על טרופיות וצרות אחרות

תמיד אחרי מונדיאל, או אליפות אירופה, נוצר איזשהו ואקום ענקמוני המאיים לבלוע אותנו אל מחוזות של שחייה צורנית בערוץ חמש, אך בעיקר גורם לליגת העל המתקרבת אלינו כמו אסטרואיד המאיים להחריבינו, להיראות כה עלובה, כה פריפריאלית ביחס לכדורגל האסקפיסטי של הקיץ.
הקיץ חוזר אותו הסיפור. גברי לוי עדיין לא החליט אם הוא מתכוון להיעלם מחיינו, כי זה נשמע אידילי מדי; עדיין לא ברור אם ישראל כהן מכר את המשחק; עדיין לא ברור מה קורה עם שופטים באדום, עדיין לא ברור מה קורה עם זכויות השידור. עדיין לא ברור שום דבר. להלן ארבע נקודות למחשבה לקראת סוף הקיץ ותחילת השכונה האולטימטיבית של חיינו, ליגת העל.

אלוהים ישמור

1. תסריט דמיוני: שבת סתווית בצהריים. שמש לא רלבנטית מפהקת על העולם. אנשים מתחילים לזרום לאיצטדיון. עוד שעתיים מתחיל משחק העונה, והפעם יש תחושה שבאמת תהיה כאן הצגה. כמה שוטרים עוברים על סוסים ונראים גבוהים מדי ולא מחוברים לקרקע (או לחלופין למציאות), החניות מתחילות להיסתם. פתאום יש שקט מוזר, ממש לשנייה. האחרונים רואים בזווית העיניים טיפוס חשוד, לבוש מעיל מכוער, לא מגולח, הולך בקצב טבעי, נעמד ליד אחת הקופות ואז נשמע הרעם שמחריב את השמיים, ומחריב גם הרבה חיים, בעיקר הרבה חיים. את המראות שבאו אחר כך אין טעם לתאר.
שבועיים לאחר מכן הליגה כבר חוזרת לסדרה עם דקות דומיה בכל המגרשים (שכמובן מלוות בקריאות ביניים). האירוע מקוטלג בספרי ההיסטוריה הוירטואליים וממשלת שרון נכנסת בנונשלנטיות לשנתה השלישית. אז נכון, אי אפשר לאבטח מתחם של אצטדיון כדורגל בצורה אופטימלית, אבל כדאי מאוד לשים עוד יותר לב. זה מגיע לכל מקום. זה עדיין לא הגיע למגרשים, וידוע שככל שמדובר בטרור – כל מה שעלול לקרות בדרך כלל קורה ולעיתים אף יותר מזה.

תור הצעירים

2. כבר בעונה שעברה פצחו היו"רים המעונבים במתקפה הסברתית על אזני הכדורגלן הממוצע, והכריזו כי הקיצוץ המאסיבי בדרך. ואכן בפועל החלו להפחית בשכר, להפחית משמעותית בתוכניות רכש ולהצהיר במן פרץ פטריוטיות משונה כי העונה הבאה תהיה שייכת לצעירים. לאותם אלו שתמיד מתלוננים שהזרים תופסים להם את המקום, ולעולם לא חושבים כי אין להם מקום בגלל שהם לא טובים מספיק.
כל היו"רים של הגדולות הכינו פלטפורמה הסברתית למהלך, ואכן נראה שבעונה הקרובה שתי התל אביביות יתנו יותר הזדמנויות לצעירים. בית"ר ירושלים לא תעשה את זה, כי כבר שנים שום דבר לא צומח במחלקת הנוער שלה חוץ מחובות, וגם מכבי חיפה לא תעשה את זה מסיבותיה שלה. עם כל הכבוד לחלום הצ'מפיונס-ליג המתקרב, בפועל הירוקים ניצלו, אולי שלא במודע, את המיתון כדי לבסס את שליטתם. צעירים לא ממש ישחקו שם השנה.

טרופיות - מאז ולתמיד

3. למרות המיתון הקשה הפוקד רבים מבתי האב במדינתנו שותתת הדם וזרועת הכאב, מחירי הכרטיסים למשחקים אטרקטיביים בטירוף כמו מכבי פתח תקווה נגד הפועל כפר סבא לא ירדו, וגם שערוריות הטרופית המגיעות גם לשמורות טבע כמו המכתש. דומה שככל שעובר הזמן, רמת המתקנים הולכת אחורה. יש כאן עניין מהותי של ביצה ותרנגולת. ראשי הקבוצות בוכים שאין להם כסף כי לא באים מספיק אוהדים, אבל לא באים מספיק אוהדים כי המגרשים נראים כמו בית שימוש ציבורי (בסדר, לא כולם).
ראשי הקבוצות חייבים להפנים שהכדורגל הוא בידור והם חייבים להתנהג בהתאם, ולגרום לחוויית ההליכה למגרש לחוויה משפחתית. בעניין הזה, עם כל הצער, יש מה ללמוד מממלכתו של עו"ד שמעון מזרחי. שילכו בימי חמישי ליד אליהו וילמדו. או יותר מזה, שיסעו לאנגליה, אבל רגע, אין להם כסף לא?

התחזית: הקיץ יגיע מוקדם מהרצוי

4. מבחינה מקצועית, ליגת העל לא הולכת לספק הפתעות מרעישות השנה. למעשה דומה שהיא לא הולכת לספק הפתעות בכלל. האלופה תהיה ככל הנראה מכבי חיפה, ובית"ר ירושלים תשוב לחבורת הצמרת. הדברים המעניינים ביותר יתרחשו גם הפעם בתחתית, ומשלב מאוד מוקדם רוחו של הקיץ תתחיל לנשב ותיווצר תחושה גדולה של בטלנות, חוסר ספורטיביות ובטח יהיו גם כמה שערוריות פיקנטיות. למעשה, שני דברים מהותיים בלבד יכולים לשדרג את כל חבילת הכדורגל הישראלית, ולהעניק לליגה נופך אשלייתי של איכות: העפלה של מכבי חיפה לליגת האלופות, או הצלחה של אחת התל אביביות באירופה ותחושה אשלייתית שנבחרת ישראל באמת יכולה להגיע למקום השני באליפות אירופה. אחרת צפו לאנטי קליימקס אולטימטיבי כבר מתחילת החורף.