לו הייתי חבר כנסת ממרצ, הייתי מצביע השבוע בעד חוק טל לגיוס בחורי ישיבות. הייתי מודע לוויתור הגדול שלי כחילוני בישראל, אבל הייתי מתנחם ברווח העצום לחברה הישראלית כולה. כי הדילמה כאן היא זו: האם נסכים לוותר על עיקרון צודק שאין סיכוי שיתגשם, לטובת פשרה שיש בה סיכוי לשינוי דרמטי ביחסי חרדים-חילונים?
לא כל החילונים יודעים, אבל הגיוס לצה"ל – או נכון יותר, אימת הגיוס – השפיע במשך השנים מהותית על מבנה החברה החרדית. אימת הגיוס הפכה את הקהילה החרדית בישראל לייחודית בעולם כולו. חרדי ישראל שונים מחרדי ברוקלין וחרדי אנטוורפן, בעיקר בגלל האימה הזאת.
בהגיע החרד לגיל 18 עומדת בפניו הברירה להתגייס לצה"ל או לחתום קבע בישיבה. הרוב אינם מעוניינים לחתום בישיבה, והיו מעדיפים לבנות לעצמם בית, לעבוד ולהתבסס. אבל הוא בוחר בישיבה מפני שהאופציה השנייה היא צה"ל. ומכאן מתחיל אפקט הדומינו.
חרדי שבוחר בישיבה לא מקבל פטור מהצבא, אלא דחיית שרות לשנה. הרבנים צריכים לחתום כל שנה על הצהרה שלפיה הוא תלמיד בישיבה, תורתו אומנותו וצריך לשחררו מצה"ל. אם יתנהג רע ולא יישמע לרבנים – לא רק בענייני לימודים אלא גם בענייני התגייסות לפעולות החברה החרדית בכלל – לא יחתמו לו, והוא ייאלץ להתגייס. החרד הצעיר, שצה"ל מפחיד אותו הרבה יותר מאשר את החילוני, יעשה הכל כדי לרצות את רבניו, וכתוצאה מכך הוא הופך לשפוט שלהם, ומקצין בעמדותיו בהתאם.
כך הפכה אימת הגיוס לצה"ל את החרדים לחברת לומדים. בברוקלין וגם בלונדון הרוב המוחלט של החרדים עובד. אצלנו הם לומדים, כי אם יפסיקו ללמוד יצטרכו ללכת לצבא. ואם כולם לומדים, מי מפרנס? הנשים. אפקט הדומינו של הגיוס הגיע גם אליהן. גיל הנישואים בחברה החרדית ירד דרמטית בשנות קיומה של המדינה. החרד שתורתו אומנותו ואינו יכול לעבוד מוכרח להתחתן מוקדם כדי שיהיה מי שיפרנס אותו. הוא בישיבה, היא בעבודה. גם כמות הילדים עלתה בהדרגה בגלל אימת הגיוס לצה"ל: החרד הצעיר יודע שהסיכוי היחיד שלו להשתחרר מהישיבה ומהצבא גם יחד הוא להיות אב להרבה ילדים. לפי החוק, גבר בן 24, נשוי עם שני ילדים, זכאי לשירות מקוצר מאוד של שלושה חודשים, ולזה הוא שואף. כשיהיו לו שישה ילדים הוא יהיה פטור לחלוטין מעונשו של השרות בצבא.
חוק טל אינו חוק טוב משום שהוא לא הולך עד הסוף ולא מכיר בחרדים כאוכלוסייה ייחודית דוגמת הערבים. אבל הוא בכיוון הנכון. לו הייתי חבר כנסת ממרצ, הייתי תומך בו שכן הוא הדרך לבטל את השחתת החברה החרדית והפיכתה לחברה הנסמכת על שולחן החילונים. כשאימת הגיוס לצה"ל לא תרחף מעל ראשו, יוכל החרד ללכת לעבוד, להתחתן מאוחר, להיות יצרני. ביטול הגיוס פירושו ביטול אימת הרבנים על החרד הבודד.
הייתי מצביע בעד חוק טל, אף שהייתי מודע גם לוויתור הכואב שהוא מכיל בתוכו – הוויתור על העיקרון הצודק של שירות שווה. זה ויתור לא קל, אבל האם בלי החרדים יש שירות שווה בצה"ל?
אמנון לוי הוא איש טלוויזיה
