הסטנדרטים פתוחים, לא הקוד

הדיון שהתנהל אתמול (ד') בוועדת האינטרנט של הכנסת היה ברובו עקר ומבולבל, והזכיר יותר מכל שיח חרשים, אך בסופו ניכרו סימנים מעודדים, שעשויים להעיד כי לא כל הדברים נאמרו לפרוטוקול בלבד.
ישיבת הוועדה היום, שהתכנסה בהמשך לדיון קודם בנושא הקוד הפתוח, שנערך בחודש יולי, 2002, החלה בוויכוח אינטרסנטי בין חברות מסחריות בנושא התקנת מערכות הפעלה המבוססות על קוד פתוח במשרדי הממשלה וגופי ציבור.
נציגי מיקרוסופט, שלא זכו להגיב לטענות תומכי הקוד הפתוח בדיון הקודם עקב התארכותו, הציגו את עמדתם בנוגע לטענות השונות נגד "הקוד הסגור" והתוכנות הקנייניות.
מנכ"ל מיקרוסופט ישראל, אריה סקופ, טען שמתחרות ענקית התוכנה משתמשות בקוד הפתוח כמעין "סוס טרויאני" כדי להפיק רווחים – הן משווקות לארגונים ולחברות מערכות הפעלה חופשיות כמו "לינוקס", אך במקביל גובות מהם כספים עבור תוכנות קנייניות, שירותים ותמיכה, לטענתו.
"החברות שתומכות בקוד הפתוח עשירות יותר ממדינת ישראל. אם הן רוצות לספק לממשלה תוכנה חינם, אני מציע להן למסור חינם את התוכנות הקנייניות שלהן למשרדי הממשלה", הציע סקופ באירוניה, אבל הן לא באמת מעונינות לתת לממשלה את החופש לבחור. הן מבקשות לחוקק חוקים שיכפו על משרדי הממשלה את בחירתן".
סקופ הסביר כי עלות התוכנה ("עקב אכילס" של תוכנות מיקרוסופט היקרות, לעומת התוכנות החינמיות המבוססות על קוד פתוח ג.מ.) היא חלק זניח בעלות כוללת של כל פרויקט מיחשוב, שמורכבת מעלות חומרה, מערכת הפעלה, יישומים, פיתוחים, הטמעה, בדיקות, תמיכה והדרכה.
"הוצאות הממשלה על תוכנות מיקרוסופט הן כשני אחוז מתקציב המיחשוב הממשלתי", אמר סקופ וקרא לממשלה לא להתערב בתחרות החופשית בשוק. "הממשלה צריכה לעסוק בסטנדרטים ולא בתוכנות", טען, "עליה להחליט באילו סטנדרטים לבחור. למשל, אף אחד מהגופים הרשמיים בישראל לא מצא לנכון להחליט על סטנדרט לעברית באינטרנט".

הדיון עולה על פסים פרקטיים

מי שהחזיר את הדיון לפסים פרקטיים היה גלעד בן יוסף, יועץ תוכנה ומפתח קוד פתוח שהוזמן לדיון. על אף שחברות מסחריות מפיצות תוכנות המבוססות קוד פתוח מטעמים אינטרסנטיים, רוב מפתחי הקוד הפתוח עושים זאת למען הקהילה, הוא הסביר.
"אנחנו מנסים לעזור לממשלת ישראל ולחלק מאזרחי המדינה להשתמש בקוד פתוח ולחסוך כסף", אמר, "אני חש שיש כאן בלבול בנוגע לשאלה "מה זה קוד פתוח?". מדובר בתוכנה שמופצת ברשיון, שמתיר למחזיק בתוכנה לשווקה הלאה, אך הוא חייב למסור למשתמשים את הזכויות שהוא קיבל. הקוד הפתוח שם דגש על שמירה על הזכויות של משתמש התוכנה".
"הבעיה שמפריעה כיום לקוד פתוח להתחרות בתוכנות המבוססות על קוד סגור קרויה סטנדרטים. למשל, אזרח שמתגורר באופקים ואין לו כסף רב עשוי לרכוש מחשב חלש במיוחד. במקום להעתיק Windows, המשתמש מתקין לינוקס וגולש באינטרנט".
אולם, הסביר בן יוסף, אותו משתמש לא יכול להוריד פסקי דין מהאתר של בית המשפט העליון כי פורמט המסמכים בו מתפרסמים פסקי הדין (.doc) הוא פורמט קנייני. "כלומר, מדיניות הממשלה אינה מתחשבת באזרח עני באופקים, שלא יוכל לקרוא את פסקי הדין של בית המשפט", אמר.
"הממשלה צריכה להקפיד על גישה שוויונית, כדי שגם משתמשים שמפעילים מערכות יותר פשוטות יוכלו לגשת לפרסומיה", השיב ח"כ איתן, "אני מקבל את זה, וברור שאף אדם בעולם לא יכול להתנגד לזה. השאלה היא איך מיישמים את זה?".
"ישנם פתרונות מעשיים", ענה בן יוסף, "בקשתי היא, שהכנסת תחוקק חוק, שיחייב את מערכות הממשל הזמין להתבסס על סטנדרטים פתוחים, שיאפשרו לכל יישומי הממשל הזמין להיות נגישים גם לציבור שמשתמש בתוכנות חופשיות (דפדפנים, מערכות הפעלה וכו').

סטנדרטים קובעים את התפתחות השוק

"הסטנדרטים מעצבים את התפתחות שוק התוכנה", אמר דורון שקמוני, נשיא איגוד האינטרנט, "קיימים סטנדרטיים בינלאומיים לנושא האינטרנט, שנקבעים על ידי מכוני תקינה כמו IETF ו-W3C, מכון התקנים הישראלי אף מתאים סטנדרטים אלה לעברית. ראוי שלפחות מערכות הממשל הזמין יפעלו על פי הסטנדרטים האלה. כך, תוכנות שמבוססות על קוד פתוח יוכלו לגשת לתכנים במערכות הממשל הזמין".
ח"כ איתן פנה לנוכחים בדיון וביקש מהם להציע לוועדה הצעת החלטה. הצעת ההחלטה שתנוסח תועבר למוזמנים לדיון וכאשר תאומץ, תתקבל כהחלטה רשמית של ועדת האינטרנט.
ההצעה המסתמנת: המלצה הקוראת לממשלה לוודא כי יישומי הממשל הזמין יתמכו בכל הסטנדרטים הבינלאומיים, הנקבעים על ידי מכוני התקינה (בשורה חשובה גם לבעלי מוגבלות ג.מ.).
יש להדגיש, כי אין מדובר בהצעה שמטיבה רק עם תוכנות המבוססות על קוד פתוח. תוכנות קוד פתוח מצייתות באופן הדוק לתקנים טכנולוגיים בינלאומיים, שפועלים לטובת המשתמשים. "מיקרוסופט מעונינת בכך שיהיו סטנדרטים", אמר אריה סקופ, וכך גם הצעתי בתחילת הדיון".