הגברים של אקסל, הנשים של וורד

גברים לומדים מחשבים מתוך עניין אישי בעוד נשים מתעניינות פחות בתחום, גברים חשים חיבה וביטחון כלפי מחשבים בעוד נשים מפגינות חרדה, על פי ממצאים חדשים של מחקר שנערך בבית ספר פרטי ללימודי מחשבים "סייט אנד סאונד" בתל אביב. ממצאי המחקר הוצגו במסגרת כנס חוקרים משותף לשלוש האוניברסיטאות, שנערך באוניברסיטת חיפה בסוף השבוע שעבר.
חוקרים שבדקו את ההבדלים בין המינים ביחס לגישה למחשבים וטכנולוגיית המידע בקרב אוכלוסיות מחוץ לישראל גילו כי הם נובעים מגורמים פסיכולוגיים וחברתיים. גברים מתעניינים יותר מנשים במחשבים ומגלים ביטחון עצמי רב יותר בתחום. המחקר החלוצי האחרון נערך בישראל לראשונה על אוכלוסייה בוגרת ומטרתו לבחון אם קיימים הבדלים בין המינים ביחס למוטיבציה ללימוד מחשבים, בגישה למחשבים ובבחירת תחומי ההתמחות.
המחקר נערך במחצית השנייה של שנת 2001 בקרב 294 נשאלים בני 18 ומעלה (הגיל הממוצע היה 28). כמחצית מהנבדקים היו בעלי השכלה תיכונית, רבע מהם בעלי השכלה על תיכונית וכרבע בעלי השכלה אקדמית. 83 אחוז מהנשאלים הן נשים. הנשאלים התבקשו למלא שאלון להערכת השימוש במחשב, שאלון דמוגרפי, שאלון הנעה ללמידת מחשבים ושאלון גישה לעבודה עם מחשבים.

הגברים לומדים מעניין אישי, הנשים פחות

חוקרים מבחינים בין שני מקורות של הנעה - הנעה פנימית, העיסוק בפעולות לשם העניין האישי שבהן, והנעה חיצונית, העיסוק בפעולות לשם התועלת שבהן. במחקר האחרון נמצא הבדל מובהק בין נשים וגברים בהתייחס להנעה פנימית בלבד.
בעוד ההנעה החיצונית של נשים ביחס ללימוד המחשבים היא 2.5 נקודות (בסולם של 1 עד 5), בקרב הנשאלים הגברים התוצאה היא 2.3 נקודות. כלומר, גם נשים וגם גברים לומדים מחשבים בשל התועלת שיפיקו מכך. לעומת זאת, ההנעה הפנימית של גברים ללמוד מחשבים היא 3.4 לעומת 2.6 נקודות אצל הנשאלות. לכן, העניין האישי של הגברים בלימוד מחשבים רב בהרבה מזה של הנשים.
נוסף על כך, נמצא שכמחצית מכלל הנשים הגיעו ללימודי המחשב על פי דרישה של מקום העבודה שלהן לעומת כרבע מהגברים. מרבית הנבדקים הגברים (שני שלישים) הגיעו ללימודי המחשב מרצונם, למטרת העשרה עצמית ובגלל האתגר, לעומת כשליש בלבד מהנשים שדיווחו על מניעים אלה.

הגברים מתמקדים באקסל, הנשים בהקלדה עיוורת

ביחס להבדלים בין גברים לנשים בסוגי הקורסים אליהם נרשמו, החוקרים הניחו שנשים יירשמו לקורסי מחשבים שעיקרם כושר מילולי בעוד גברים יצטרפו לקורסים שעיקרם כושר מתמטי. עם זאת, במחקר נמצאו הבדלים בין גברים לנשים רק בהתייחס לקורס הקלדה עיוורת (כושר מילולי) ולקורס אקסל למתקדמים (כושר מתמטי).
60 אחוז מהנשאלות דיווחו כי נרשמו לקורס הקלדה עיוורת לעומת 30 אחוז מהנשאלים הגברים. 30 אחוז מהנשאלים משתתפים בקורס אקסל למתקדמים לעומת 7-8 אחוזים מהנשאלות. כאשר מדובר בקורסים ללימוד "פאורפוינט" או Windows, לא נרשמו הבדלים בולטים בין גברים לנשים.
"ייתכן שיותר נשים מאשר גברים נשלחות על ידי מקומות עבודה לקורסים של הקלדה עיוורת, בגלל שיותר נשים מועסקות במקצועות פקידותיים, הנתפשים כנשיים, בעוד גברים מסתדרים יותר טוב עם מחשבים ולא נדרשים לקורסים כאלה", אומרת פרופ' שפרה ברוכסון ארביב, מרצה במחלקה ללימודי מידע באוניברסיטת בר אילן, שערכה את המחקר יחד עם תלמידתה, שירה דורון, מורה למחשבים ב"סייט אנד סאונד".

הנשים חרדות יותר

החוקרות הניחו כי הגישה של גברים תהיה חיובית יותר כלפי מחשבים מאשר נשים, הם ייטו יותר לחבב את התחום ויפגינו פחות חרדה כלפי מחשבים מאשר נשים. ואמנם, במחקר נמצא כי גברים נוטים יותר לחבב מחשבים (4.3 נקודות מתוך 5 לגברים לעומת 3.5 נקודות בקרב הנשים), נשים מגלות יותר חרדות (2.1 בסולם החרדה אצל הנשים לעומת 1.4 אצל הגברים), וגברים מפגינים יותר ביטחון כלפי התחום (4.5 אצל נשאלים גברים לעומת 3.8 של הנשים).

הגברים משתמשים יותר

מרבית הנבדקים דיווחו כי הם משתמשים במחשבים מחוץ לבית הספר. מרבית הגברים משתמשים במחשבים לצורכי עבודה וגם לצרכים אישיים, בעוד שבקרב הנשים, רק כשליש משתמשות במחשב לצורכי עבודה, שליש לצרכים אישיים וכשליש גם לצורכי עבודה וגם לצרכים אישיים.
מבחינת זמן השימוש במחשב נמצא כי שכמחצית מהגברים מדווחים על כך שהם משתמשים במחשב יותר מ-10 שעות בשבוע, בעוד שרק כשליש מקרב הנשים משתמשות במחשב יותר מ-10 שעות בשבוע.

נשים חושבות כמו צייר

פרופ' ברוכסון ארביב מציינת כי, המחקר הנוכחי מעורר שאלות נוספות שעשויות להיות בסיס למחקרים אחרים בתחום - למשל, אם קיימים הבדלים בגישה למחשבים בקרב קבוצות אוכלוסייה נוספות ומהן הסיבות להבדלים אלה.
"בשנים האחרונות ניתן לראות כי קיימים הבדלים בין המינים בתחומים רבים לרבות מחשבים", אומרת ברוכסון ארביב, "הפערים הם עדיין לטובת הגברים ונובעים הן מהבדלים ביולוגיים והן מהשפעות סביבתיות-חברתיות המשפיעים באורח שונה על נשים או גברים".
"חלקן של ההשפעות הסביבתיות והחברתיות קטן בהדרגה. המונופול על הידע היה שייך עד המאה ה-19 באופן בלבדי לגברים. המגמה עדיין לא התהפכה אך כיום אישה יודעת לנהל ידע בדיוק כמו גבר. חשוב שמסקנות המחקר הנוכחי ומחקרים עתידיים יילקחו בחשבון במערכות העוסקות בהנחלת טכנולוגיית מידע, על מנת לנסות לצמצם פערים אלה וליצור שוויון מקסימלי בין המינים".
פרופ' ברוכסון ארביב סבורה כי צמצום הפערים יושג באמצעות שילוב טכנולוגיה כבר בגיל הרך, בגן הילדים, בבית הספר היסודי ובבית הספר התיכון. שילוב זה עשוי להביא את המינים לנקודת זינוק שווה, אך כמובן שהשינוי גם תלוי בנשים, היא מציינת.
עם זאת, בגלל ההבדלים הביולוגיים, גברים ונשים לעולם לא יתייחסו באופן זהה למחשבים, היא סבורה. לכן, על בתי הספר המלמדים מחשבים להתייחס להבדלים אלה.
"על פי תפישה המבוססת בתורת הידע (אפיסטמולוגיה), נשים חושבות באופן אינטואיטיבי, כמו צייר, בעוד גברים הם ממוקדי מטרה וחושבים באופן לוגי", אומרת פרופ' ברוכסון ארביב, "אם יותר נשים ילמדו מקצועות טכנולוגיים, חברות היי טק וטכנולוגיה יוכלו להעסיק יותר נשים ולהיעזר בחשיבה השונה שלהן לתחומים יצירתיים כמו פיתוח עסקי ויצירת תכנים".