פרשת פלד: השותף השלישי

המהומה התקשורתית סביב עלייתה ונפילתה של הקבוצה הקימו לפני כשנתיים מפכל המשטרה לשעבר, רפי פלד, וידידו איש העסקים אריה גבעוני, אופיינה עד לפני שבוע בטעות יסודית. כפי שניתן ללמוד ממסמכי הרשות לניירות-ערך הנוגעים לחקירה שנפתחה נגד ראשי הקבוצה, כינויה המדויק אינו פלד-גבעוני, אלא פלד-גבעוני-הבי, ואולי אפילו בסדר הפוך.
דוד הבי, השותף הנסתר מעיני התקשורת של פלד וגבעוני, נחשף רק כשיצא מחדר החקירות של רשות ניירות-ערך בשעת בוקר מוקדמת מלווה בעורך-דינו רן רוטמן. עד אז, איש לא ידע על עומק מעורבותו בעסקי הקבוצה. בחקירה נחשף כי הבי רכש 35% מחברת משב, אחד משני הקודקודים המרכזיים (לצד חברת קרן-פלד) של הקבוצה.
קבוצת פלד-גבעוני-הבי נקלעה בחודשים האחרונים למצב כלכלי קשה, כתוצאה מסדרת השקעות כושלות וביטולי עיסקאות, והבנקים החלו בזה אחר זה לחלט ערבויות שניתנו להם ממנה. תביעות של בעלי מניות הביאו לחקירה חוקרי רשות ניירות-ערך ופשיטה על משרדי הקבוצה, בחשד לאי-סדרים בחברות הבורסאיות שבשליטתה. עד מהרה נעצרו לחקירה גם פלד, גבעוני, הבי ואחרים בחשד לעבירות של אי-דיווח, ושוחררו בערבות.
באשר לחשדות נגד הבי מציינת הרשות בנספח שהגישה לבקשת שחרורו בערבות, כי הועברו לכאורה כ-20 מיליון שקל מחברות-בנות בקבוצה, פויכטונגר ואפקון, לחברה פרטית בשם ק.ד.י עדן מסחר והשקעות.
ק.ד.י היא חברה אליה קשור על-פי הצהרתו דודי הבי, שבעלותה, לפי החשד, שייכת לטל יגרמן, מקורבו ובן טיפוחיו בשנים אחרונות, ומי שחשוד כמוציא ומביא העיקרי בקבוצת לד-גבעוני-הבי.

המקושר האמיתי

הדעה הרווחת עד כה היתה שרפי פלד הוא זה שהביא את קשרים לקבוצה שבבעלותו. דב ויסגלס, איתן הבר, האלוף (במיל') יאנוש בן גל, יוסי מימן ואחרים - אלה אכן שודכו לקבוצה מהצד של פלד ומונו לדירקטורים. אבל המקושר המרכזי בקבוצה היה בעצם דודי הבי, שנחשב לאחד מאנשי העסקים העשירים והמקושרים במדינה. הקשרים שלו משתרעים מהנשיא משה קצב ועד העבריין זאב רוזנשטיין, מהזמרים חופני כהן וחיים משה ועד לחכ אביגדור ליברמן.
הבי )65( הוא גם חבר מרכז הליכוד ואחד הפעילים המרכזיים, לפחות במחנה של ידידו הנשיא משה קצב. מקורביו אומרים שהוא נדיב עם לב זהב. שמו עלה באחרונה בנסיבות טראגיות, כשאחיו הצעיר יוסף נהרג בפיגוע במסעדת סי-פוד מרקט מתחת לגשר קרליבך בתל-אביב. צמד האחים לא משו האחד מהשני, עסקיהם היו משותפים, מכוניותיהם זהות עם מספרי זיהוי עוקבים, סגנון חייהם דומה ואפילו שם בניהם (יצחק) ובנותיהם (סימה) זהה. דודי, כך מספרים, היה איש הצבע ביניהם. על יוסף המנוח מספרים, שמבט אחד שלו היה שווה אלף מלים. דודי היה המוח ויוסי הזרוע הביצועית.
השניים חלקו בבניין אולמי הנוצץ בתל-אביב את המשרד הגדול שלהם, שנראה כמו סלון רחב עם כורסאות ישיבה עמוקות, בר משקאות וטלוויזיה עם מסך מרשים. מקורבים אומרים, שהסלון-משרד שלהם נראה לעתים כמו תחנת רכבת, כשידידים, מבקרים ואנשי עסקים עולים לקומה הראשונה כדי לפגוש בהם.

לעתים העולמות התנגשו. כך למשל, לפני למעלה משנה, נאלץ רפי פלד להמתין במכוניתו למטה כשאיש העסקים זאב רוזנשטיין, יעד מודיעיני מרכזי של משטרת ישראל, ישב למעלה אצל הבי.
רק אחרי שרוזנשטיין ירד, עלה המפכל לשעבר למעלה. דמות היסטורית אחרת מעולם העבר של הפשע הישראלי ששותף עם הבי בעסקי תחנות דלק באיזור ירושלים, הוא מיכה אסלן. אסלן נחשב במשך שנים למלך עולם הפשע של מחוז ירושלים, וכבר מזמן מתואר כאיש עסקים מהוגן שמתרחק מפלילים.

תחילתה של ידידות מופלאה

הפעילות של האחים הבי, שמאז שלהי שנות ה-80' נחשבו פעילים מרכזיים בליכוד, היתה בעיקר מאחורי הקלעים. בשנות השמונים ותחילת התשעים הם נמנו על מה שכונה בליכוד מחנה קצב, שהצליח להריץ את משה קצב אל המקום הראשון בבחירות הפנימיות של הליכוד ב-1992, בניגוד לכל התחזיות.
עם חברי הקבוצה נמנו אז גם האחים לבית לויאן יבואני האלקטרוניקה, האחים לבית אברהמי בעלי חברת הבניה מי-ערד ואחרים. בימי השיא מנה המחנה למעלה מ-700 חברי מרכז המפלגה, שהיו מצייתים כחיילים ממושמעים לכל הוראה שיצאה מאנשיו הקרובים של קצב. רבות מהפגישות נערכו אז במשרדיהם של האחים הבי.
תבוסת הליכוד באותה מערכת בחירות הביאה להתפוררות המפלגה ועמה גם להתפוררות הגרעין הקשה של מחנה קצב. בחירתו של בנימין נתניהו לתפקיד יור המפלגה ומועמדה לראשות הממשלה בבחירות 96', גרמו לאחים הבי להתקרב לאביגדור ליברמן, באותם ימים המנכל הכל-יכול של הליכוד, ומי שסלל לנתניהו את הדרך לניצחון בבחירות. ליברמן, שכיהן באותן שנים כדירקטור (מקרב הציבור) בחברות הציבוריות אוגדן ומירומית שהיו בשליטת טל יגרמן ושותפיו, הפך לפטרונו של יגרמן, ושילב אותו גם בפעילות התנועתית כדירקטור בקרן תל-חי, חברת הנכסים של הליכוד. באותה תקופה דאג ליברמן גם להכיר את הפיננסייר הצעיר לשני האחים, וזו היתה תחילתה של ידידות מופלאה.

מימון לביתן 82

הקשר של האחים הבי עם ליברמן נותר אמיץ גם אחרי שמונה לתפקיד מנכל משרד ראש הממשלה. לליברמן, בשל תפקידו הממלכתי, אסור היה לעסוק באופן גלוי בענייני המפלגה, ולכן נאלץ להשתמש באנשיו במרכז הליכוד בכל פעם שרצה להעביר החלטה שתפעל לטובתו של הבוס נתניהו. כך היה גם בכינוס מרכז הליכוד בנובמבר 97' שנערך בגני התערוכה. אנשיו של ליברמן שכרו את ביתן 28 השוכן מאחורי האולם בו התכנס המרכז ומשם הפעילו את אנשיהם כדי שידאגו לקדם את האינטרסים של נתניהו בכינוס. התשלום עבור שכירת הביתן, כ-50 אלף שקל, הגיע בין היתר מקבוצת חברי מרכז המקורבים לליברמן, ובהם הקבלן משה דולגין והאחים הבי.
התוכנית הגדולה היתה להשתמש בקולותיהם של חברי המרכז כדי לשנות את חוקת המפלגה באופן שינטרל את המרכז ויביא לשליטה מוחלטת של נתניהו במפלגה. באותה שעה, לא הרחק מגני התערוכה, ישבו בסלון ביתו של דודי הבי בצפון תל-אביב שני האחים הבי, ועמם טל יגרמן ועוזרו של ליברמן, מיכאל גורולובסקי. המהלך כולו כשל בסופו של דבר עקב דיל סמוי בין ראשי מחנות יריבים, אך צלקות המהומה נותרו גם זמן רב לאחר מכן, והביאו להקמתה של ועדת חקירה פנימית שמתחה ביקורת קשה על אותה התנהלות.
ליברמן נותר חבר קרוב של האחים הבי גם אחרי שפרש לדרך פוליטית עצמאית. בבחירות 99', בהן התמודד בראשות מפלגת ישראל ביתנו, העמיד לרשותו הבי את הקומה הראשונה בבניין אולמי הנוצץ לצורך הפעלת מטה המפלגה.
"הוא חבר אמיתי", הגדיר ליברמן את דודי הבי בשיחה פרטית לפני מספר שבועות, "אני מריח נפילה עסקית שלו וזה כואב לי", אמר לאחד מחבריו.
הבי לא מש מהמגרש הפוליטי גם בתקופה האחרונה בה נערך מבצע התפקדות ארצי שישפיע על הרכב מרכז הליכוד ויקבע את השליטה במפלגה בשנים הקרובות. לפני כחודש זימן הבי משרדיו בתל-אביב מפגש צמרת של ראשי המחנות הגדולים במרכז הליכוד, שם נדונה בקשתם של ראשי מחנה שרון במרכז לאחד כוחות מול מחנה נתניהו. הבי נראה מאושר מהמעמד ההיסטורי שכינס במשרדו.

הצלחה עם עובדים זרים

משפחת הבי התחילה את הקריירה העסקית עם חברה שהקים האב לצביעת אוטובוסים במפעל מרכבים, אבל הבום הגדול נרשם בסוף שנות ה-80', כשהחבר משה קצב שימש כשר העבודה והרווחה בממשלה )בין 84' לסוף 88'( והחבר דוד מנע )מקורב אחר של קצב( כיהן בשירות התעסוקה (ממארס 88'). האחים הבי התחילו ב-1987 את מה שהפך לעסק ענק שמנוהל גם כיום באולמי הנוצץ ברחוב המסגר, שבבעלות שני האחים ובני משפחה אחרים.
האולם, שבשנות ה-70' נחשב לתחנה המרכזית בדרכם של זוגות אל האושר, הפך לבסיס החברות של הבי ולמקום בו התארחו שועי העם. החברה שהקימו, דיוטי-מאן, שהיום ידועה כיד החמישה, ייבאה עובדים זרים לשוק העבודה הישראלי. מי שהיה רשום כבעליה החוקיים של החברה היה יוסף הבי המנוח. היו כאלה שיחסו אז לידידות המופלאה בין מנע לאחים הבי את הצלחתם והפיכתם לגורם מרכזי בשוק הייבוא הזה, אבל חקירת המשטרה מתחילת 93' לא העלתה דבר והתיק, לדברי עוד מנע עצמו, כבר נסגר מזמן.
הידידות לעומת זאת, רק העמיקה, ומנע אפילו שולב כדירקטור בחברת פויכטונגר-תעשיות - אחת החברות בקבוצה - ממש ברגע האחרון, כשבוע לפני פשיטת חוקרי רשות ניירות-ערך על משרדיה. "אני רק שבוע בדירקטוריון", אומר מנע, "נכנסתי כדי לעזור ואני עדיין לא מתמצא בפרטים. אני לא מוכן להתייחס ולומר על הבי דברים, מלבד זה שהוא אדם משכמו ומעלה, איש בעל תכונות חיוביות ויוצאות מן הכלל".
להבי יש כנראה חיבה מיוחדת לאנשי שירות התעסוקה. גם דוד לפלר, מי שהחליף את מנע בתפקיד מנכל שירות התעסוקה, נחשב למקורב במיוחד. הוא שימש תקופה קצרה דירקטור בפויכטונגר-מכניקה, אבל לפני מספר חודשים קיבל תפקיד מוצלח בהרבה: מנכל משרד המדע התרבות והספורט.
אשתו תמר לעומת זאת, מונתה ממש לאחרונה לדירקטורית בחברת משב. היום, בקושי שבועיים מאז מינויה וכשבוע מאז פתיחת החקירה, היא נשמעת פחות נלהבת מהמעמד: "אני מדענית במקצועי וקיבלתי עבודה חדשה שלא מאפשרת לי להיות יותר דירקטורית, היא אומרת בצער, אז איאלץ להתפטר מהדירקטוריון".
יוסי בר-מוחה, לשעבר כתב ותחקירן הארץ וכיום מנכ"ל אגודת העיתונאים, הוא מכר נוסף של הבי. בר-מוחה מונה באוקטובר אשתקד לדירקטור חיצוני בפויכטונגר-תעשיות. "אני לא חבר שלו, אני מכיר אותו כמו שאני מכיר את כולם בקבוצה", אומר בר-מוחה, פנה אלי חבר עורך-דין והציע לי לשמש כדירקטור ונכנסתי ביום בו פרשתי מ'הארץ'. אני גם חבר ועדת הביקורת בחברה. כשעלו שאלות בדיונים, שאלתי. אני לא מעורה בחברות האחרות. לא פרשתי מהדירקטוריון, אבל עכשיו אני שוקל את צעדי. אני מקווה שהם ייצאו מזה".

הוא כאן בגלל יגרמן

רפי פלד הוא חבר ותיק של דוד הבי. הבת שלו, קרן, שעל שמה נקראת החברה-האם (קרן פלד) של הקבוצה הקורסת, הועסקה במשרדי חברת בסט-בייט של הבי בבניין אולמי הנוצץ. טל יגרמן, המוח הפיננסי מאחורי העיסקאות הכושלות של קבוצת פלד-גבעוני-הבי, שהוגדר כיועץ אבל נחשד במעורבות גדולה יותר, קיבל אפילו משרד משלו במקום לפני כמה שנים. לאחים הבי ליגרמן היתה עוד לפני ההרפתקה הבורסאית שהסתבכה שותפות במספר חברות פרטיות. במקרים אחרים יגרמן נרשם כמנהל בחברות שבבעלות האחים.
הבי נכנס להרפתקאה הבורסאית שסיבכה אותו ביוזמתו של יגרמן, ששידך לחבילה את אריה גבעוני, בן למשפחה שעשתה את הונה מייצור תנורים, שהפך לקבלן וללקוח ותיק של הבי. עם החיבור לפלד, גבעוני הפך מלקוח של הבי לחבר, והקשרים התהדקו.
דווקא הבי, שתמיד דאג להשאיר עצמו מחוץ לרישומים, הפך להיות בעל מניות רשמי בחברות בורסאיות ודירקטור לכל דבר. פיננסית, לא צריך לדאוג לו. הוא וגבעוני, אמנם, רכשו 35% כל-אחד במשב לפי שווי של 24 מיליון דולר, אבל בהלוואות מהבנקים. הפועלים ולאומי בעיקר. משב תעשיות קירור, שמחזיקה בזכויות הצבעה בחברה-הבת פויכטונגר, העניקה לחברת הנדלן הבורסאית של הקבוצה, חייל, הלוואה של 8 מיליון שקל ללא כל בטחונות, ואופציות שהיקנו לחייל זכות למכור לה מניות של פויכטונגר במחיר מימוש של 50 מיליון שקל. בעת מימוש האופציה היה אמור להיגרם למשב הפסד של 30 מיליון שקל בשל ירידת ערך המניות.
משב סירבה לכלול בדוחותיה את ההפסדים שצברה, שהסתכמו ב-58 מיליון שקל, ובנוסף העבירה כ-01 מיליון שקל לחברת ק.ד.י עדן מסחר והשקעות, ששייכת לפי חשד הרשות ליגרמן, וזאת בלי שום הסבר לרואי-החשבון, שסירבו לחתום על דוחותיה.
הבי עצמו משמש כיור אפקון אלקטרומכניקה (לשעבר פיוכטונגר אלקטרומכניקה). כמזכירת החברה, אגב, שימשה קרן פלד. החברה אפילו זכתה במכרז של חברת החשמל. כיום הקבוצה ממשיכה להתקין מערכות מיזוג אוויר למוסדות ומבני ענק, אך שוויה מסתכם באפס - מאחר שהונה העצמי נשאב לחלוטין והפך לשלילי.
אבל גם אם הבי לא הפסיד כסף מכיסו, כמו הבנקים ובעלי מניות המיעוט, הוא עלול למצוא את עצמו מואשם בבית-המשפט יחד עם עמיתיו בהונאה, אם חקירת הרשות אכן תוכיח זאת. לרוע מזלו של הבי, אם חלילה יועמד לדין ויימצא אשם, סביר שעד שהחקירה תושלם, משה קצב ודאי כבר יספיק לסיים את הקדנציה השנייה שלו בבית הנשיא, כך שאיש מהחשודים לא יוכל לקוות לחנינה מהמקורב של הבי.

לא מתקרב למיקרופון

"הבי הוא אדם אמיתי", הגדיר אותו השבוע אחד מידידיו מעולם הפוליטיקה, "הוא איש שאוהב לבלות עם חברים, תמיד שמח ויודע לספר בדיחה טובה ולגלגל את כולם מצחוק. הוא איש למופת, מתאר אותו ידידו הותיק, הזמר חופני כהן, לא היתה שמחה משפחתית שלהם שלא השתתפתי בה. דודי אוהב לשיר. הוא חייכן גדול. כשאני שר, אז דודי הבי הוא השותף העיקרי שלי. תמיד הוא עולה לשיר איתי. נותנים לו את המיקרופון והוא לא מחזיר אותו. הוא אדם נדיב, שמעולם לא סירב למי שביקש תרומה. אין לי מושג מה קורה עכשיו. רק ראיתי את התמונה שלו בעיתון. אני מאמין שהוא לא הסתבך בשום דבר".
הנשיא קצב סיפר השבוע שידידותו עם הבי התרופפה ב-10 השנים האחרונות. לדבריו, הקשר ביניהם צמח על רקע מפלגתי וכי כל הארועים שקיים באולמי הנוצץ היו בתשלום. הנשיא, שהופתע מההתפתחויות ואף לא ידע לדבריו, על עסקיו של הבי ועל קשריו עם פלד וגבעוני בחברות הציבוריות, אמר עליו בהערכה, "הוא אדם חיובי וטוב לב".
הבי עצמו סירב בסוף השבוע אפילו להתקרב למיקרופון ולהתראיין על הפרשה. "אני לא מעוניין", אמר לנו, "אם ארצה אתקשר אליכם".