בווקמן, בתור לשגרירות

גם אם שנת 2002 היתה השנה של אמינם, שחבק את רב המכר הגדול של השנה ואת פסקול הסרט "8 מייל", מה שאפיין את אותה שנה היו בעיקר הנתונים המרשימים של מכירות אלבומי קאנטרי. אלו עלו ב-11 אחוזים, בזמן שנתוני המכירות הכלליים של התעשייה הראו על ירידה של חמישה אחוז יחסית לשנה שעברה ותשעה אחוז יחסית לשנת שנת 2000. אלבומים של טים מקגראו, קני צ'סני, טובי קית' ופיית' היל קרצו לפלחי שוק מגוונים, זכו למכירות נאות, אבל היו רק הספתח לארבעה אמני קאנטרי שנכנסו לעשירייה הפותחת של מצעד המכירות השנתי. בין רבי המכר של הקאנטרי אפשר למצוא אלבומים של הדיקסי צ'יקס, אלן ג'קסון ופסקול סרטם של האחים כהן, "אחי, איפה אתה?", שמכרו בסביבות השלושה מיליון בשנה, וכמובן, שאניה טוויין, שחזרה עם "Up" ומכרה 2.6 מיליון עותקים בחודש (!).
טוויין, קנדית במוצאה, היא זמרת הקאנטרי הכי מצליחה מאז גארת' ברוקס. את ההצלחה שלה יש לזקוף לא רק לזכות המראה הסקסי שלה או לקולה האטרקטיבי, אלא גם לבן זוגה רוברט ג'ון "מאט" לאנג, טכנאי ומפיק-על שהיה אחראי בעבר על הצלחות הענק של פורינר, המכוניות, דף לפארד ו-AC/DC . מאט לאנג הופך אותה למוצר ווסטרן נגיש להרבה מעבר לקהל היעד הקבוע. השירים שלה מבוססי הרמוניות קאנטרי אבל עטופים בצליל רוק אמצע הדרך. והשירה - למרות מוצאה הקנדי של טוויין - מציעה אינטונציות דרומיות קלות, אבל לא מספיק מחוספסות כדי שמישהו יאמין שטוויין היא ילדת כפר דרומית על-אמת (את מעונה, אגב, היא קבעה בשווייץ).

סנטנה? בכיס הקטן

הפריצה של טוויין התרחשה עם אלבומה השני, "The Woman In Me", שיצא ב- 95' ומכר יותר מתשעה מיליון עותקים. אחריו הגיע "Come On Over", שהפך אותה לכוכבת בינלאומית וזכה בשלל פרסי גראמי; ועכשיו, אחרי שנת חופש שבמהלכה ילדה את בנה הבכור, מגיע "Up", שהוא מרק יעיל של פופ וקאנטרי עם קצת השפעות לאטין, עטופים בצליל סטרילי שיעבור בקלות את המחסום הרדיופוני. טוויין מציינת על גבי האלבום כי במסע ההופעות האחרון הופתעה מהקהל המגוון, בגיל ובטעם, שנמנה על מעריציה, ולנוכח זאת החליטה להקליט את אלבומה המגוון ביותר, שאותו כתבה בבתי מלון, בדרכים ובמטוסים. במונחים אמריקניים, זהו אלבום רב-תרבותי לא פחות מסנטנה.
טוויין, שלא תהיה טעות, אינה בובה חסרת כשרון. השירים שלה, ברגעים היותר טובים שלהם, נשמעים כמו חומר ש"הקורז" היו שמחים להקליט. הלחנים די שבלוניים ועם זאת יעילים להחריד, אבל הכוח של טוויין, כך נדמה לי, קשור לכשרון מסוים למילים, אותן היא כותבת בשפה פשוטה וברורה ("אתה חתיכת נדל"ן ראויה, אני הולכת להשיג לי קצת אדמה"), שעובדת לטובתה. לאלבום מצורף דיסק בונוס ובו מיקסים פופיים ל-19 שירי האלבום. הם נשמעים נטולי קונטקסט, אבל עוד עשויים לקרוץ לקהל ישראלי. ועדיין, נדמה לי שכדאי להשאיר סוד הקסם של טוויין בעיקר לאמריקנים.