"גטו" של סובול יופק באירופה בעלות של 2 מיליון אירו

הפקה קולנועית אירופאית חדשה המבוססת על "גטו", מחזהו של המחזאי והבמאי הישראלי יהושע סובול, תכנס לשלבי צילומים ראשוניים לקראת סוף חודש דצמבר הקרוב בליטא. מדובר בקופרודוקציה ליטאית-גרמנית-הולנדית בעלות הפקה של 2 מיליון אירו (כ-9.4 מיליון שקל) עם צוות שחקנים בינלאומי, כשלתפקיד הקצין הנאצי קיטל לוהק הכוכב הגרמני העולה מוריץ בלייבטראו, ששיחק בין היתר בסרטים "לונה פאפא" ו"Taking Sides". בין האנשים אליהם פנתה ההפקה לתפקיד גנס, מנהל הגטו, היה גם השחקן האמריקני הארווי קייטל. את הפרוייקט, על פי תסריט של סובול, יביים במאי ליטאי צעיר ומבטיח בשם אודריוס יוזנס.
סיפור העלילה של המחזה מבוסס על אירועים אמיתיים שקרו בגטו וילניוס במהלך מלחמת העולם השנייה, והסרט עצמו יצולם בגטו. בין שאר הגורמים התומכים בסרט נמצאים גם משרד התרבות הליטאי, חברת ההקפה הגרמנית Dragon Cine, חברת ההפקה הליטאית Seansas Film וחברת ההפקה ההולנדית Cineventura.

- יהושע סובול, איך נולדה ההפקה הקולנועית?

"היוזמה באה מפנייה של הבמאי שראה את ההפקה התיאטרונית בליטא, קרא את המחזה ופנה אליי. זה היה לפני כשלוש שנים. ביקשתי ממנו שישלח לי עבודות קודמות שלו, והוא שלח לי שלושה סרטים תיעודיים, שמאד הרשימו אותי ושכנעו אותי בעצם שהוא האיש המתאים. הוא ביקש ממני לעבד את המחזה לתסריט, ומאוחר יותר נסעתי להפגש איתו בוילנא בפעם הראשונה בכדי ליצור קשר ובפעם השנייה על-מנת לבדוק לוקיישנים לסרט".

- תצלמו במקומות בהם התרחשו במציאות האירועים עליהם כתבת?

"הכוונה להסריט במקומות האותנטיים. היה מדהים לגלות שהתיאטרון שעמד במרכז הגטו עדיין קיים ומשמש כיום כתיאטרון בובות, גם משרדי היודנרט עדיין קיימים ויש שם מכון לרסטורציה של ציורי שמן. הספרייה של הגטו משמשת עד היום כספרייה לילדים וגם החצרות השתמרו כפי שהיו".

- הפקת סרט בשני מיליון אירו זו הפקת ענק בקנה מידה ישראלי וגם בקנה מידה אירופאי. חשבת שזה יגיע לממדים כאלה?

"אודריוס נכנס לכל העניין בהתלהבות רבה וסחף אחריו הרבה מאד גורמים. לומר את האמת, הייתי ספקן בהתחלה ולא חשבתי שהוא יוכל להרים את הפרוייקט מבחינה תקציבית. במהלך הביקור האחרון שלי בליטא הוא גרר אותי למפגשים עם שר התרבות וראש העיר, והוא פשוט הצליח להדביק את כולם בהתלהבות".

- יהיו גם שחקנים ישראלים בהפקה?

"אני מנסה לשכנע את הבמאי לחפש שחקנית לדמות של חיה בארץ".

- בגרסאות הישראליות למחזה, שעלה לראשונה בשנת 1984 ואחר-כך ב-1998 על במת תיאטרון חיפה, שיחקו בתפקיד חיה ריקי גל ואחר-כך חיה סמיר. יש כוונה להחזיר אותן לתפקיד?

"אני חושב שבהפקה מחפשים בחורה צעירה לתפקיד חיה, אבל עדיין לא ברור. הבמאי אמור להגיע ארצה לקראת אודישנים".

- מה שקומם אנשים בהפקה הראשונה של המחזה היתה ההקבלה המסוימת בין הציונות לנאציזם. בהפקה השנייה זה טושטש, והיו שאמרו שזו הפקה יותר מתונה. למה דומה הסרט?

"אני לא חושב שההפקה השנייה היתה מתונה יותר, אני חושב שעברו שנים ואנשים התרגלו לתכנים. לדעתי, דווקא בגרסה השנייה היו דברים חריפים בהרבה מבחינת העזה כמו גרסת האורגיה. בגרסה השנייה אותה אני ביימתי הכנסתי את כל מה שהיה מלכתחילה במחזה. הסרט מבוסס על הגרסה השנייה".

- עד כמה תהיה מעורב בהפקה?

"אני אהיה מעורב בשלב ההסרטה. אהיה זמין כדי להכניס שינויים נדרשים ותיקונים במהלך ההסרטה. אני עומד להכניס עוד שינויים מכיוון שמדובר כרגע על סרט ארוך מדיי".

- כתבת בעבר תסריטים לקולנוע?

"כתבתי כמה תסריטים שלא הופקו מעולם לסרט קולנוע כמו תסריט על פרויד הצעיר שמחכה להיעשות. הייתי שותף בכתיבת התסריט למחזה 'אלמה', שהופק לטלוויזיה האוסטרית בעקבות הפקה שעלתה שם למחזה. גם 'פלשתינאית' נכתב כתסריט, אבל לא עלה. החברה ההולנדית שמעורבת בהפקה של 'גטו' תפיק גם את התסריט שלי ל'פלשתינאית'. אני חייב לומר שהפליא אותי מאד שאף אחד בארץ לא קפץ על 'פלשתינאית' ברמה של הפקה קולנועית, הוא באמת כתוב כתסריט ואיכשהו זה שקע בתהומות הנשייה המקומית".

- קשה שלא להבחין שנציגות ישראלית בסרט, למעט כתיבת התסריט שלך, פשוט לא קיימת. לא מרגיז?

"אני חושב שזה הרבה מעבר למעצבן או מרגיז, זה מקומם אותי. אבל אני רגיל לזה שהחומרים האלה מתגלגלים בארץ ואיכשהו אף אחד לא חושב להרים את הכפפה. זה ביזיון, ואני משוכנע שלכל אחד מאלה שפניתי אליהם יש סיבה משלו למה לא לעשות את זה. ובכל זאת, 'גטו' הוא לא מחזה אנונימי. זה מחזה שזכה באינספור פרסים ברחבי העולם, בעיני זה טמטום. ישראל יכולה היתה להיות גורם מאד חשוב בהפקה הזו, אבל איכשהו פה בארץ שולט הגיון מסוג אחר. תקחי את 'פלשתינאית', מסופר על הפקת דרמה טלוויזיונית על-ידי צוות באולפן טלוויזיה, זה כתוב כתסריט. פניתי עם התסריט הזה לכמה מפיקים בארץ שלא מצאו לנכון לעשות את זה. אז הגיעה במאית הולנדית שהתלהבה מהחומר והחליטה לביים אותו, מה אני אמור לומר לה? מצטער, אני שומר את זה במקרר עד שבמאי ישראלי ירצה לעשות את זה?".

- כתיבת מחזה וכתיבת תסריט לפיצ'ר זה שני דברים שונים. מצא חן בעינייך תהליך העבודה?

"מאד מצא חן בעיני. כתיבת תסריט קלה יותר מכתיבת מחזה לתיאטרון. בתסריט אתה גמיש יותר, יכול להזיז את העלילה והגיבורים בין מקומות שונים, אתה לא מוגבל לחלל אחד של התרחשות. גם הסצינות קצרות יותר, יש הרבה יותר חופש בכתיבת תסריט. במחזה צריך ליצור אינטנסיביות גוברת והולכת בחלל אחד ובתסריט, הסביבה משחקת הרבה יותר והמיקום תורם לאווירה לא מעט".

- מרגש לחזור ולצלם בגטו?

"מאד מרגש. כשהייתי שם בפעם האחרונה חפשנו לוקיישנים. בתסריט וגם במחזה יש דמויות שעולות מהביוב של הגטו והצעתי לבמאי לרדת לתעלות הביוב, כי שם, במהלך המלחמה, היהודים השתמשו בתעלות להברחת תרופות ונשק. יצרנו קשר עם גורמים בעירייה, קבלנו אישורים וירדנו לתעלות. באחת מהן גילינו שלדי אדם, מאות שלדים של ילדים שהשתמרו. זה היה מדהים. הסרט ייפתח בסצינה בה אנשים יוצאים מהביוב".

על המחזה

גטו מספר את סיפור חייה הקצר של קבוצת תיאטרון קטנה, שנוצרה על-ידי יהודי גטו וילנה בין השנים 1942-1943. המחזה של סובול מבוסס על יומנו המדוקדק של קרוק הספרן, שמתאר בין היתר את הקמת קבוצת התיאטרון. בין שאר הדמויות במחזה ישנו שרוליק הפיתום, ששנינויותיו והערותיו הסרקסטיות ביותר יוצאות מפיה של הבובה שלו; ישנה גם חיה, שהיתה זמרת מפורסמת ושחקנית לפני המלחמה, בבת עינו של שרוליק, שהופכת למרכז הלהקה; ישנו וייסקופף החייט שמעביד יהודים המתקנים מדים של חיילים נאציים; ישנו גנס, ראש היודנראט שמנסה לשאת ולתת עם הנאצים ובלבד שיצליח להשאיר מספר גדול ככל הניתן של יהודים בחיים, ויש גם את קיטל, קצין נאצי פסיכוטי שאהבתו לאמנות היא הכוח המניע את התיאטרון מצד אחד וזה שמביא לקריסתו מצד שני. בעוד שהיהודים נאבקים על קיומם הפיזי, התיאטרון שהם יצרו מאפשר להם להיאבק על צלם האדם שלהם ושמירה על התרבות שמפרידה בינם לבין החיות.