הפוני דוהר שוב

המכונית הרביעית בסדרת האגדות החיות של פורד, המוסטנג, שונה מהותית מקודמותיה. בניגוד להן המוסטנג הייתה אגדה מרגע לידתה. היא יצרה פלח שוק חדש בארצות-הברית, הפכה סיפור הצלחה מתמשך ויוצרה במתכונת דומה למדי בכל דורותיה, מאמצע שנות השישים ועד היום. כלומר פורד לא מחייה כאן מחדש שם או תפיסה, היא פשוט מעניקה להם זריקת נעורים. בת'נדרבירד של שנות החמישים, למשל, הרסה פורד את התפיסה המקורית וזו הלכה והשמינה. ה-49 מאידך פשוט נעלמה, ואילו ה-GT40 הייתה ממילא מכונית מירוץ עם חיים קצרים וייצור מוגבל. המוסטנג, בניגוד לשאר האגדות החיות, גם אמורה להימכר בכמויות גדולות.
באופן שמזכיר את ימינו אנו, גם כאשר הוצגה המוסטנג המקורית נמצאה פורד בתקופה קשה. תחילת שנות השישים מצאה אותה בדיוק לאחר הכישלון המביך והיקר של האדסל. פורד הייתה אז עמוסה בסתירות פנימיות, כמו לדוגמה ההחלטה על מדיניות "ביצועים מוחלטים" ללא מכונית לצעירים.

בוקר אחד באפריל

אבל כל זה נשכח בבוקר אחד באפריל 64' עם הצגת המכונית שהפכה ללהיט הגדול של אמריקה בשנות השישים ואחד הבולטים בתולדות ימי הרכב בכלל. המוסטנג, אשר יצרה זן חדש שכונה "מכוניות פוני" (על שם סוס המוסטנג), והייתה לאחת הבודדות בהיסטורית פורד שעל חרטומה מוטבע סוס ולא הסמל המוכר.
המטרה הייתה לבנות מכונית ספורט זולה לצעירים. אנשי פורד שמתמחים בחיסכון התבססו על הפלקון המוכרת והבסיסית, עם סרן אחורי חי, ומנועים פשוטים אך גדולים. לכן גם לא הייתה זו מכונית ספורט אמיתית אף פעם. מצד שני הם בחרו בעיצוב המרהיב והכובש של סדנת גיה האיטלקית, אשר קנה מייד קהל אוהדים.
המוסטנג הוצגה בשלוש גרסאות מרכב: נוצ'בק, קופה וקונברטיבל, כשאחד מסודות הצלחתה היה שלל האופציות עמן ניתן היה לקבל את המכונית. 650,000 מכוניות כאלה נמכרו בשנה הראשונה, קצת פחות בשנה השניה ותוך ארבע שנים נמכרו לא פחות משני מליון. דטרויט הייתה המומה. רק ב-67' הגיעה התשובה של ג'נרל מוטורס עם הפיירבירד והקאמרו, שהורידו את מכירות המוסטנג ל- 470,000 מכוניות.

התדמית

בפורד ידעו לטפח את דימוי המוסטנג כדי לסייע למכירות: הם למשל רתמו את קרול שלבי, האיש שמאחורי הקוברה, ויצרו גרסאות חזקות במיוחד, שהזכורה בהן היא ה-GT350. זו זכתה להצלחה גדולה במירוצי הסאלון בארה"ב ויצרה ביקוש גדול בהרבה מ-560 המכוניות שתוכננו לייצור. בשנת 1966 הוחלט לרכך את המכונית ולהציע גם תיבה אוטומטית כדי למשוך יותר קהל. דרך נוספת לשפר מכירות הייתה עסקה עם חברת השכרת הרכב הרץ: 936 מכוניות הוצעו להשכרה, אך בהרץ נסוגו מהעסקה אחרי שרוב המכוניות חזרו עם צלקות שרמזו על השתתפותן ב... מירוצים.

הקלקול

מתיחות הפנים שבאו בהמשך הדרך הפכו את המכונית לגדולה, כבדה ואיטית יותר, והעיצוב המקורי התקלקל. אחר כך הגיע תורה של המוסטנג II האיומה של שנות ה- 70, כשמשבר האנרגיה גרר את החלפת מנועי ה-V8 ביחידות ארבע צילנדרים מהפינטו. על חרטום אותה מכונית היה ראוי לשים פרד ולא סוס...
זו גם הייתה הסיבה לאורך חייה הקצר יחסית, וכבר ב-1979 הוצגה יורשת על פלטפורמת ה"פוקס" החדשה. קשה להאמין אבל בסיס פלטפורמה זו שירת את המוסטנג עד היום, בהחלט תקופה נכבדה ביותר. לזכות פורד יש לציין שמוסטנג זו עברה שלל עדכונים ומתיחות פנים מהותיות ביותר.

יש חדש

וכך, 23 שנים לאחר הפעם האחרונה בה חשפה פורד מוסטנג חדשה לגמרי, היא מציגה את האגדה הבאה ומקווה שכמו המקור גם זו תסייע לתדמית. זו עדיין מכונית תצוגה, אבל לא כזו שמלווה באם, אבל ואולי. בפורד מודיעים בבירור שהמכונית תגיע בשינויים לא גדולים אל פס הייצור. וכרגיל במופעי האגדות החיות של פורד, אין צורך לרדת לפרטים הקטנים כדי לזהות מרחוק שזו מוסטנג. כל מי שראה פעם את המקור יזהה אותה מייד. בנקודה זו כדאי לציין כי ההשראה באה דווקא מהמוסטנג 67' האגרסיבית, אשר הייתה שונה מהותית במראה מהמקור (למרות התבססות על אותה שלדה). והמכונית החדשה מצליחה להזכיר את המוסטנג ההיא, ועדיין לשמור על מראה מודרני וכוחני.
פורד בחרה בשם מוסטנג GT והציגה את הגרסה הדו-מושבית של המכונית בתצורת קופה או קונברטיבל. ואולם עד שתגיע המכונית לפס הייצור יימצא מקום גם לנוסעים מאחור. למעשה, כאן מצויה אחת הנקודות המעניינות במוסטנג. כמו הדגם המקורי, גם היא מבוססת על פלטפורמה של מכונית נוסעים (זו שמשמשת את לינקולן LS, יגואר S ופורד ת'נדרבירד). ואולם כדי לפנות מקום מאחור, וויתרו אנשי פורד על המתלה האחורי הרב-חיבורי לטובת סרן חי ארכאי. סרן מיושן זה אפיין תמיד את המוסטנג. הגרסאות הספורטיביות יותר יצוידו במתלה הרב-חיבורי ויהיו, כמו ה-GT, דו-מושביות.
ה-GT החדשה הוצגה עם מנוע ה-V8 בנפח 4.6 ליטר שמשודך למגדש על ומייצר 400 כ"ס. מדובר במנוע דומה לזה שבמוסטנג קוברה SVT הנוכחית. יחידת כוח זו תניע גם את הדגמים הספורטיביים, שיכונו כרגיל קוברה.
המוסטנג החדשה והכל כך מושכת תגיע לכביש האמריקני כבר במהלך 2004, כמכונית משנת הדגם 2005. זה יקרה פחות או יותר ארבעים שנים לאחר הצגת המקור ופורד וודאי תנצל זאת לחגיגה כזו או אחרת.