מה לעשות? לעסות
מסז' זה לא רק פינוק: העיסוי הרפואי הפך לכלי טיפולי חשוב בזכות השפעתו המיטיבה על כל מערכות הגוף. חלק מהשיטות יותירו אתכם בתחושת ריחוף, בחלקן תרגישו כמו שק אגרוף, וכל החוכמה היא "לשדך" בין הטיפול הנכון לאיבר הדואב. איך בוחרים? לפניכם עשרת העיסויים הבריאותיים הפופולריים בעולם
בשלוש השנים האחרונות הוכפל מספר האנשים שטופלו בצורת עיסוי אחת לפחות, מדווח האיגוד האמריקאי לתרפיית המסז' (ATMA), וסביר להניח שרובכם נמנים עם הסטטיסטיקה. אך בפעם הבאה שתבקשו בקול מתחנחן "תעשה/י לי נעים בגב", תוכלו להצטייד גם בצידוק בריאותי: מתברר כי העיסוי הידני לסוגיו צובר פופולריות כאמצעי ריפוי, שגם הרפואה הקונבנציונלית מתחילה להכיר בכוחו. סקר שנערך בארצות הברית באוגוסט 1998 מצא ש-71 אחוז מתוך הנשאלים מתייחסים אל העיסוי כאל כלי ריפויי.
את "תרפיית המסז'" מגדירים כ"מניפולציה (פעולה בידיים) על רקמות הגוף הרכות במטרה 'לנרמל' אותן". לא רק ידיים, לעתים גם חלקי גוף אחרים מצטרפים למלאכה: אמות, מרפקים, רגליים ואפילו ישבן. טכניקות העיסוי לסוגיהן יכולות להשפיע על כל מערכות הגוף ובעיקר על השלד, השרירים, מחזור הדם, הלימפה ומערכת העצבים. אפילו תינוקות יכולים להפיק ממנו תועלת: מחקרים במכון לחקר המגע שבאוניברסיטת מיאמי מצאו, שפגים שקיבלו עיסוי שלוש פעמים ביום במשך חמישה ימים רצופים התפתחו יפה יותר מפגים אחרים.
מעטים המקרים בהם לא מומלץ להשתמש בעיסוי: מדובר בעיקר בסוגים מסוימים של סרטן, בעיות לב, מחלות עור, דלקות ורידים, מחלות זיהומיות, והשליש הראשון של תקופת ההריון.
על פי נתוני האיגוד האמריקאי, קיימים יותר מ-80 סוגי עיסוי. לא רע. אבל עלינו, כיכרות הבצק, מוטל לחפש את האיש שילוש אותנו, ולך תתמצא בשפע המביך. רולפינג, טריגר פוינטס, שיאצו, טווינה - השמות הללו נשמעים כמו רשימה מוזרה של תנועות היאבקות יפניות, או של תפריט במסעדת סושי. כדי לפשט את העניין, דגמנו עבורכם עשרה טיפולים, חתך מייצג של העיסויים הרפואיים הפופולריים בעולם.
עיסוי שבדי: לשחרור והרפיה
מלך המסז'ים, לפחות במערב. עונה לעתים גם לשמות "עיסוי רפואי", "עיסוי קלאסי", "עיסוי גרמני", "צרפתי", או "הוליסטי" - אך מקורו בשיטה שפותחה בשבדיה בשנות ה-30, ואשר הפכה לצורת העיסוי הנפוצה ביותר בעולם. "העיסוי השבדי כינס מספר טכניקות שהיו פזורות ברחבי אירופה ואיחד אותן לראשונה בתוך שיטת טיפול אחת", אומרת סלי רידמן, בעבר מטפלת בעיסוי שבדי והיום נשיאת מכללת רידמן לרפואה משלימה. "במרוצת השנים התפתחו סגנונות שונים, אבל כולם מתבססים על אותה תפיסה אנטומית ועל אותו היגיון פיזיולוגי". מדובר במערכת של טכניקות ידניות המופעלות על קבוצות השריר השטחיות יותר. התנועות מכוונות מקצות הגוף למרכז, במטרה להגביר את החזר הדם ללב, ולאפשר תחלופה טובה של חמצן וחומרי מזון בתאי הגוף. תנועות החיכוך והלישה משחררות חומרי פסולת מהשריר, מנקזות אותם למחזור הדם ומסלקות אותם מהגוף.
סילוק הפסולת מקצר את תהליך ההחלמה של שרירים פגועים, ולכן נהוג לשלב את העיסוי השבדי בטיפולי שיקום שונים. הוא גם מותח את רצועות החיבור והגידים ושומר אותם רכים וגמישים. הוא מרפה את השרירים, מרגיע את העור ואת מערכת העצבים, ומשמש משום כך להפחתת מתחים גופניים ונפשיים.
העיסוי מתבצע על שולחן טיפולים במשך 60-45 דקות. כדי להקל על הלישה משתמשים בשמנים. לפעמים משלבים בו תנועות מפרקים, התורמות להמרצת מחזור הדם, להקלת מתח שרירי ולהרחבת טווח התנועה.
עיסוי רקמות עמוק: התמקדות בכאבי שרירים
כפי שנרמז משמו, הוא מתמקד בשכבות שריר עמוקות יותר ומופעל בכוח רב יותר מהעיסוי השבדי הבסיסי. אין הוא מתעסק בהרפיה, אלא בהקלת כאבים תוך התמקדות באזורים הבעייתיים בלבד. "הדגש פה הוא לא על השריר, אלא על רקמת החיבור העוטפת אותו", אומרת סלי רידמן, "והטכניקה המרכזית היא לחץ ישיר, איטי ועמוק בעזרת האצבעות, האגודלים והמרפקים".
"טריגר פוינטס" הוא עיסוי רקמות שנחשב לאחד היעילים לטיפול בכאב. פירוש המונח "טריגר פוינטס" הוא קשרים או "פקעות" של מתח שרירי, שמקרינים כאב לחלקי גוף אחרים וגורמים לעוויתות. המטפל מאתר ומנטרל נקודות אלה.
באמצעות לחיצות ממוקדות, הנמשכות שבע עד עשר שניות, מוגברת זרימת הדם במקום, הלחץ על העצב משתחרר ונשבר מעגל הלחץ-כאב-עווית. הלחיצה עלולה להכאיב, וכדי להקהות את הכאב מקררים לעתים את האזור. משך הטיפול: 60 דקות לפחות.
עיסוי לימפטי: בעיקר להפחתת בצקות
מערכת הלימפה דואגת לניקוז נוזלים וחלבונים מהרקמות, ולסינון "פולשים" זרים. ה"ניקוז הלימפטי הידני" מתבצע בסדרה של לטיפות קלות וקצביות לאורך כלי הלימפה, במטרה להמריץ בהם את זרימת הנוזלים לכיוון בלוטות הלימפה. הגברת הזרימה מטהרת את הרקמות מחומרים מזיקים ומשפרת את תפקוד המערכת החיסונית.
העיסוי הלימפטי מסייע לאנשים הסובלים ממחסור באנרגיה או ממערכת חיסונית חלשה, אך בראש ובראשונה הוא מומלץ לסובלים מבצקות.
רות פלג, פיזיותרפיסטית ומרכזת שירות הטיפול בבצקת לימפטית בבית החולים איכילוב, מספרת ש-50 אחוז ממטופליה הם נשים שעברו הקרנות או ניתוחים להסרת סרטן שד. "במהלך ניתוח כזה כורתים את בלוטת הלימפה שבבית השחי, ועלולה להתפתח נפיחות באזורים סמוכים", היא מסבירה. "למעשה, כל ניתוח שפוגע בבלוטות הלימפה עלול לגרום בצקות".
עיסוי לימפטי מועיל גם לסובלים מפציעות ספורט. לאחר שחלפה הדלקת המאפיינת את שלב הפציעה הראשוני, ירחיק העיסוי את הפסולת מהרקמה הפגועה, יפחית בצקות ויזרז את התחדשות הרקמות. גם צלקות יתרפאו מהר יותר על ידי הגברת זרימת הלימפה סביבן. משך הטיפול: 60-30 דקות.
שיטת פרימר: לשיקום שרירים פגומים
לכאורה, גרסה נוספת של עיסוי רקמות עמוק. למעשה, שיטה עצמאית לחלוטין. בניגוד לעיסוי הרקמות העמוק, שיטת פרימר אינה צומחת מתוך העיסוי השבדי ואפילו מנוגדת לו. לעומת זאת, מומלץ לשלבה עם כירופרקטיקה, אוסטיאופתיה ופיזיותרפיה.
מייסדת השיטה, הפיזיותרפיסטית הקנדית תרזה פרימר, היתה גם המטופלת הראשונה של עצמה. ב-1946 הצליחה לרפא את עצמה משיתוק, והקדישה את שארית חייה לפיתוח השיטה. בארץ מטפלת בשיטה זו רוזאן גולד, בעלת ניסיון של 30 שנה במגוון סוגי עיסוי. לטענתה, זוהי השיטה המקיפה והמפורטת ביותר. מקיפה - כיוון שאין היא מסתפקת בעבודה על האזור הבעייתי בלבד, אלא מטפלת בגוף כולו. מפורטת - כיוון שהטיפול חודר עד סיבי השריר הבודדים ועד לתא הבודד. משך הטיפול: כ90- דקות.
תנועות העיסוי מתבצעות לרוחב סיבי השריר, ברצף מסוים של איברים. לאחר מכן מתמקד המטפל בכל שכבות השרירים, הרצועות והגידים של האזור הבעייתי. הוא מפריד בין רקמות שנדבקו זו לזו ומשחרר עצבים שנלכדו. התוצאה: זרימת הדם והלימפה מתחדשת, התאים מטוהרים מרעלים, רוויים ומוזנים היטב, ותפקודי העצבים והשרירים משתפרים.
עוצמת המגע נעה מליטוף כנף פרפר ועד לחץ עז, ומותאמת לסף הכאב של המטופל. משום כך מתאים הטיפול גם לתינוקות ולאוכלוסייה גריאטרית. יעילות השיטה הוכחה במקרי ארטריטיס, אסתמה, בעיות עיכול, לב, מפרקים, כאבי צוואר וגב, שיתוקים, מחזור דם ירוד, כאבי ראש ופציעות. רוזאן גולד מדווחת גם על שיפור עצום בקרב חולי טרשת נפוצה.
עיסוי תאילנדי: בעיקר להגמשת מפרקים
אם תראו מטפל יושב על גופו של מטופל ומעשן סיגריה להנאתו, רוב הסיכויים שמדובר בעיסוי תאילנדי. הטכניקה המגוונת כוללת פיתולים של חוליות עמוד השדרה (מזכיר קצת כירופרקטיקה), מתיחות איטיות ולחיצות מינימליות המתבצעות באמצעות המרפקים, כריות האצבעות, שורש כף היד, הברכיים ואפילו הישבן.
שורשיו של העיסוי התאילנדי נעוצים באיורוודה וברפואה הסינית. האבחון נעשה לפי השיטה הסינית (תשאול ובדיקות דופק) ודרך ראיית ה"אאורה" של המטופל. הטיפול מתבצע על שטיח או מזרון דק המונח על הרצפה, כדי לאפשר למטפל להפעיל טווח רחב של מתיחות.
העיסוי התאילנדי המסורתי נמשך 80 דקות ובמהלכו תישארו לבושים בבגדים קלים. הוא מתחיל בכיפוף קל של כפות הרגליים, ממשיך בעבודה על הרגליים, הבטן, הצדדים, הזרועות, הגב, הצוואר, הראש והפנים. "כך לפי הספר", אומר המטפל בני כהן, ממרכז "מטבע הדברים": "אבל לאחר היכרות מעמיקה יותר עם המטופל, אני מתמקד בתנועות המתאימות לבעייתו".
כדי לשחרר חוליות מותח בני את ידו ורגלו של המטופל, ובו זמנית לוחץ על גבו בעזרת עכוזו. אם אתם סובלים מבעיות עצביות בגב התחתון - הוא יניח את רגלו תחת החיבור בין הירך לישבן, וישתרע אחורה כדי למתוח את הרגל. הוא ימתח את שתי ידיכם אחורה כדי לטפל בגב העליון, ואת ראשכם אחורה, כדי לטפל בחוליות הצוואר.
העיסוי התאילנדי מתאים במיוחד לספורטאים, ולסובלים מכאבי גב, מכתפיים וצוואר נוקשים, מכאבי ראש ומשאר בעיות שמקורן במתחים ולחצים. הוא מרגיע ומשחרר את זרימת האנרגיה בגוף, מרפה ו"פותח" את המפרקים, מותח שרירים וגידים, ומשפר יציבה.
"הגברת זרימת הדם ממריצה את האיברים הפנימיים", מוסיף בני כהן, "מה שיכול לשפר גם את העיכול ואפילו לסלק מתחים וחרדות. בדרך כלל מדובר בעיסוי כיפי, אבל כשמגיע אלי אדם עם כאבים חריפים, המגע באזור הבעייתי עלול להכאיב. אבל ההקלה שתבוא אחר כך תצדיק זאת לחלוטין".
רולפינג: לשיקום מבנה השלד
ד"ר אידה רולף, ממציאת השיטה, היא מדענית אמריקאית שהתמחתה בחקר רקמת החיבור: אותה רקמה דקה וגמישה שעוטפת את השרירים ואת האיברים הפנימיים.
לדברי גבי רוזנטל, המטפל הישראלי הראשון שהוסמך על ידי האיגוד המקצועי של העוסקים בשיטה, "ברקמות החיבור העמוקות שוקעות כל הטראומות של הילדות, וכל עיוות שנגרם להן בעקבות יציבה גרועה, מתח כרוני, פציעה או טראומה רגשית, יעוות את הגוף כולו ויפר את שיווי משקלו.
הרולפינג משחרר הידבקויות ברקמת החיבור, מעודד ארגון מחדש של סיבי השריר וחזרתם למקומם הטבעי. התוצאה: שיקום חופש התנועה, שחרור דיסקים ומפרקים, הארכת הגוף וחזרה ליציבה אופטימלית.
היעד הבריאותי של השיטה הוא ארגון מחדש של חלקי הגוף ושיפור "המערך האנכי" שלהם, ולכן מסתייעים בה בעיקר הסובלים מליקויים במערכת השלד.
הטיפול מתבצע בדרך כלל בעשרה מפגשים שבועיים בני 90 דקות כל אחד, כשבכל פעם מטפלים בחלק גוף אחר. המטפל מנסה לאתר רקמות קצרות ומתוחות, ולשחררן על ידי הפעלת לחץ זהיר בעזרת האצבעות, האגרופים והמרפקים.
המטופל אינו נשאר פאסיבי, ובכך ייחודו של הרולפינג: "המטרה היא להגיע בהדרגה לשכבת השרירים העמוקה ביותר אשר תומכת בשלד, ולשם כך חייב המטופל להניע את חלק הגוף שעליו עובדים", מסביר רוזנטל.
קראניו-סאקראל: לאיזון מכף רגל ועד מוח
השם מצלצל כמו פיצוח עצמות, אולם אני השתכנעתי כי זוהי צורת העיסוי העדינה, המתחשבת והמתוחכמת מכולן. "קראניו" - מתייחס לעצמות הגולגולת והפנים, "סאקראל" - לעצמות האגן.
"עצמות הגולגולת מצויות בתנועה מתמדת", מסביר גדי נלינגר, פיזיותרפיסט ומדריך בשיטה. "תנועה זו נובעת מהריתמוס הקבוע של זרימת נוזל המוח וחוט השדרה, המניע את המעטפת הקרומית שלהם. טראומה גופנית או רגשית עלולה להזיק לאותה מעטפת, לשבש את זרימת הנוזל שבתוכה, ולפגוע בתפקודה של כל מערכת העצבים.
"חוסר איזון במערכת הקראניו-סאקראלית עשוי להשפיע על המוח ועל חוט השדרה, ולגרום לבעיות בתפקוד החושי, התנועתי, הרגשי ואפילו האינטלקטואלי".
השיטה פותחה בארצות הברית בשנות ה-70 וה-80, ע"י האוסטיאופת ד"ר אפלדג'ר. במהלך הטיפול מופעל לחץ עדין ביותר על עצמות הגולגולת והאגן, וכן על הרקמה הרכה שעוטפת את עמוד השדרה. המטרה היא להסיר חסימות שפוגמות באיכות זרימת נוזל המוח והשדרה.
האבחון נעשה על ידי מישוש, שבודק את ריתמוס תנועת הנוזלים במערכת. משך הטיפול: כ60- דקות. הוא שקט, מרגיע, ויוצר תחושת ריחוף חלומית, שמזכירה חוויה היפנוטית.
הקראניו-סאקראל מטפל בקשת רחבה של בעיות גופניות ונפשיות: כאבי ראש, גב, מפרקים וכאבים כרוניים אחרים, ליקויים מוחיים, דיכאונות, קשיי לימוד, דיסלקציה, היפראקטיביות, סחרחורות, מיגרנות, תשישות, בעיות במפרק הלסת, בעיות מחזור וגיל המעבר, מערכת חיסונית ירודה, הגבלות תנועה, ואפילו ליקויי התפתחות אצל ילדים ותינוקות.
נלינגר, שהוא גם מנהל המחלקה לפיזיותרפיה של קופת החולים מכבי במחוז דן, טוען שבדיקה קראניו-סאקראלית שגרתית של יילודים מאפשרת שחרור מלחצים קלים ומחסימות, אשר עלולים להוביל לבעיות תפקודיות בשלב חיים מאוחר יותר. "הבדיקה מומלצת לכל יילוד, ללא קשר לרמת הסיבוך של הלידה", הוא אומר.
טרייגר: לשחרור עצבי, תנועתי ונפשי
ד"ר מילטון טרייגר, המטפל האמריקאי שפיתח את השיטה לפני 60 שנה, הגדיר אותה כ"חינוך מחדש לתנועה חסרת מאמץ". מטפלי טרייגר משתמשים בנענועים עדינים, בטלטולים, בערסולים ובצורות אחרות של תנועה גלית, היוצרות תחושת קלות וחופש, ומאפשרות למטופל לשקוע לתוך מצב עמוק של הרפיה.
וזה כל כך נעים, עד שאנשים נוטים לראות בטרייגר עיסוי מפנק בלבד. טעות! ד"ר טרייגר הצליח להקל על אלפי חולים שסבלו מכאבי גב תחתון, פציעות, פוליו, טרשת נפוצה ומחלת פרקינסון. נירה רבינוביץ', תלמידתו, מיישמת אותה במחלקה הנוירולוגית לילדים שבבית חולים וולפסון, ויש גם פיזיותרפיסטים, פסיכותרפיסטים, כירופרקטורים ואוסטיאופתים המשתמשים בטרייגר כהשלמה לעבודתם.
על פי השיטה, כדי לאפשר לגוף לאזן ולרפא את עצמו, יש צורך "לנער" אותו, תרתי משמע, מדפוסים גופניים ומנטליים שהתקבעו בו. "הדגש פה הוא על שחרור המערכת העצבית. רבות ממגבלות הגמישות שלנו מקורן במערכת העצבים, והן מוקרנות לשרירים ולרקמות החיבור. אך במקום להשתמש בכוח, אנו משתמשים ברכות: בתנודות קטנטנות ש'מזכירות' לתת ההכרה, לעצבים ולשרירים את הגמישות התנועתית הטבעית שלהם".
גם פסיכולוגים שולחים אליה מטופלים במקרים שבהם "נתקע" הטיפול הנפשי. "התברר שהחוויה הגופנית הזו מצליחה לרכך ולבטל גם דפוסים רגשיים והתנהגותיים נוקשים", היא מסבירה. "אני יוצאת מהנחה שהגוף הוא האוטוביוגרפיה שלנו. ברגע שאני מצליחה להביא את המטופל ל'ויתור על אחיזה' במה שמקבע אותו - אני מאפשרת לו לחוות תנועה משוחררת וחסרת מאמץ, ולשאוב כוחות לפעולות הנחוצות". משך הטיפול: כ90- דקות.
שיאצו: לשחרור חסימות אנרגטיות
הפירוש המילולי למונח היפני "שיאצו" הוא "לחץ באמצעות האצבעות", אולם גם כפות ידי המטפל, אגרופיו, מרפקיו וברכיו משתתפים בעבודה. "הלחץ באמצעות המרפק והברך מפוזר יותר, ומשום כך ניתן להתמיד בו זמן רב יותר", מסביר פיליפ גליק מ"מצפה הימים", בעל ותק של 11 שנה בטיפולי שיאצו.
הלחיצות מתבצעות בנקודות ספציפיות המקבילות לנקודות האקופונקטורה, ומטרתן לפתוח ערוצי אנרגיה ("מרידיאנים") חסומים. בניגוד לעיסוי המערבי, מגע השיאצו אינו אמור להשפיע ישירות על אזור הלחיצה, אלא על זרימת אנרגיית החיים ("צ'י") בתוך המרידיאן שעליו מצויה נקודת הלחיצה, ועל האיברים שאליהם מחובר אותו מרידיאן.
מה שאומר, שהשיאצו הוא מעין ריפוי בשלט רחוק: "באמצעות טיפול ברגל ניתן לעתים לשחרר את הכתפיים", אומר פיליפ. "כשמגיע אלי אדם עם כאב ראש, למשל, אני מברר אם הבעיה נובעת ממתח, מבעיות עיכול, ממזג אוויר או מגורם אחר. היה מטופל שהגיע עם תחושת נימול בכף היד, הבדיקה שלי הראתה בעיות במערכת העיכול והמטופל אישר זאת. לאחר שתיקנתי את מערכת העיכול, השתחרר העורף ובעקבותיו גם כף היד".
"האבחון מתבצע באמצעות התבוננות, הקשבה ובדיקת ה'התנהגות' של כל אחת מנקודות הלחיצה", מסביר פיליפ, "ומסייע לי לרדת לשורש הבעיה, וגם לקבוע את עוצמת הלחיצות המתאימה למטופל. יש נקודות מסוימות ואנשים מסוימים שצריך ללחוץ עליהם בעדינות".
השיאצו מקל על כאבי גב ומפרקים, בעיות יציבה, מיגרנות, כאבי בטן ובעיות עיכול, בעיות מחזור, בעיות פוריות, אסתמה, טחורים, אלרגיות, מצב רוח ירוד, מתח נפשי, עייפות, חרדות, נדודי שינה ועוד. הוא גם ממריץ את מחזור הדם, משפר את הגמישות וטווח התנועה ומשכלל יכולות ספורטיביות. הטיפול מתבצע בדרך כלל על הרצפה או על מזרון דק, במשך 90-45 דקות. "לפעמים זה כואב", מודה פיליפ, "אך רוב המטופלים מתארים את הכאב כ'טוב', 'משחרר', ואפילו 'נעים'".
טווינה: לבעיות אורתופדיות, ומה לא
"הפיזיותרפיה הסינית", כך מכנים במערב את הטווינה. שיטת עיסוי נמרצת, מהירה ורבת עוצמה, שהדהימה בעיקר בתוצאות דרמטיות של טיפולים בבעיות אורתופדיות.
הטווינה יעילה גם לטיפול בטווח אינסופי כמעט של בעיות: אסתמה, סוכרת, בעיות עיכול, פוריות, חילוף חומרים, בעיות גיל המעבר, אימפוטנציה, שטף דם מוחי, נדודי שינה, צניחת איברים פנימיים, בעיות שמיעה, צלצולים באוזניים, איבוד קול, ועוד.
הטווינה היא צורת העיסוי העתיקה בעולם ובסין עצמה (2,700 שנה), יותר מהאקופונקטורה ומצמחי המרפא. החדירה למערב הצריכה עידון מסוים: סף הכאב של איש המערב נמוך בהרבה מזה של הסיני המצוי, ופה אין חוכמות. ניגשים חזק, קצר ולעניין למיגור הבעיה (משך הטיפול: 25-20 דקות בלבד).
ואם הטווינה מצטיירת בדמיונכם כ"קרב מגע" עם נינג'ה קשוח ואגרסיבי, תשכחו מזה. יעל גולדמן, אשה דקיקה ועדינה, לא נזקקה ליותר מקצה כרית האגודל כדי לשים אותי במקום.
לפני כל טיפול חייב המטפל "להתחבר למקור האנרגיה הפנימי שלו" - בדרך כלל באמצעות מדיטציה או תרגילי צ'י-קונג. אחר כך הוא מזרים אנרגיה מרוכזת זו למטופל, תוך שהוא עובד גם על נקודות האקופונקטורה.
ידיה של יעל רקדו ותופפו, לשו, ניערו וטלטלו את גופי בתנועות שלא הכרתי משום צורת עיסוי אחרת. כל פרקי כף היד והאצבעות השתתפו במופע, כולל אגודלים ובצירוף מרפקים. לכל תנועה כזאת, הסבירה, התוויות ספציפיות לגבי המצבים ואזורי הגוף בהם יש להשתמש בה (ולטיפול בתינוקות התוויות נפרדות).
עם כל הכבוד לכוריאוגרפיה, זו היתה טראומה. הכאבים הדהדו גם אחרי הטיפול, ואפילו גברו. אבל כעבור מספר שעות נעלמו הכאבים הכרוניים שעינו את גבי התחתון, נעלמה גם הרגשת הנימול ברגלי השמאלית, ועד לכתיבת שורות אלה, יממה אחרי הטיפול, כל ההישגים שרירים וקיימים.
מה חשוב לדעת לפני שמגיעים לעיסוי:
הנק וול, מנהל הספא ב"מצפה הימים", ממליץ:
1. כשאתם בוחרים מטפל, השיקול הקובע (לצד הניסיון, התעודות וההמלצות) הוא ההתנסות: כיצד אתם מגיבים למגע המטפל בגופכם.
2. חשוב שתדווחו למטפל על כל בעיה בריאותית שיש לכם, גם אם אין לה קשר לסיבה שהביאה אתכם לטיפול.
3. דווחו למטפל אם היתה לכם בעבר תגובה שלילית לסוגי עיסוי או סוגי שמנים מסוימים.
4. אם עברתם ניתוח מסובך (ניתוח לב, כריתת שד, קיצור מעיים וכו'), מומלץ להמתין לפחות שישה חודשים עד לקבלת העיסוי.
5. רצוי להימנע מארוחה מלאה לפני העיסוי.
6. אחרי מרבית סוגי העיסוי מומלץ לנוח.
7. אחרי טיפול בשמנים, השאירו את השמן על הגוף כדי להאריך את משך השפעת הטיפול.
8. אין לבצע סוגי עיסוי מאסיביים זה אחר זה ברציפות.
9. כדי לפתור בעיה ספציפית נדרשת בדרך כלל סדרת טיפולים. אל תצפו לישועה מטיפול חד-פעמי.
10. התמסרו לידי המטפל, אך סמכו על האינטואיציה שלכם: אם אתם חשים אי נוחות או התנגדות לטיפול, אל תהססו "לעזוב באמצע הסרט" מטעמי נימוס.
איך בוחרים עיסוי
יותר מהתאמת סוג העיסוי לבעיה, חשובה התאמת המטפל למטופל. רבים מהעיסויים המוצעים כיום הם למעשה שילוב של מרכיבים משיטות טיפול שונות. זה קורה הרבה: מטפל שהתמחה בגישה מסוימת מכניס בה שינויים, תיקונים ותוספות, המאפשרים לו התאמה מדויקת יותר של הטיפול למצבים השונים. רוזאן גולד, למשל, המטפלת בשיטת פרימר, משתמשת גם בטרייגר. יעל גולדמן, מטפלת בטווינה, היא גם רפלקסולוגית וגם מטפלת ומורה לעיסוי תאילנדי. צריך לזכור שהמטפל אינו משמש כלי לטכניקות השונות, אלא להיפך. מה שחשוב הוא האישיות, האינטואיציה והסגנון של הידיים המטפלות.
לפנייה לכתב/ת 
קראניו-סאקראל. עיסוי דרך המוח
צילום: שירה יגר, גיא מנדלין
עיסוי תאילנדי. לעזרת המפרקים
צילום: שירה יגר, גיא מנדלין
מומלצים
