אשמתו של קלינטון

רבות נכתב באחרונה על הטעות של ממשל בוש האב, שסיים את מלחמת המפרץ בטרם עת. ואכן, השארתו של סדאם חוסיין על כסאו לאחר שהובס בכווית ב-1991 הייתה שגיאה כבדה. אבל חמור ממנה בהרבה ביחס לשאלה העיראקית היה הכשל המתמשך של ביל קלינטון ב-8 שנות נשיאותו. בשנים אלה עלה בידי סדאם חוסיין לחסל את משטר הפיקוח של האו"ם בארצו, לערער את משטר הסנקציות נגדו ולחדש את חתירתו האגרסיבית להשגת נשק להשמדה המונית. בין השאר, בעזרת הציר הצרפתי-רוסי-סיני שנוצר אז.
הנרי קיסינג'ר, המתאר את הכשל האמור בהרחבה בספרו החדש Does America need a foreign policy קובע כי ממשל קלינטון ניצב בפני שלוש חלופות מדיניות ביחס לסדאם חוסיין: להתפייס עימו, בתקווה לשנותו; לכפות עליו לעמוד בהחלטה 687 של מועצת הביטחון (על פיקוח האו"ם); לקבוע את סילוקו מהשלטון כיעד אמריקני. "ממשל קלינטון", כותב קיסינג'ר, "ניסה את שלוש האופציות בו זמנית ולא הצליח להשיג אף אחת מהן".
לאחר תיאור מפורט של התמודדות הממשל האמריקני הקודם עם האתגרים השונים של הרודן העיראקי, מסיק קיסינג'ר כי המענה האמריקני המהוסס לכל האתגרים האלה נובע משתי מורשות פסיכולוגיות של המחאה בימי וייטנאם: ההתנגדות האדירה לשימוש בכוח, וההתעקשות להצדיק כל שימוש כזה על-ידי גיבוי בינלאומי נרחב.
שנות קלינטון היו השנים המכריעות לאחר קריסת הקומוניזם וברית המועצות. ארה"ב הייתה אמורה אז לנצל בנחישות את מעמדה כמעצמת-על יחידה ליצירת סדר עולמי חדש, ולהתמודד עם האיום הגלום במשטרים טוטליטריים בכל הנוגע להשגת נשק לא קונבנציונלי ולהפעלת טרור. אבל קלינטון החמיץ את ההזדמנות ההיסטורית הזאת. כשלונו בגיבוש מדיניות חוץ ריאליסטית שתקדם יציבות באזורים שונים התגלתה לנו גם מאופן טיפולו בסכסוך הישראלי ערבי.
הוא העצים, למשל, את כוחו של האו"ם – ארגון שמחליש באורח שיטתי את האפשרות להתקדם לעולם בטוח ויציב יותר. הוא שיחק לידי מזכ"ל האו"ם קופי אנאן, הציניקן שדיבר בסוף השבוע שעבר על "המלחמה השלישית הנכפית על העם העיראקי ברבע המאה האחרונה". הרודן העיראקי שיזם את שתי המלחמות הקודמות (נגד איראן ובפלישה לכווית) בוודאי חייך בבונקר שלו למשמע בדברים האלה.
על רקע זה, נחישותו של הממשל האמריקני הנוכחי, בראשות ג'ורג' בוש, לעצב עולם חדש ובטוח יותר, מעידה שמדובר בהתעלות לרמת האתגר ההיסטורי. עדות זו מולידה גם תקווה צנועה לכך שאותו ממשל יוכל להתמודד באופן אפקטיבי וריאליסטי עם סכנות אחרות לשלום העולם.

ח"כ גדעון סער, הליכוד, מזכיר הממשלה לשעבר