כל המוסיף גורע

המודעה בעיתון, שהבטיחה ניתוח להגדלה ולעיבוי איבר המין, צדה את עיניו של שלמה (כל השמות בכתבה בדויים) בדיוק בזמן. הגבר בן ה-30, עצמאי מצפון הארץ, עמד להינשא לחברתו מזה שנה, אבל היה מוטרד מהמחשבה שחיי המין שלהם רעים ובת זוגו לא מסופקת משום שאיבר המין שלו, כך האמין, קטן מדי.
הוא הגיע מלא תקווה למכון מסוים (שמו שמור במערכת), שם הבטיחו לו לדבריו הרים וגבעות. עוד באותו יום הזריקו לו סיליקון לאזור הפין. כשחזר אחרי הצהריים לביתו הוא נתקף כאבי תופת. הוא התקשר לרופא שטיפל בו, וזה מיהר להרגיע אותו: "זה טבעי, קח משהו נגד כאבים וזה יעבור". הכאב נרגע, ולכן הרופא הזריק לו עוד שש זריקות לאיבר המין במטרה לעבות אותו. כתוצאה מהטיפול נגרמו לשלמה נזקים בלתי הפיכים והוא הפך לאימפוטנט. לא זו בלבד שהפין שלו לא התעבה, הוא גם התמלא גבשושיות וצלקות. האורולוגים הרבים שאליהם פנה לא הצליחו לפתור את הבעיה. בעקבות אובדן הכושר המיני הוא נקלע למצוקה, נפרד מחברתו והתחיל לצרוך אלכוהול וסמים. באמצעות עו"ד אילנה זינגל הוא תבע את המכון שבו טופל ואת הרופא ביותר ממיליון שקל. ההליך המשפטי, שמתברר בבית משפט השלום בתל אביב, נמצא בשלב סיום ההוכחות.

פתרונות זמניים שעלולים להסתיים בקטסטרופה

באין נתונים מדויקים, אורולוגים מעריכים שמדי שנה עוברים מאות ואולי אלפי גברים בישראל ניתוח להגדלה או לעיבוי איבר המין.
"מדובר בהונאה לשמה, שהתעשייה סביבה מגלגלת מיליוני שקלים בשנה", מזהיר ד"ר יורם ורדי, אורולוג בכיר, מנהל היחידה להפרעות בתפקוד המיני במרכז הרפואי רמב"ם. "זו הונאה, כי כמו שאי אפשר להאריך או לעבות יד או רגל, כך אי אפשר להאריך או לעבות פין. לרפואה אין פתרון לפין קטן או דק, והפתרונות שמוצעים הם במקרה הטוב זמניים, ובמקרה הרע מסתיימים בקטסטרופה.
"הפתרונות המפוקפקים שמוצעים לאותם גברים הם קוסמטיים ויוצרים אשליה אופטית בלבד. באמצעות התערבות כירורגית אפשר אמנם להבליט, בעיקר אצל גברים שמנים, את איבר המין, אבל מדובר רק בהבלטה. במקרים אחרים מציעים אותם שרלטנים ניתוח, שבו משתמשים ברצועה שמכוונת את הפין לעבר עצמות האגן. בפועל זה לא יעיל, כי החולה נותר עם זיקפה, אבל היא מכוונת כלפי מטה, והפין לא יציב אלא מדולדל. הניתוח גם אינו יעיל, ואף עלול לפגוע בעצבים ובתחושה.
"במקרי הזרקה לפין מדובר ממש בטרגדיה, כי הרופא מזריק שומן או סיליקון מתחת לעור, דבר שמגדיל את האיבר למראית עין וזמנית. כשהסיליקון או השומן נספגים באופן חלקי ולא סימטרי, נוצרות דפורמציות קשות שמסתיימות לפעמים באימפוטנציה".
ראובן ואשתו תבעו, אף הם באמצעות עו"ד זינגל, את ד"ר מרק גאודס, את מכון יונה ואת משרד הבריאות על נזקי גוף. ראובן פנה בזמנו למכון שהבטיח "הגדלה והרחבת איבר המין, ייעוץ, אבחון וטיפול בשיטות חדישות". בפועל, אחרי שד"ר גאודס הזריק מספר פעמים זריקות סיליקון לאיבר מינו, נגרמו לראובן נזקים. הוא נאלץ לעבור ניתוחים לצורך הוצאת הגופים הזרים שהוחדרו לאיבר מינו, וכיסוי האזור שסבל מנמק בשתלי עור שנלקחו ממקומות אחרים בגוף. הוא גם עבר ניתוח להשתלת תותב, אבל מתקשה לקיים יחסי מין בגלל כאבים בעור הפין ובבסיס האיבר.
"הטיפול שקיבל בזריקות סיליקון שגוי באופן בסיסי ובלתי מקובל לחלוטין, והוא גרם לו נזק גופני ונפשי שאינו ניתן לתיקון מלא", טען פרופ' עמוס שפירא מהמרכז הרפואי הדסה עין כרם, כמומחה רפואי מטעם בית המשפט. "לא מדובר בהזנחה בטיפול, אלא במעשה רמייה", קבע.
באופן תקדימי תבע ראובן גם את משרד הבריאות, מפני ש"חובתו, כמו גם אחריותו, לפקח אחרי פעילות המכון ולנצל נכונה את מלוא סמכויות הפיקוח והאתיקה שהחוק העניק לו, על מנת להבטיח מצב שלא ישאיר קרקע פרוצה לפעילות", נכתב בכתב התביעה.

"בעל עם פין מגעיל ולא פעיל"

תרצה בת ה-42 ויואל בן ה-45 נישאו לפני שנתיים, נישואים שניים לכל אחד מהם. לתרצה שלושה ילדים וליואל ארבעה. "ההתחלה", משחזרת תרצה, "היתה בסדר, לא זיקוקים אבל בהחלט קשר טוב, דאגה הדדית וחיי מין די מספקים". עד שלפני שמונה חודשים החליט יואל, בעקבות כתבה שהוריד מהאינטרנט, שהוא חייב לעבות את איבר מינו.
"בהתחלה חשבתי שהוא מנסה לבחון את התגובה שלי או להוציא ממני מחמאה לביצועים שלו", משחזרת תרצה. "כשראיתי שהוא רציני, די נבהלתי. ייחסתי את השטות הזאת למשבר גיל העמידה שלו, והצעתי לו שבמקום זה יעשה השתלת שיער או יירשם למכון כושר. אבל הוא, תוך שכנועים עצמיים על גבול הפנטזיה, הבטיח לי חיי מין כמו בסרטים".
באפריל השנה הוא פנה למרפאה שהבטיחה עיבוי של איבר המין בלי תופעות לוואי וכאבים. "כמה שעות אחרי הזריקה הראשונה הוא התחיל להתפתל מכאבים", נזכרת תרצה, "ואחרי כשבוע הוא סבל מחום גבוה". רופא המשפחה נתן ליואל אנטיביוטיקה, משככי כאבים וסבון מיוחד, שבו היה עליו לרחוץ את האיבר הפגוע.
"הכאבים עברו והנפיחות ירדה", אומרת תרצה, "אבל איבר המין שלו לא התעבה או התארך, ונוסף לזה גם התמלא גבשושיות, האדים והתכווץ. בעלי נעשה אדם מריר ומתוסכל. מאז הטיפול השערורייתי החיים שלנו הפכו לגיהנום, והרוך והחברות שהיו בינינו נעלמו. אני נגעלת ממנו ואנחנו לא מקיימים יחסי מין. כשבמקרה הוא מתפשט לידי, אני לא מאמינה למה שאני רואה.
"הצעתי לו שיברר איך אפשר לעבור איזשהו תיקון, אבל הוא כל כך מבואס שהוא מוכן לוותר על מין ולא להגיע שוב לרופא שיחבל לו בפין. מהבושה ומחוסר הביטחון הוא מסרב בתוקף לתבוע, ונשאר כמוני חסר אונים, מדוכא, מרומה ומושפל. אני פונה לנשים שימנעו מבעליהן את הניתוח או את ההזרקות האלה. זה יהרוס גם לכן את החיים, ובמקום בעל עם פין ארוך או עבה יותר תקבלו בעל עם פין מגעיל ולא פעיל".

"למעט מעט שיפור קוסמטי, לא היתה הצדקה לניתוח"

לפני כחמש שנים נתקל דוד, נשוי ואב לחמישה, במודעה של מרפאה לכירורגיה אסתטית שבה נעשים ניתוחים להגדלת איבר המין. במרפאה נאמר לו, לדבריו, שמדובר בניתוח שגרתי עם אחוזי הצלחה גבוהים. הרופא לא ציין בפניו את הסיכונים האפשריים, כמו פגיעה בזיקפה ובתפקוד המיני.
ב-25.6.97 עבר דוד, אז בן 70, ניתוח להגדלת הפין בבית החולים ברחוב ריינס 6 בתל אביב. כעבור שבועות אחדים הוא נדהם לגלות שלא זו בלבד שהפין שלו לא התארך, הוא גם לא מסוגל לקיים יחסי מין. עד הניתוח תפקודו המיני היה תקין. הוא פנה לרופא שניתח אותו, ד"ר אלכס בנט, שהציע לו לעבור עוד ניתוח, הפעם להשתלת תותב באיבר המין. ימים אחדים אחרי הניתוח הנוסף סבל דוד מחום גבוה, חולשה, צמרמורות וכאבים עזים בפין. הוא אושפז לשבוע בבית החולים וולפסון ועבר שטיפות וניקוי של הפצע.
צורת איבר המין שלו השתנתה ונוצרו בו צלקות. הוא גם התקשה להטיל שתן, ואשתו לא היתה מוכנה לשום קרבה גופנית איתו. בכתב תביעה שהגיש לבית משפט השלום בתל אביב, באמצעות עו"ד יצחק חשן, טען דוד שאורך איבר מינו היה לפני הניתוח כ-11 ס"מ, כשהמדד הרפואי לביצוע ניתוחים הוא 8 ס"מ במתיחה. כמו כן, הרופא התרשל לטענתו בכך שביצע את הניתוח באדם שגילו מעל 60. לדבריו, בוצעה תקיפה כלפי גופו תוך הטעייתו. "אילו ידעתי על כל הסיכונים האפשריים, לא הייתי מוכן לעבור את הניתוח", אמר.
כתוצאה מהניתוחים הידרדר מצבו, הוא הפך לנכה ומוגבל והפסיק לעבוד. בהמשך נאלצו הרופאים מבית החולים שיבא, שם אושפז עקב זיהום, להוציא את התותב מאיבר המין שלו. לתובע, מסכם ד"ר יעקב רמון, שמונה על ידי השופטת חנה ינון לעד מומחה, נגרמו נכות אורולוגית צמיתה בשיעור של 30 אחוז, וכן נכות פסיכוסקסואלית ופגיעה ביחסיו עם בת זוגו. "אורך הפין", ציין המומחה, "לא הצדיק קיום ניתוח ומתן הזרקות, ובניתוח הבלטה אין הארכה פונקציונלית של הפין. למעט מעט שיפור קוסמטי, לא היתה כל הצדקה לניתוח".
בחוות דעת נוספת, שנתן ד"ר יוזה חן, אחראי על המרפאה לתפקוד מיני במרכז הרפואי תל אביב, נכתב: "ב-12.12.97 עבר דוד ניתוח שיפור בבית החולים הלל יפה ובמהלכו בוצעה הסרת צלקת ורקמות עודפות מאיבר מינו, דבר שלא שיפר במאומה את יכולתו להגיע לזיקפה".
בית המשפט פסק שדוד יפוצה ב-200 אלף שקל בשל הנזקים שנגרמו לו.

"ניתוח קטן, ואחרי ההתאוששות אתה מלך"

חלק מהמקרים מתבררים בבתי המשפט, במקרים אחרים גברים מגיעים לחדר מיון עם מצבי נמק, כאבים עזים ונפיחות ועוברים טיפולים קשים, מכאיבים ולא תמיד יעילים, בעקבות הניתוח המיותר שעברו. ויש גם כאלה שרק מרגישים פראיירים ומרומים. יצחק, למשל.
"אני מרגיש אידיוט שלוש פעמים", הוא מסביר. "פעם ראשונה כי עבדו עלי, פעם שנייה כי האמנתי שאיבר המין שלי יגדל, ולמעשה הוא נשאר בדיוק כמו שהיה לפני הטיפול',' ופעם שלישית שמישהו גם הרוויח כסף על זה שעבדו עלי בעיניים".
"האינדיקציה היחידה לניתוח להגדלת איבר מין היא כשאורכו קטן מ-8 ס"מ במתיחה, כך לפי החברה האמריקאית לאורולוגיה והחברה הבינלאומית להפרעות בתפקוד המיני", אומר ד"ר חן. "בקרב קבוצה זו מבצעים ניתוחים משולבים, שלא תמיד מצליחים. אבל לרוב הגברים שפונים לניתוחי הארכה או עיבוי אין אינדיקציה רפואית, והם רק רוצים לשפר את הדימוי העצמי הירוד שלהם.
"קבוצה אחרת של גברים שנופלים ברשת ההונאה שמציעה להם הארכה או עיבוי של איבר המין מורכבת מגברים שחוו דחייה על ידי בת זוגם, והם משייכים את זה לאורך איברם. אבל מכיוון שאין ברפואה דבר כזה, הגדלה של איבר מין, ומאחר שמדובר בהונאה לשמה תוך ניצול מצוקה נפשית של גברים, אני מזהיר את הגברים מפני הניתוחים וההזרקות המסוכנים".
"זה הכל בראש, והמחשבה שתוספת של 5 ס"מ תהפוך אותך לתותח - שגויה", אומר ד"ר צחי בן ציון, סגן מנהל המחלקה הפסיכיאטרית ומרכז המרפאה הסקסולוגית במרכז הרפואי סורוקה. "חוסר הביטחון הגברי מקורו לא באיבר המין אלא בראש. לכן מי שלא שלם עם מה שחנן אותו הטבע צריך לפנות לטיפול סקסולוגי, לפני שהוא שם את כספו על קרן הצבי ומסכן את בריאותו.
"גברים מכל העדות, גם משכילים, מאמינים לשרלטנים ועוברים ניתוחים שמבטיחים הגדלה. לאחרונה טיפלתי בפרופסור באוניברסיטה שרצה להרשים אישה שפגש בתוספת של כמה סנטימטרים לאיבר. גברים שעסוקים באורך או בעובי איבר המין שלהם ואינם מרוצים חשים פגיעה בגבריות, וחלק מהם אפילו מפתחים מחשבות אובדניות. הם תולים באיבר את הסיבה לאי הצלחתם במיטה בפרט ובחיים בכלל, ויעשו הכל כדי להגדיל אותו: יתלו עליו משקולות וימרחו עליו משחות, באמונה שעוד 2 סנטימטרים והם בפסגת העולם. ומנגד משגשגת תעשיית השרלטנות הזאת וגורפת הון ממצוקתם".
גם טכניקת הפיתוי חשובה. ד"ר בן ציון: "גבר חסר ביטחון מגיע למכון כזה ופוגש מקדמת מכירות נאה שמלטפת לו את האגו בנוסח 'הייתי יוצאת עם גבר כמוך בלי לחשוב פעמיים'. הוא נלכד במלכודת הדבש, והיא ממשיכה: 'מדובר בניתוח קטן, ואחרי התאוששות קלה אתה מלך. אין אישה שלא תרצה אותך. הביצועים שלך ישתפרו, הביטחון יעלה, תרגיש על הכיפק'. האגו מתנפח, והמסכן שולף כרטיס אשראי.
"לכן לפני שמישהו מתפתה למודעה שקרית, שיברר אם לא מדובר בבעיה נפשית שניתנת לפתרון. ברוב המקרים הניתוח יותיר אותו חסר כוח גברא ועם בעיה נפשית חמורה שבעתיים".
ד"ר יוזה חן: "מכיוון שאין ברפואה דבר כזה, הגדלה של איבר מין, ומאחר שמדובר בהונאה לשמה תוך ניצול מצוקה נפשית של גברים, אני מזהיר את הגברים מפני הניתוחים וההזרקות המסוכנים"
הזוג תבע באופן תקדימי, באמצעות עו"ד אילנה זינגל, את משרד הבריאות, מפני ש"חובתו, כמו גם אחריותו, לפקח אחרי פעילות המכון ולנצל נכונה את מלוא סמכויות הפיקוח והאתיקה שהחוק העניק לו, על מנת להבטיח מצב שלא ישאיר קרקע פרוצה לפעילות".
בתביעה שהגיש באמצעות עו"ד יצחק חשן, טען דוד שאיבר המין שלו היה ארוך יותר ממה שקובע המדד הרפואי לביצוע ניתוחים, ושהרופא התרשל בכך שביצע את הניתוח באדם שגילו מעל 60. לטענתו, בוצעה תקיפה כלפי גופו תוך הטעייתו. כתוצאה מהטיפול נגרמו לשלמה נזקים בלתי הפיכים והוא הפך לאימפוטנט. לא זו בלבד שהפין שלו לא התעבה, הוא גם התמלא גבשושיות וצלקות. הוא נקלע למצוקה, נפרד מחברתו והתחיל לצרוך אלכוהול וסמים.
תרצה: "בעלי נעשה אדם מריר ומתוסכל. מאז הטיפול השערורייתי החיים שלנו הפכו לגיהנום. אני נגעלת ממנו ואנחנו לא מקיימים יחסי מין. כשבמקרה הוא מתפשט לידי, אני לא מאמינה למה שאני רואה".

תגובות משרד הבריאות:

"אנחנו לא מעודדים הזרקות וניתוחים, אך מאידך אין איסור חוקי לביצועם. כמו כן לא קיימות הנחיות לגבי ניתוחים להגדלת איבר המין של הגבר".
ביקשתי את תגובת הארגון שמייצג את האורולוגים בישראל. דוברת ההסתדרות הרפואית הפנתה אותי לד"ר אילן ליבוביץ, מזכיר וגזבר איגוד האורולוגים, שמשמש גם כמנהל מחלקה אורולוגית במרכז הרפואי מאיר בכפר סבא. בשיחת טלפון שקיימנו הצגתי בפניו את הנושא, והטלפון נטרק. כך היה גם בפעם השנייה, השלישית והרביעית. יש לציין שבכתבה שהתפרסמה בעבר במוסף 'רק 'בריאות ועסקה בטיפול הלקוי במכונים שמטפלים בערמונית, הגיב ד"ר ליבוביץ לממצאים הקשים שהוצגו בפניו במילים: "אני לא יכול להגיב, חבר שלי עובד שם".
נאלצתי להסתפק בתגובתו של ד"ר אודי קנטור, אורולוג, ראש האגף למדיניות רפואית בהסתדרות הרפואית בישראל: "אנחנו רואים בחומרה ביצוע ניתוחים שלא בהוראה המתאימה וללא יידוע החולה, דבר המנוגד לחוק זכויות החולה. על רופא מוטלת החובה להסביר למנותח קודם לניתוח הכל על הסיכונים, הסיבוכים והתוצאות האפשריות. אם אכן נעשים ניתוחים כאלה שלא בהוראה רפואית, נאיץ את היוזמה של החברה להפרעות בתפקוד המיני למהר ולרשום הנחיות קליניות מתאימות, בהירות וחד משמעיות, שיחייבו את הרופאים המבצעים ניתוחים אלה".