אנחנו חייבים לעשות חשבון נפש
הציבור הערבי מאמין היום כי מקרה אחד של מעורבות בפיגוע הוא יותר מדי וחמור מדי. הוא מתנער מהמעורבים ומצהיר כי מגיע לאשמים עונש, אבל מואס בקריאה לענישה קולקטיבית
המגזר הערבי הוכה אתמול (ב') בתדהמה אמיתית למשמע פרטי המעורבות של אזרחים מכפר בוענה בפיגוע בצומת מירון בתחילת החודש. יחד עם בני משפחת בכרי, מתפללים כולנו שנפלה טעות, שאין בסיס לחשדות, שמדובר בסתם האשמות שמקורן באי הבנה, סתם חלום בלהות.
ועם זאת, קיים חשש כבד ומצמרר בלבנו שבחודשים האחרונים בכל זאת יש שמץ של אמת בחלק מהפרסומים על מעורבות אזרחים ערבים בפעולות חבלניות ועוינות. אכן, קיימת הרגשה כבדה שלא מדובר בפעילות עוינת על רקע עבריינות פלילית, כמו סחר בסמים למשל. האמת היא שאנחנו, כאזרחים, משוכנעים בתוכנו פחות מאשר בעבר בחסינות שלנו מפני הסתבכות אפשרית בפעילות חבלנית. והאמת צריכה להיאמר, עדיף בקול רם. כך, למעשה, אנחנו נוהגים בכל שיח בציבוריות הערבית.
אמת חשובה ביותר בעיני היא, שהציבור הערבי משוכנע זה תקופה ארוכה, שאין עוד מקום ואין עוד טעם להמעיט בערכן של הסתבכויות של בודדים. לדעתי, הציבור הערבי רואה היום בכל מעורבות, שולית או רצינית, דבר אסור שאין לו מקום ואין לו הצדקה.
הציבור הערבי, רובו ככולו, מאמין היום כי מקרה אחד של מעורבות בפיגוע הוא יותר מדי וחמור מדי. אין ספק, שהציבור מתנער מהמעורבים במעשה, ומצהיר כי מגיע לאשמים עונש על מעשיהם. יחד עם זאת, הציבור מאס כבר בהכללה, בהסתה, ובקריאה לענישה קולקטיבית.
אתמול, ערביי ישראל לא יצאו מייד בשצף קצף, בפה מלא ובקול זעקה נגד עצם החשדתם של אזרחים ערבים במעורבות בפיגוע. לדעתי, הם סבורים כי הסוגייה קשה מספיק ומחייבת תגובה רצינית. היום, אנחנו מרגישים צורך לנהוג בכנות עם עצמנו, עוד לפני חובתנו לנהוג בכנות עם הזולת – עם השותף על חלקת מולדת זו.
אני מאמין שמעורבות של ערבים ישראלים בפעילות חבלנית, תעלה ביתר שאת בשיח הציבורי ובדיונים סגורים ופתוחים. אני בטוח שהדיון יהיה אחראי רציני ונוקב. זוהי חובתנו שלנו כלפי עצמנו, כלפי הגורל והעתיד שלנו. כלפי הדרישה הצודקת שלנו לאזרחות לגיטימית ושווה. ובאותה מידה כלפי האזרחים היהודים והמדינה בכלל.
הכותב הוא העורך הראשי של העיתון 'א-סינארה'
לפנייה לכתב/ת 
