נרקומנים של שוקולד
התמכרות לשוקולד, המוכנה "שוקוהוליזם", עלולה להיות חזקה לא פחות מהתמכרות לאלכוהול, לסיגריות או לסמים. למה זה קורה? האם מדובר בעניין תזונתי, הורמונלי, או בכלל נפשי? הרבה שאלות, מעט מאוד תשובות. סיפור מר-מתוק
רבים מאתנו מכירים את הצורך העז ב"משהו מתוק", הפוקד אותנו לעיתים תכופות ומפריע לתהליך ההרזיה. במקרים רבים, הצורך המתוק לא בא על סיפוקו עד אשר אוכלים שוקולד. מדענים משתמשים כיום במושגים כ"שוקוהוליק" ו"שוקוהוליזם" כדי לתאר את חוסר הישע של פרטים באוכלוסייה בניסיונותיהם להימנע מצריכת המזון ה"ממכר". קיימים הסברים שונים ומשונים לצורך הבלתי-נימנע במאכל המתוק. אחד מהם טוען פשוט שזה חזק מאתנו ותלוי בגורמים שונים בגופנו, למשל, מאזן הורמונלי, מצבי חסר שונים, חוש הריח וכו'.
"אני חייב את זה", זו המחשבה המניעה אדם מכור – משקה, שאכטה, עוד פיסת שוקולד – הצורך הפנימי הדחוף גובר על כל צורך אחר ולא ייעלם עד שיתרצה. כיום ברור יותר ויותר שבהקשרים של סוגי מזון שונים, ובאופן בולט בהקשר של השוקולד, יכולות להתפתח תגובות פסיכולוגיות הזהות לאלה של התמכרות לסם או לאלכוהול. למרות ששוקולד אינו מוגדר באופן מובהק כחומר ממכר, הוא נחשב באופן בולט למזון הנחשק ביותר בצפון אמריקה.
האם לשוקולד טעם וריח חזקים, או שמא ההשפעות שלו מורכבות יותר? האם ניתן להגדיר שוקולד כסם? האם אפשר להתמכר למזון? רבים טענו שהשוקולד מכיל מרכיבים ביולוגיים פעילים, אבל אם כך, מדוע מזונות אחרים, הקרובים לשוקולד מבחינת ההרכב, לא יוצרים חשק באותה עוצמה? לפניכם כמה נקודות מעניינות ממחקרים שונים שנערכו בניסיון לספק תשובות לשאלות אלה:
ההתמכרות
אנשים שהגדירו עצמם מכורים לשוקולד אינם מהווים קבוצה הומוגנית. רבים אוכלים שוקולד בסתר, או בכמויות גדולות מדי, כפי שאחרים נוהגים באלכוהול או בסמים. רבים מדווחים כי ניסיון להימנע משוקולד גרם להתקפי צריכת יתר ללא כל התחשבות בתוצאות השליליות, ממש כמו בסמים. עוד בדומה למכורים לסמים, השוקוהוליקים מדווחים על השתלטות מושא ההתמכרות על המחשבה, על קונפליקט פנימי, צריכה חוזרת ורגיעה.
המתוק
מכיוון שהשוקולד נצרך בדרך כלל בצורה מתוקה מאוד, נטען כי העדפת שוקולד מבולבלת לעיתים עם העדפת סוכר, ובכל זאת, 75% מהמשתוקקים לשוקולד טוענים כי אין לו כל תחליף מתוק. אחד המחקרים הראה שלמרות שתשוקה לשוקולד קשורה למזון מתוק, יש בכל זאת הבדל גדול בין התשוקה הספציפית לשוקולד לבין התשוקה הכללית לממתקים.
שוקולד לבן
לשוקולד לבן יש המרקם והטעם של שוקולד רגיל, אבל הוא חסר את הריח המיוחד של שוקולד רגיל ולכן סביר להניח שהוא לא יספק את התשוקה לשוקולד, אם המניע העיקרי הוא חושי. ואכן, שוקולד לבן יצר אפקט מוגבל בלבד בהפחתת התשוקה לשוקולד. מכאן נמצא כי לרכיב הריח תפקיד חשוב ביצירת התשוקה לשוקולד.
קפאין
בעבר חשבו ששוקולד ממכר בגלל הקפאין הנמצא בו, הפועל כסם מעורר, אולם מחקרים הוכיחו כי לא קיים קשר בין ההתמכרות לשוקולד לבין רמת הקפאין בו, משום ששוקולד אינו מהווה גורם משמעותי בצריכת הקפאין היומית: טבלית שוקולד חלב רגילה מכילה רק 10 מ"ג קפאין, לעומת כוס קפה המכילה 80-100 מ"ג.
חוסרים תזונתיים
יש אנשים שמתמשים בשוקולד כסוג של רפואה עצמית, כדי לכפר על צריכת מזון לא מספקת או חוסר בקבוצת מזון ספציפית. מדענים טוענים שייתכן כי צריכת שוקולד מתעוררת כשיש חוסר במגנזיום. אבקת שוקולד וקקאו מכילות כמויות גבוהות של רכיב מזון זה, ובמקרים מסויימים, תוספות מגנזיום הקטינו את התשוקה לשוקולד. מחקרים רבים מראים כי נשים עם תסמונת קדם-וסתית הראו באופן עקבי התגברות בדחיפות וחומרה של התשוקה למזון מתוק ושומני לפני הווסת, ומחסור במגנזיום עלול ליצור אותם סימפטומי של תסמונת קדם-וסתית. מחסור במגנזיום יכול לגרום ירידה ברמות הורמון הדופאמין במוח, שמשדר תחושת אופוריה וסיפוק, ואשר עלול להיות המרכיב העיקרי בתחושת ההתמכרות.
הורמונים
האופי הזמני של התשוקה לשוקולד מביא לסברה שמדובר במצב פנימי כלשהו, כלומר, מצב הורמונלי לא מאוזן האופייני בעיקר בתקופה הטרום-וסתית כשרמת האסטרוגן בינונית ורמת הפרוגסטרון גבוהה. מחקר שנערך בקרב סטודנטים בארה"ב הראה כי שוקולד הוא המזון הנחשב ביותר בין נשים, כש-32% מהן קישרו בין התשוקה למחזור.
מצבים נפשיים
צריכת שוקולד יכולה להיות קשורה גם במכניזם ההתנהגותי לייצוב גורמים שונים במוח, הקשורים בוויסות תיאבון, רעב, מצב-רוח ו/או התמכרות. מחקרים שונים מצאו כי מצבי רוח שליליים נפוצים מאוד אצל בעלי תשוקה לשוקולד, וכי יש להם נטייה גבוהה ל"תזונה רגשית" – אכילת יתר כדרך לפתרון בעיות. מצב רוח ירוד מלווה בדרך כלל ברמות נמוכות של הורמון הסרוטונין במוח, ונמצא כי אכילת פחמימות, ובעיקר שוקולד, הצליחה להעלות אותן. ומכאן, קצרה הדרך לתחושת "היי" ולמצב-רוח טוב. אולם מחקר נוסף שנעשה בין המכורים לשוקולד הראה כי אין כל שיפור במצב-הרוח: למעשה, השוקולד יצר באופן בולט אפקט שלילי בין המכורים, אולי כי עבורם צריכת השוקולד הייתה פעולה לא נשלטת המלווה ברגשות אשם.
לסיכום, למרות ההוכחות כי הרצון העז לשוקולד נובע מאי-יציבות תזונתית או מצב הורמונלי לא מאוזן, לא נקבע עדיין אם תשוקה לממתקים בכלל ולשוקולד בפרט מהווה תשוקה לסיפוק חושי, או ניסיון לאזן את הכימיה של המוח.
אז כשמתעורר אצלכם החשק למתוק, אל תנסו להימנע מכך: הצורך חזק מאתנו, לכן איכלו, אבל במידה. כך לא תיקלעו למעגל הקסמים של התקפי זלילה בלתי מרוסנים ורגשות חרטה שבאים אחריהם, וחוזר חלילה.
הכותבת היא דיאטנית קלינית
פורסם לראשונה
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
