פרק 7: העוזרת

היום היקר והקשה ביותר במשך השבוע, הוא היום של העוזרת. קודם כל, אתה צריך לקום מוקדם. רעש של שואב אבק מעיר אותך, בשעה שאתה מכסה את אוזניך ומנסה להסתובב לצד השני. דווקא לרעש של השואב אתה תצליח להתרגל, אבל לא לרעש של הטפיחות על הכריות של הכורסאות.

פסק זמן

אתה נאלץ לקום מהמיטה ומקלל: 'קיבינימאט, עד שיש לי יום אחד לישון קצת יותר, העוזרת חייבת להפריע!'. שנייה אחר כך אתה שם לב שבעצם השעה אחת וחצי בצהריים, וזה לא נקרא 'לישון קצת יותר'. שניותיים אחר כך אתה נזכר שבכלל אתה מובטל כבר הרבה זמן, ואף אחד לא מונע ממך לישון גם מחר 'קצת יותר', או אפילו שינת צהריים אם ממש תתעייף. אתה מבקש סליחה בלב מהעוזרת על זה שקיללת אותה, למרות שהיא לא שמעה (וגם אם כן, היא במילא פיליפינית). אז אתה מחליט לנצל את האפשרות לקחת פסק זמן מסדר היום, ולקחת את הדברים קצת אחרת. כלומר, במקום לשרוץ בסלון, היום תשרוץ בחדר השינה. בכל זאת פסק זמן.

חוש זמן

כך עוברת חצי שעה, אולי קצת יותר, קשה לדעת במדוייק. קשה לאדם לשמור על חוש הזמן בתנאים כאלה, כאשר הוא מעביר ערוצים בטלויזיה כל כמה דקות. שים לב, כשאתה עובר מה-BBC אל ערוץ EUROSPORT, ומשם אל FTV זה יכול לגרום לסחרחורת רצינית. עוברת לה חצי שעה, וראשך סובב עליך מכל מגוון הערוצים, השפות, הקריינים והפרשי השעות. אתה מחליט לשים את הראש, ככה בינתיים, עד שיבוא לו רעיון או תכלית ליום הזה. בקיצור, אין לך מה לעשות ואתה מחליט לנמנמם. טוב, אתה עדיין בפיג'מה כך שחסכת לך גם את זה. אתה שוקל אם לכוון שעון מעורר לאחר כך, אתה תוהה מתי בכלל זה 'אחר כך', אם אין לך מושג מה זה 'עכשיו'. אתה נרדם.
העוזרת דופקת על הדלת. בשעה כזאת? אתה מתעורר כועס, מה קורה לה?
"?What do you want"
"I want to clean up the room"
נו, בשביל זה אתה משלם לה, לא?

תגידי, את עוקבת אחריי?

אתה לוקח את הספר שליד המיטה, שמיכה וכרית ועובר אל הסלון. כמה דקות אחר כך היא נמצאת גם שם. אתה מרגיש שהיא מפריעה לך, אבל ההגיון שלך אומר שהיא שם בשביל לעזור לך, לא בשביל להפריע. ואיזה מין בנאדם עצלן אתה, היא מנקה ואתה ישן עד מאוחר. אתה מסביר להגיון שלך שזהו, הבועה של ההיי-טק התפוצצה ופיטרו אותך. זה משתיק אותו, בינתיים. אתה שוקל לאיזה חדר לעבור עכשיו, אולי לחדר העבודה (יש שם ספה מה זה נוחה) או בחזרה לחדר השינה (אין כמו המיטה שלך, וחוץ מזה, היא עדיין חמה). אתה עוקב אחרי מעשיה ומגלה שהיא עוברת בכל החדרים, מאחד לשני, כשהיא סוחבת סמרטוטים ושקיות אשפה הלוך וחזור.

מה קרה שאתה מתקשר?

מה בעצם אתה עושה? ככה אי אפשר לעשות כלום! אתה מכריז. אתה מתקשר לכמה חברים שלך שפיטרו אותם והם גרים ליד. אתה מציע להם ללכת לאכול איזו ארוחת בוקר. "מה קרה, נמאס לך לישון כל היום והחלטת לצבור עייפות כדי שיהיה עוד כוח לישון גם בהמשך השבוע?" שואל אחד מהם. "מה קרה, נגמר האוכל המוכן במקרר?" שואל האחר. "מה קרה, הגיעה העוזרת?" שואל השלישי.

מי צריך לשלם על החנייה

אחרי ארוחת הבוקר אתה מציץ בשעונך. סיימתם לאכול והחברים כבר עזבו. אבל קיבינימאט, העוזרת הזאת, השעה רק 14:40 ויש לך עוד זמן להרוג עד שהיא תלך. אתה מחליט לעבור בקניון. כשאתה נכנס לחניון, אתה מגלה שכל שעת חנייה עולה חמישה עשר שקלים. אתה מחליט להודיע לעוזרת שמכיוון שבגללה אתה צריך לצאת מהבית, כי לא נוח לך לעבור לישון מחדר לחדר, אתה תנכה מהמשכורת שלה את דמי החנייה.

אין מכנס בלי חגורה תואמת

אתה נכנס לזארה, קונס מכנס ואחר כך ממהר לגולף לקנות גם חגורה תואמת. אחרי שקנית מכנס בזארה, חגורה בגולף, אתה מרגיש שזהו זה, אפשר ללכת הביתה. אתה מסתכל בשעון. קיבינימאט העוזרת, השעה רק 15:15. אתה מחליט להרוג את החצי שעה שנותרה בישיבה, וזהו, בלי להוציא כסף. גם ככה העוזרת הזאת רק גורמת לך להוציא כסף כל היום. לפני שאתה קונה ארוחה במקדונלד'ס אתה רוכש בסטימצקי מגזין או שניים. שיהיה מה לקרוא בזמן האוכל.

הכי חשוב: החלטיות בהוצאות

כשאתה מסיים לאכול, אתה רואה שזהו, אפשר כבר לחזור כי העוזרת סיימה לנקות את הבית. מזל שחנית למעלה, ככה לא תצטרך לעבור את כל החנויות האלה שוב, אלא תוכל לצאת היישר אל הקומה עליונה דרך אחת משתי המעליות שמול חנות הדיסקים. מכיוון שאתה החלטי היום, החלטי בקשר לחיסכון בהוצאות, אתה קונה רק שני דיסקים. שלושה, בעצם, כי אחד מהם דיסק כפול.

עוד שבעים שקל לחשבון

הגעת לאוטו. אתה מניח את כל השקיות ומחשב: ארוחת בוקר שעלתה ארבעים שקל, מכנס במאה ועשרים שקל, חגורה בשמונים, שני מגזינים בחמישים, ארוחה במקדונלד'ס בעשרים ותשע תשעים ותשע, ודיסקים בכמעט מאתיים שקל. נו, בסוף החנייה הייתה הדבר הכי זול שעלה לך היום. "לעזאזל", אתה מקלל כשאתה לא מוצא את כרטיס החנייה. הנהלת החניון לא ויתרה לך כשאמרת שאתה מובטל ואין לך כסף (לא היה לך שכל להכניס את כל השקיות לתא המטען). תוסיף שבעים שקלים לחשבון.

כמה עולה להתחמק מעוזרת

כשאתה חוזר הביתה, העוזרת עדיין נמצאת. אתה חושב שהיא מנסה לרמות אותך ולבקש עוד כסף. אתה נכנס עם כל השקיות, ואומר לה שאתה צריך לדבר איתה על משהו. היא אומרת שזה בסדר, היא התכוונה לעבוד יותר ממה שסיכמתם ואתה צריך לשלם לה רק שמונים שקל עבור ארבע שעות. כמובן שאתה נותן לה את הכסף, ואומר יפה תודה. כשהיא סוגרת את הדלת אתה מנסה להבין אם יש איזה משהו מעוות בזה שכרגע הוצאת חמש מאות שמונים ותשע שקל ותשעים ותשע אגורות בשביל להתחמק מעוזרת שעולה לך שמונים שקל ואם זו הדרך הנכונה לחסוך עכשיו, כשאתה מובטל.

עשרים שקל זה המון כסף היום

אולי כדאי לבקש ממנה שתנקה שעה פחות בשבוע, בכל המצב במשק קשה ויש מיתון. בכל זאת, "עשרים שקל זה המון כסף היום", אתה אומר בקול כשאתה מגלה שקנית דיסק שאתה בכלל לא אוהב. לא נורא, זה בסך הכל כסף, אתה חושב ונזכר שהכרטיס לחניה שחשבת שאיבדת נמצא בכיס המכנס החדש שקנית. טיפ: אם אתה ממש לחוץ בכסף, בסוף מגיע הרגע ששווה לשקול לפטר את העוזרת ולנקות לבד את הבית, או שלא.