הלו, מישהו שומע?

מאז נולד רון, סבתא שלו הרגישה שמשהו לא בסדר איתו. כיוון שאמו קלינאית תקשורת, החליטה הסבתא שלא להתערב, והרגיעה את עצמה שייתכן כי אלו רק חרדות של סבתא חדשה. כשהיה רון בן 8 חודשים, הושיבה אותו הסבתא במושב התינוק שלו וטרקה את הדלת בחוזקה. כשראתה שהוא לא מגיב, הבינה שלרון יש בעיית שמיעה. היא סיפרה לאמו, והן פנו למומחים שאיבחנו שרון לקוי-שמיעה. ההלם והכאב היו גדולים, אבל המשפחה נעזרה בעמותת מיח"א, שם קיבלו אינפורמציה ותמיכה. כיום, כשרון בן 7, הוא תלמיד מצוין שהשתלב באופן מלא במסגרת של כיתה רגילה במקום מגוריו.
שמיעה היא הבסיס לתקשורת בין-אישית מהינקות ולאורך החיים כולם. שמיעה תקינה מאפשרת לילד לרכוש ולפתח מיומנויות של שפה ודיבור, משמשת כלי מסייע בהתמצאות במרחב, משפיעה על רכישת השפה, איכות התקשורת, מימוש הפוטנציאל הלימודי, פיתוח כשרים ומיומנויות חברתיות, מרקם חיי משפחה, התפתחות רגשית, דימוי וביטחון עצמי, ועוד.
לקות בשמיעה פירושה ירידה בשמיעה. היא יכולה להופיע בדרגות שונות של חומרה, החל מירידה קלה ועד לחירשות עמוקה, ולהיגרם מסיבות שונות, כמו לקות בשמיעה על רקע משפחתי, חירשות כתוצאה מבעיות טרום-לידתיות ובעיקר פגות, או לקות כתוצאה מסיבוכים בלידה עצמה. באחרונה ניכרת עלייה בשכיחות לקות-השמיעה על רקע ויראלי (כלומר, כתוצאה מווירוס). ככל שהליקוי בשמיעה חמור יותר, המגבלות של הילד גדולות יותר, והוא זקוק יותר לשיקום ולתמיכה.

עדיף כמה שיותר מוקדם

האבחון הראשוני לילדים, כשמישהו (אבא, אמא, גננת, סבתא, אחות טיפת-חלב וכו') חושד שיש להם לקות-שמיעה, נעשה ברוב המקרים במרכזים אודיולוגיים בקהילה. לדברי ד"ר דרורית בן-יצחק, קלינאית תקשורת ומנהלת חינוכית של מרכז מיח"א בתל-אביב, למרות שכיום ניתן לאתר פעוטות עם לקות-שמיעה כבר בגיל הילוד, ובדיקות סינון לאיתור הבעיה נעשות בקרב יולדות במספר בתי-חולים בארץ, ובגיל 7 חודשים בתחנות טיפת-חלב, הגיל הממוצע בו מגיעים ילדים לעמותת החירשים מיח"א הוא 11 חודשים.
עמותת מיח"א היא ארגון התנדבותי למען ילדים עם לקות-שמיעה. העמותה, שפועלת בישראל כבר 50 שנה, תורמת ועושה רבות למען הילד החירש בישראל מינקות ועד להצטרפותו למוסדות חינוך ממשלתיים בגיל 6. ד"ר בן-יצחק אומרת שמספר עקרונות מנחים את העמותה: הראשון - איתור מוקדם. כיוון שכישורי תקשורת מתפתחים בחודשים הראשונים לחיים, ככל שגיל האיתור מוקדם יותר, כך הסיכויים לשיקום גבוהים יותר. ככל שילד ייעזר במכשיר שמיעה מגיל צעיר יותר, הוא יוכל ללמוד לנצל את שרידי השמיעה שלו לצורך רכישת תקשורת, שפה ודיבור.
העיקרון השני שלאורו פועלים במיח"א קשור בתפיסת המשפחה והילד כיחידה אחת. כיוון שתקשורת ושפה נרכשים בפעילות גומלין בין הילד לבני משפחתו, והמשפחה היא הגורם המטפח העיקרי, הלמידה המשמעותית ביותר של הילד נעשית במסגרת הטבעית של הבית. התא המשפחתי חשוב בביסוס דפוסי התנהגות רגשיים וחברתיים, במיוחד בתקופה שבה התקשורת המילולית נמצאת בחיתוליה.
משפחה שמקבלת מידע, הדרכה והנחיה בשלב מוקדם, יכולה לעזור לילד שלה לטפח את מיומנויות התקשורת, שעלולות להיפגע כתוצאה מהליקוי. מרבית ההורים הם אנשים שומעים, והמפגש הראשוני שלהם עם לקות-שמיעה הוא דרך ילדם. ההורים נדרשים להתמודד לא רק עם הקשיים של הילד, אלא גם עם הקשיים הרגשיים המתעוררים בהם. ההתמודדות הרגשית הקשה ביותר מתרחשת בשנה הראשונה, ובשנה הזאת ההורים זקוקים לתמיכה והדרכה כדי להתחזק ולתמוך בילדם בתהליך השיקום.

נחשפים לילדים שומעים

העיקרון השלישי הוא להתאים את שיטת התקשורת ליכולתו של הילד וליכולת המשפחתית. שיטה אחת קשורה בהקניית שפה מדוברת, למידת הבעות-פנים, שפת-גוף, חשיפה לשפה כתובה, וניצול אמצעים הקשורים בתנועה כדי להפיק דיבור. שיטה אחרת משלבת דיבור וסימון בשפת הסימנים, ושיטה שלישית מתמקדת גם היא ברכישת שפה מדוברת עם דגש על פיתוח דיבור והיגוי תקינים.
שילוב ילדים לקויי-שמיעה במיח"א עם ילדים לקויי-שמיעה אחרים, ושילובם עם ילדים שומעים במסגרת הקהילה הוא העיקרון הרביעי של העמותה. ילד שנחשף לילדים שומעים בקהילה, יוכל לרכוש התנהגויות חברתיות והרגלי למידה עם עמיתים בקהילה. כך, בחלק מימי השבוע נמצא הילד עם ילדים שומעים ובמסגרות גנים רגילים ובחלק מהשבוע עם ילדים לקויי-שמיעה במסגרת פעילות העמותה.
כיוון שלקות-שמיעה משפיעה על כל תחומי ההתפתחות, מנסים במיח"א לטפח את מכלול תחומי ההתפתחות - הרגשי, החברתי, השכלי והתקשורתי - כדי לחזק את תחושת המסוגלות של הילדים וכדי לפתח בהם אמונה בכוחם. כדי לממש את העקרונות שלה, מקיימת מיח"א מערכות תמיכה בילד, הכוללות תהליך אבחון מקיף, שיקום שמיעתי ופיתוח השפה באופן פרטני וקבוצתי. העמותה גם מקיימת מערכות תמיכה לילד ולמשפחה, הכוללות שירות סוציאלי שמציע, בין השאר, מעקב, תמיכה וטיפול במשפחה, קבוצת תמיכה להורים ועזרה מול הממסד, ושירות פסיכולוגי המקיים מעקב התפתחותי ואבחונים. כמו כן מקיימת העמותה קורסים לילדים ולפעוטות, כולל תרפיה במוסיקה, בתנועה ובעזרת בעלי-חיים.

איך מזהים ליקוי-שמיעה

.1 התינוק לא מתעורר לשמע רעש חזק ופתאומי.
2. התינוק לא נבהל או נחרד לשמע רעש חזק ופתאומי.
3. לתינוק מלאו ארבעה-חמישה חודשים, אבל הוא עדיין מחפש את מקור הרעש.
4. הילד בן עשרה חודשים ומפיק רק מעט קולות.
5. הילד בן שנה ועדיין לא מנסה לומר אבא או אמא וגם אינו חוזר על מילים שנאמרות לו.
6. הילד בן שנה ושלושה חודשים ועדיין לא מבין או מגיב להוראות ולשאלות פשוטות (למשל: "איפה האור?")
7. הילד בן שנה וחצי, אבל אוצר המילים שלו נותר דל ומוגבל.
8. הילד בן שנתיים ועדיין לא מצרף שתי מילים יחד (למשל: "אמא", "בקבוק")
9. הילד בן יותר משנתיים וחצי ומדבר, אבל הדיבור שלו אינו מובן.
10. הילד שומע מוסיקה בקול רם ואינו מגיב כשמדברים אליו בקול רגיל, אלא רק כאשר הוא רואה את פני הדובר.