מלחמת הישע

מדינת ישראל נולדה במלחמה. בריטניה וכל העולם הערבי נשבעו למנוע את הקמתה של מדינה יהודית בארץ ישראל בכל הכוח, ונכשלו. הפלסטינים סירבו לחלוקת הארץ, פתחו במלחמה, הובסו ושילמו את המחיר. כל האחריות המוסרית וההיסטורית ל"נאכבה" - על ראשם. יום יבוא וגם הם יכירו באמת הפשוטה הזאת.
19 שנה הייתה מדינת ישראל גטו יהודי גדול, שכל העולם הערבי מחכה להזדמנות להשמידו. טרור הפדאיון היה רצחני כמו היום, למרות גדרות ההפרדה וסיורי הגבול. השנאה והנקמה, שקראנו לה "פעולות תגמול", השחיתו את הנפש הישראלית הרבה יותר מהכיבוש. אכן, הכיבוש משחית, אבל הטרור עוד יותר. הפחד והאיום עוד הרבה יותר.
ואז באה מלחמת הישע – ששת הימים. בבת אחת השתנה הכל. מצרים יזמה איום צבאי, סוריה איימה לייבש את הירדן. העולם התבונן וישראל התגלתה כמדינה חזקה מאוד, שבכוחה לנצח. העולם כולו, ובפרט העולם הערבי, מכבד מנצחים ומשפיל מובסים. ממדינה מאוימת הפכנו למדינה שולטת – על האוויר, על תעלת סואץ, על הירדן, על מבואות דמשק, ועל מיליוני פלסטינים. ניצחון היסטורי יחיד במינו, מדהים בממדיו, שהוליד שתי תנועות משיחיות: ארץ ישראל השלמה ושלום עכשיו.
שתי התנועות השיגו הישגים חשובים ושינו את המפה. שתיהן נכשלו בהשגת החזון הגדול. אולי זה היה בלתי אפשרי. הפלסטינים מנעו בעצם קיומם ומספרם את הסיפוח של נחלת אבותינו – שום ממשלת ימין לא חלמה ולא ניסתה לבצע, לא סיפוח ולא טרנספר. הפלסטינים מצדם מנעו את השלום, וסירבו לכל הסכם לחלוקת הארץ, אלא אם יתן בידם נקודת מוצא לחיסול ישראל. הם גם מעולם לא הכירו בישראל כמדינה יהודית, וכל "חכמי אוסלו" לא חשבו לדרוש זאת מהם. אמר לי אחד מהם בגילוי לב: "האמינו בתום לב שזכות השיבה בכלל לא עולה על הדעת".

מקהלת הצבועים

הנטייה היהודית לאופוריה ולדיכאון מסוכנת בשני הקצוות. תעשייה שלמה של בעלי עט ומקש מנצלת את הנטייה הדכאונית כדי לשכתב את ההיסטוריה, להפוך את ששת הימים מניצחון לאסון. 5 ביוני 67' כמו 5 ביוני 82' – הכל לבנון, הכל אסון, הכל "פשעי הכיבוש", הכל לאומנות גסה וכיו"ב. מקהלת הצבועים הזאת מדברת על שלום, והביאה עלינו את מלחמת הימים הנוראים הנוכחית; מדברת על דמוקרטיה וקוראת לכוחות בינלאומיים להתערב נגד ממשלת ישראל הנבחרת; מדברת על שמירת החוק ותומכת (בחלקה) בסרבנות ובהוקעת "חומת מגן"; מדברת על מוסר ותומכת בגירושם ובהחרבת בתיהם של כמאה עד מאתיים אלף יהודים–מתנחלים, חלקם אף מדברים על 400 אלף, כולל מתנחלי ירושלים. "פינוי" הם קוראים לזה, ו"שלום". כמה ערבים אתם מוכנים לפנות מבתיהם תמורת שלום? גם להם תקראו ל"שוב הביתה"?

הפתרון: הפרדה אמיתית

שואלים אותי, "מה הפתרון שלך"? ובכן, אם מדובר בשלום באמת, אין צורך לעקור איש מביתו, וגם אסור לעשות כך. יהיו מובלעות ישראליות בתוך המדינה הפלסטינית (שאתם, אנשי השמאל, הגיתם, יצרתם והקמתם), ויהיו מובלעות פלסטיניות, עם אזרחות פלסטינית, בתוך המדינה היהודית–דמוקרטית היחידה בעולם. אין לי ארץ אחרת ולא מדינה אחרת.
הערבים אף פעם אינם שואלים: "ומה יהיה אם הישראלים לא יסכימו?", אבל יהודים אינם מסוגלים להתאפק מלשחק גם את הצד השני (עד כה הביאה לנו נטייה זו אסונות לא מעטים). ובכן, ברור שהם לא יסכימו, כי זה ישבור להם את החלום של חיסול בשלבים של המדינה היהודית, ולכן צריך לנקוט צעדים חד-צדדיים, שגדר הפרדה היא רק אחד מהם, ותועלתה מוגבלת. לגדר כזאת יש ערך רק אם היא מפרידה באמת בין העמים ובין מוקדי השנאה. ומכיוון שהשנאה והטרור מפעפעים גם בשכונות הערביות בירושלים-רבתי ובוואדי ערה כולו, ומכיוון שיש רצף פלסטיני בנוי בין בית לחם-בית סחור-אבו דיס-אל עזריה-א-טור-ראס אל עמוד-סילוואן – ומכיוון שיש רצף פלסטיני בנוי בין ג'נין-יעבד-ברטעה-אום אל פחם – צריך לבנות את גדר ההפרדה בתוככי ירושלים רבתי (לא כולל העיר העתיקה וה"אגן הקדוש"), וממערב לאום אל פחם ולוואדי ערה. כוחות צה"ל יישארו במקומם עד השלום.
אני משוכנע לחלוטין שאם נתחיל בהפרדה אמיתית שכזאת יפסיקו הפלסטינים מיד את המלחמה, משום שזה יביא עליהם אסון היסטורי נוסף, חמור מן "הנאכבה". זה ישים קץ לחלומם להשתלט עלינו מבחוץ ומבפנים גם יחד, ורק לשם כך כדאי לנסות.

טרור מביא אסון

ולבסוף, דבר באזני הקנאים היהודים ותומכיהם, שכמעט גרמו לנו לאבד את יתרוננו המוסרי במלחמה הזאת, בניסיון לפוצץ בית-ספר לבנות ובית-חולים ערבי ב א- טור. בכל המלחמות שאנחנו יזמנו – נכשלנו: במלחמת סיני (56') ובמלחמת לבנון (82'). בכל המלחמות שבהן הותקפנו - במלחמת העצמאות, ששת הימים, יום הכיפורים ובמלחמת הימים הנוראים עד "חומת מגן" – ניצחנו, והתחזקנו מבפנים ומבחוץ. יש צדק!
הטרור הביא לערבים הפלסטינים אסון אחרי אסון, מאז תרפ"ט (29') ותרצ"ו-תרצ"ח (38'36-'), תש"ח (47'48-'), ועד היום. לולא הטרור, כבר היתה להם מדינה מזמן. תוקפנות, מלחמה וטרור מביאים אסון ליוזמיהם תמיד. חוק משמים. ברוך השם שהציל אותנו מהטרור היהודי בא-טור, שהוא פושע ממש כמו הטרור הערבי.
ברוך השם – יש תקווה!