מיקרוסופט, לינוקס וקץ היצירתיות

מחפשים בידור מהסוג הגיקי? הורידו את גרסת ההדגמה של Virtual PC מהאתר www.connectix.com והתחילו לשחק ולהשוות בין גרסאות שונות של לינוקס ובין Windows. אין צורך באיתחול כפול או בחלוקת הדיסק למחיצות. Windows מתייחסת למערכות אחרות הרצות בתוך Virtual PC כמו ליישומים. המסקנות שלי מהשעשוע הזה הן:
1. לינוקס דומה מדי ל-Windows. יש מי שרואה בכך חלום שהתגשם אך לדעתי זו שגיאה. מי שמנסה לשחק את המשחק של Windows נאלץ גם לשחק לפי החוקים שלה - למשל, להוסיף ללא הרף תכונות מיותרות. לינוקס יותר מהירה ויעילה מ-Windows אבל אם תוסיפו לה את כל המשקל המת הזה, היא לא תהייה יותר קלה וזריזה.
2. התכונות מוכרות את המוצר. מצד שני, ללא התכונות המיותרות רוב הקונים יחשבו שהמוצר שלך נחות. מיקרוסופט המציאה בשנות ה-80' את האסטרטגיה של העמסת תכונות בצורה די מקרית. התוכניתנים שלה ניסו בסך הכל להעתיק את כל התכונות של כל המתחרים משום שהם לא ידעו להפריד בין העיקר לטפל ובין מה שנחוץ למה שמיותר. מאז היא תופסת את אליפות גודש-התכונות ואת פסגת המכירות, כנראה שהאחת גוררת את השניה. מפתחי מהדורות לינוקס מנסים להתחרות במיקרוסופט בדיוק בנקודה בה אין להם סיכוי לנצח. עדיף מבחינתם לנהל מערכת חינוך מחדש של המשתמשים, שתשכנע אותם לראות את היופי שבמיעוט תכונות מיותרות. יש לזה סיכוי טוב יותר מהניסיון הנואל להיות יותר מיקרוסופט ממיקרוסופט.
3. שורשים רקובים. הרעיון המהפכני של קוד-פתוח מבוסס על ההנחה, שמיליון מפתחים עצמאיים היוצרים שלא למטרות רווח יכולים להוציא קוד טוב יותר מ-20 או 30 אלף פועלי-תוכנה בבית החרושת של מיקרוסופט. זה היה יכול להיות נכון אם אותם מיליון נפשות עצמאיות לא היו מושחתות על ידי חשיפה מוקדמת לסביבת Wintel. לרובם אין בכלל מושג שהכל יכול להיות אחרת. השורשים שלהם נטועים עמוק בעולם שעוצב על ידי מיקרוסופט, אז איך אפשר לצפות מהם להיות שונים, יצירתיים יותר?

מחקים את מיקרוסופט

4. מחקים את החקיינים. כפי שמיקרוסופט העתיקה ללא בושה את המראה והתחושה של מקינטוש, כדי לקפוץ על מה שנראה לפני 15 שנה כסיפור הצלחה, כך תוכניתי הקוד החופשי מעתיקים את המראה והתחושה של Windows כדי למצוא חן בעיני ההמונים, שלא מוכנים לנסות משהו חדש. במקום לכבוש את השוק בזכות איכויות שאין ל-Windows, הם מדגישים את המחיר. כתוצאה מכך התדמית הנוצרת ללינוקס בציבור הרחב היא של מערכת הפעלה "פחות טובה אבל הרבה יותר זולה". האם זו באמת התדמית איתה אפשר לכבוש את העולם? את המשתמשים? את הארגונים? את מנהלי המערכות בארגונים?
5. תוכניתנים משעממים. חלק מהבעיה הוא, שתוכניתני הקוד הפתוח הם מהנדסי-קוד מוצלחים אבל רחוקים מאוד אומנות. הם יודעים להמציא טריקים מופלאים ואלגוריתמים חכמים, אבל לא משהו שמושך את העין. אתם יכולים להשוות אותם עם הצוות של אפל, שמצליח לשמור על המקינטוש כפלטפורמה המועדפת בקהילה האומנותית. גם Mac OS X מבוססת על גרעין יוניקס וגם היא מגינה על המשתמש מחשיפה מזיקה לגרעין הקוד באמצעות מעטפת גרפיקה. אבל איזה הבדל בין סביבות העבודה! קיימת סינרגיה בין הפלטפורמה לבין משתמשיה. עבור אפל אלה הטיפוסים היצירתיים, שרוצים לראות סביבת עבודה יצירתית. את סביבת Windows מעצבים מנהלי חשבונות, שמפרשים את המילה יצירתיות כמציאת מעקפים בחוקי המס. ואילו יוניקס משקפת קהילה מהפכנית, אפילו אנרכיסטית, שכמה חברות גדולות מנסות להשתלט עליה. עם תדמית חצויה, חצי טרוצקי חצי וואטסון (מייסד IBM), קשה לכבוש את העולם.
6. בלי WIMP בבקשה (קיצור של חלונות, סמלים גרפיים, עכבר ומצביע – Windows, Icons, Mouse, Pointer). צריך להכיר בכך שהמטפורה הישנה גמרה את תפקידה. הגיע הזמן למצוא משהו חדש. כבר יותר מעשור מאז שראינו לאחרונה ניסיון לעצב בצורה מקורית יותר את ממשק המשתמש. נכון שכל הניסיונות בעבר נכשלו, אך זה לא אומר שאסור לנסות שוב. גם מחשבי עט נכשלו בראשית שנות ה-90 ורק העקשנות של ביל גייטס מחזירה לשוק את הפרדיגמה בלבוש משופר, Windows for Tablet PC. אם אתם, תוכניתני הקוד הפתוח המהפכנים והמרדנים, מקוריים כל כך, אולי אתם תצליחו להביא לנו מטפורה חדשה לממשק המשתמש? למה אתם מחכים למיקרוסופט, שתמצא קודם את מי לחקות ואחר-כך תחקו אותה? אנו לא מעונינים בחיקוי של חיקוי של חיקוי.