתנדבים משוודיה ודאי חשבו שהיא אקזוטית.
אבל לא כאן טמון עיקר הבעיה. העניין הוא שלמתארח בקיבוץ יש, מכמה טעמים, תחושה עזה שהוא לא בדיוק רצוי כאן. את התחושה הזו אפשר לקבל מן הגדר המוזרה, מעין חומת עץ, שהקימו בלב הקיבוץ, כדי לתחום את חדרי האירוח במעין גטו. כך נדון המתארח בקיבוץ מרום גולן לישון כשמצידו האחד גדרות התייל של הקיבוץ ומצידו השני חומת העץ שנועדה לבודד אותו מחברי הקיבוץ, שעושים כל מאמץ להימנע מפגישה לא הכרחית עם האורחים שהזמינו לביתם.
כדי ללכת אל חדר האוכל, בו מוגשת ארוחת הבוקר, מנותב המבקר בשביל שעוקף את הגדר ובלבד שלא יחצה את שבילי הקיבוץ. כדי שלא ייסעו חלילה האורחים בשבילים הוצבו מחסומים חשמליים (זה אכן נשמע מוזר) שרק לחברי הקיבוץ האמצעים לפתוח אותם. בקיצור מתחשק קצת לומר – אם אתם כל כך חוששים מהתנפלות של אורחים מזיקים כמונו, אולי מוטב שלא נגיע.
הבעיה הקשה ביותר באירוח של מרום גולן היא ארוחת הבוקר. תמורת 150 דולר ללילה אפשר ללא ספק לקבל יותר מן הדבר הנורא הזה. חברי הקיבוץ כבר לא סועדים בחדר האוכל. מנהלו של "קופי ענן" הודה בגילוי לב שאין לו מושג מה מגישים לאורחים בארוחה זו. ובכן זה כך, אם יש שני קצוות לאיכות הקפה בעולם, סמוך לקצה הטוב ניצב הקפה המוגש בקופי ענן. בדיוק בקצה השני, ממש בקצה הסקאלה, ניצב הקפה שהאורח נאלץ לעשות לעצמו בארוחת הבוקר. מין קפה בוץ עם מים פושרים, שזולגים ממיחם מיושן. ביחידת המילואים שלי (כשעוד היתה לי) היו מכריזים על נפקדות קולקטיבית בגלל קפה כזה. האוכל מתאים בדיוק לרמת הקפה.
בשירות עצמי, על מגשי נירוסטה גדולים, מוגשים כמה ירקות בחיתוך גס, שני סוגי גבינה לבנה וביצים קשות, פושרות. שום מלון בעולם שגובה 40 דולר ללילה מאורח לא היה מעז להגיש דבר כזה. חיסכון הוא דבר חשוב, אבל לא תמיד כדאי לחסוך. במקרה של חדר האוכל במרום גולן, מוטב היה לבזבז קצת. בשמחה אשוב ל"בוקרים". בעונג אשוב ל"קופי ענן". אם לא יוטל הדבר כחובה על האזרחים איני סבור שאשוב לחדרי האירוח של מרום גולן.

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: דפנה מרוז, החברה להגנת הטבע
מרום גולן. לצד המון דברים מצוינים שצמחו שם, יש כמה הרגלים שקשה להיפטר מהם
צילום: דפנה מרוז, החברה להגנת הטבע
צילום: דפנה מרוז, החברה להגנת הטבע
הר בנטל. פסגת ההר היא מקום נישא, אפילו חלקים מסוריה נשקפים ממנה
צילום: דפנה מרוז, החברה להגנת הטבע
מומלצים