הקוד הפתוח בכנסת – חלק ב'

ועדת המשנה של ועדת המדע והטכנולוגיה לנושא אינטרנט וטכנולוגיית מידע תקיים בתחילת החודש הבא דיון נוסף בנושא התקנת מערכות הפעלה מבוססות קוד פתוח במשרדי הממשלה וגופי ציבור.
נציגי מיקרוסופט, שלא זכו להגיב לטענות תומכי הקוד הפתוח בדיון הקודם עקב התארכותו, יוכלו להציג את עמדתם בנוגע לטענות השונות נגד "הקוד הסגור" והתוכנות הקנייניות בדיון שיתקיים בכנסת בשני באוקטובר.
עוד על סדר היום בדיון: עתיד הרשת הלאומית למחקר, חינוך ותרבות, הספרייה הלאומית הדיגיטלית, דיווח על התדרים שיוקצו בישראל לטכנולוגיית ה-Bluetooth ויוזמת הממשלה להעסקת מובטלי היי טק בפיתוח מערכת המיחשוב הממשלתית בפרויקט הממשל הזמין.
לישיבה הוזמנו נציגי משרדי הממשלה, פורום מדענים ראשיים, אנשי מחב"א (מרכז חישובים בינאוניברסיטאי), ראשי איגוד האינטרנט הישראלי, נציגי חברות תקשורת, מפעילי אתרים, ספקי אינטרנט, אנשי המועצה לצרכנות והרשות להגנת הצרכן. הישיבה תועבר במקביל באינטרנט וציבור הגולשים יוכל להשתתף ולשאול שאלות.
בדיון לא צפויות להתקבל החלטות מעשיות, אם כי בעקבות הדיון הקודם נודע כי משרד האוצר נוטה לתמוך בהסבת חבילת היישומים Open Office לשפה העברית, זאת, במטרה להעשיר את שוק התוכנה הישראלי בחבילת יישומים משרדיים "שמבינים" עברית בסביבה פתוחה, כחלופה ל"אופיס" של מיקרוסופט וכדי לסייע בצמצום הפער הדיגיטלי.

קוד פתוח בממשלה?

על פי מידע שנמסר בדיון הקודם, הממשלה מוציאה חמישה מיליון דולר מדי שנה עבור הצטיידות בתוכנות מיקרוסופט (יישומים משרדיים, מערכות הפעלה ושרתים), בעוד צה"ל מוציא ארבעה מיליון דולר מדי שנה כדי לרכוש תוכנות אלה. כלל הוצאות המיחשוב השנתיות של הממשלה עומדות על כמיליארד וחמש מאות מיליון שקל.
תומכי הקוד הפתוח טוענים כי אילו תנתב הממשלה מקצת מסכום זה לתמיכה בפיתוח תוכנות מבוססות קוד פתוח בעברית, הסכומים שתוציא בעתיד על הצטיידות בתוכנות יפחתו במידה משמעותית.

מהו קוד פתוח?

רוב יצרני התוכנה הקניינית (ובראשם מיקרוסופט) נוטים לשמור את קוד המקור של התוכנות שלהם לעצמם ולא לאפשר לאחרים לשנותו וליהנות מפיתוחיו (קוד מקור סגור).
על פי תפישת הקוד הפתוח, תוכנה מופצת ברשיון יחד עם קוד המקור (קוד תוכנה לפני שעבר שלב של מהדר - compiler), בדרך שמעודדת מפתחים לשנותו ולשפרו כראות עיניהם.
מוצרי הדגל של תנועת קוד המקור הפתוח הם מערכת הפעלה לינוקס ושרת האינטרנט אפאצ'י. בשנים האחרונות גם חברות מסחריות כמו IBM, סאן ונטסקייפ החלו לתמוך בפרויקטים של קוד פתוח, בעוד מיקרוסופט עומדת בהתנגדותה לגישת הקוד הפתוח.

פתוח נגד סגור

תומכי לינוקס והקוד הפתוח טוענים שטכנולוגיות שפותחו על פי מודל הקוד הפתוח הן יציבות יותר ומאובטחות יותר מאשר מוצרי מיקרוסופט ומוצרים של חברות מסחריות אחרות, המבוססים על קוד מקור סגור.
אוהדי הרעיון מסבירים, כי למרות שתוכנות הקוד הפתוח אינן חסינות מכשלי אבטחה, הן מפותחות על ידי מספר רב של מפתחים, שיכולים להגיב במהירות לכשלים ולתקנם. ובניגוד לחברות קנייניות, שמעסיקות מספר מוגבל של עובדים - הרי לרשות הקוד הפתוח עומד מספר לא מוגבל של מפתחים.
הסוכנות לביטחון לאומי בארה"ב (NSA) אף מפתחת גירסה מאובטחת של לינוקס. מפתחי לינוקס מסבירים, כי כאשר זרועות הביטחון בוחרים להשתמש בתוכנות המבוססות על קוד פתוח, קוד המקור של התוכנה נמצא בשליטתם המלאה ואינו נתון לגישה של חברה מסחרית דוגמת מיקרוסופט.
מיקרוסופט טוענת כי תוכנות המבוססות על קוד פתוח מסכנות את האבטחה בארגון ופוגעות בקניין הרוחני של החברה. על פי פרסומים, מיקרוסופט טוענת שתוכנות קוד פתוח מאובטחת פחות, מאחר שהקוד נגיש לכל גורם זדוני, שעשוי לאתר בו כשלים ולפגוע במשתמשי התוכנה.