שתף קטע נבחר

סדר של ייקים

שגיא קופר מספר על מאבקי העדות בחג היחיד שמגיע עם ספר הוראות. ויש גם שני מתכונים: לשון עם פטריות ומאפה ארטישוק ועגבניות

"בשבילי לא, תודה".
"גם בשבילי לא, תודה".
"אתה תאכל בבקשה מה שנותנים לך... אל תעליב את סבתא".
מי, מי, תגידו, המציא את המרק מי מלח הזה עם חצאי הביצים הקשות שצפות בו? של מי היה הרעיון להאכיל אותנו בפטרוזיליה, שלא לדבר על דבר המאפה המוזר הזה, עם החורים, שגורם לכל כך הרבה אפקטים צדדיים – המצה – והכל בערב אחד?
סדר פסח הוא ארוע חביב מאוד על יוצאי גרמניה. הסיבה היא לא איכות האוכל, או העובדה שכל המשפחה מתכנסת ביחד סביב אותו שולחן לערב שלם. נהפוך הוא, זה גורם לכאבי ראש עצומים בתקופה שלפני הפסח ותכף נדון בזה. הסיבה שבעטיה אנחנו חובבים את סדר הפסח מסתכמת במילה אחת: סדר. הכל מסודר, ומראש.
אוֹרְדְנוּנְג מוּס זַיִין – סדר חייב להיות. מי שלא שמע את הסיסמא הזאת לפחות פעם אחת בכל שבוע במשך כל חייו לא שייך לעדה הנכונה. זאת אומרת, הוא יכול להיות שייך לעדה הנכונה מבחינתו, שזה יפה מאוד, אבל הוא לא יכול להיות ייקה.
לייקה הממוצע, סדר הפסח הוא חגיגה אמיתית כי זה ערב מסודר מראש, בגלל שלשם שינוי כולם קוראים את המדריך לפסח, הלוא היא ההגדה.
ייקה אמיתי קורא את הוראות השימוש של כל דבר, למרות שכולם צוחקים עליו. רק בפסח, כשהוראות ההפעלה הן חלק בלתי נפד מהחג, הוא יכול להיות כוכב. את ההגדה הוא קורא מתחילתה ועד סופה, בקול חגיגי - כולל ההערות שלה: "עורך הסדר לוקח לעצמו ונותן לכל אחד מן המסובים מעט מין המצה" או "אוכלים בהסבת שמאל", ולא מחמיץ גם השוס הידוע "כשהחג חל בערב שבת מתחילים כאן" וכולי.
בנוסף, היקים המהדרין קוראים את כל מה שכתוב בסוגריים, כי כתוב, וכועסים על הצעירים שמפריעים בקריאות "אבל סבא, קוראים את זה רק בשבת" ויוצא באילו.
ברם, אין שמחה ללא כאבי ראש. מה שלא היה מסודר אף פעם היו התור, כלומר אצל מי יערך הסדר השנה, ועניין החבאת האפיקומן. בערך שבוע אחרי החנוכה היו מתחילים להראות סימני המאבק הבינעדתי אצלנו.
"השנה אתם אצלנו, כן?" התחיל הצד הפולני את מחול השדים מיד בכבות הנר האחרון של חנוכה.
"לא, היינו אצלכם שנה שעברה." שמעתי את אבא שלי מנסה לעמוד מול אמא שלו.
"אז אנחנו לא באים. אבא שלך כואב לו הלב, אני לא יכולה עם הנסיעות האלה כל פעם, אין לי איך להביא את הדגים ובכלל, איפה נישן? אז נהיה אצל שרה. לא צריך. שנה אחת, מה כבר יקרה?"
"אתם לא צריכים ללכת לשרה. תשנו אצלנו, ואת לא צריכה להכין דגים. אמא של ב' תכין" ענה אבא.
"לישון אצלכם? בחדר של הילדים? לא, לא. אני לא חושבת שזה רעיון כל כך טוב. מלא שם משחקים, ולא מסודר וחם שם וכואב הגב על המיטה של שגיא ואבא שלך נוחר ומה פתאום שאני לא אכין דגים?"
נו, אז כל שנתיים, חודש לפני החג היינו מרימים קלאץ' ונוסעים לחיפה למסע שכנועים. היינו מניחים שירקדו לנו על המצפון ואגב כך משלמים את המחיר האמיתי: אוכלים ומתפעלים משניצל או מקציצה מיובשת. כשהיו הפולנים של משפחתנו גומרים לרקוד ו"משתכנעים" לבוא, היה עולה וצץ עניין האפיקומן.
"אני מאוד מבקש שהשנה לא תתנו לילדים כסף, אלא תקנו להם מתנה. לתת כסף זה לא יפה" היה אבא מבקש.
"אז אני רוצה שיתנו לאבא שלך להחביא את האפיקומן!" נשמע בתגובה הקול מהמטבח.
וזה לא הכל: היו גם ויכוחים על הכנת הדגים, על מה מביאים למנה ראשונה, למנה עיקרית וכמה, על הכבד הקצוץ – כן או לא – על החזרת, אם לקנות או להכין לבד ועוד ועוד. מה שמדהים הוא, שעד היום, שנה אחרי שנה, סדר אחרי סדר, הויכוחים האלה חוזרים על עצמם וההעלבויות מתחדשות. מי שמזמין אליו מתחיל להלחץ מהעניין כבר בפברואר, מגיע לארוחה עצמה מותש עם כאבי בטן איומים, ונשבע ששנה הבאה הוא לא מזמין.

ומה אכלנו בסוף?

דגים ממולאים - תמיד, וכבד קצוץ למי שלא אהב. לשון מבושלת, צלי ברווז ותוספות למנה עיקרית. סלק בחומץ, סלט שהיה ידוע בכינוי "לא חבל על החולצה שלך, תגיד לי?", סלטים של שעועית – ירוקה וצהובה, כרוב אדום מאודה, צימעס וכמובן קניידלעך למרק עוף. את הקניידלעך שלנו עושים עם שבבי שקדים מרים, תוספת לא שגרתית, אבל בהחלט טעימה, לכדורי המצה ההם.
להלן אם כך מתכונים לשני להיטים של סדר פסח, אחד ותיק ומוכר והשני טרי ומקורי. שיהיה לכם רק שמח.

צוּנְגֶה (לשון)



חומרים:

לשון בקר כבושה במשקל 1/2 1-1 ק"ג
3-4 עלי דפנה
שמן לטיגון
3-4 גרגירי פלפל אנגלי
בצל אחד גדול, קצוץ
300 גרם פטריות שמפניון יפות, או שתי קופסאות של פטריות משומרות
צרור פטרוזיליה
פלפל שחור
אורגנו
בזיליקום
טימין
"אצבע" של ג'ינג'ר, קלופה ומגוררת
1 כפית מרק עוף
1-2 כפות רוטב סויה
1 קרטון שמנת מתוקה או שמנת צמחית

הכנה:

1. מבשלים את הלשון, מכוסה במים, עם עלי הדפנה, עד שתתרכך ועד שהקליפה מתחילה להתנפח.
2. מניחים להתקרר מעט ומקלפים את הקליפה
3. בסיר כבד, במעט שמן, מטגנים את הבצל עד שמזהיב ומוסיפים את התבלינים והפטריות. מבשלים על אש נמוכה כמה דקות תוך ערבוב ואז מוסיפים את מרק העוף ואת הסויה, מהולות בחצי כוס מים, ואת הלשון. ממשיכים לבשל כחצי שעה. הרוטב מצטמצם ומסמיך.
4. מוציאים את הפטרוזיליה ואת הלשון. את הפטרוזיליה זורקים, ואילו את הלשון פורסים לפרוסות של סנטימטר בערך, ומחזירים לסיר.
5. כדי שהלשון תראה יפה בזמן ההגשה, חשוב להחזיר את הפרוסות לסיר, מסודרות לפי הסדר. יוצקים מעל את השמנת המתוקה, מערבבים מעט מסביב ומבשלים עוד כחצי שעה. מתקנים את התיבול במידת הצורך. חשוב לא ליבש את הלשון ולא להרתיח את השמנת, ולכן ניתן להוסיף מעט מים אם יש צורך.

מאפה ארטישוקים ועגבניות



חומרים (6-8 מנות):

6-8 לבבות ארטישוק מבושלים, שהושרו לילה בתערובת לימון ושמן זית. אפשר להשתמש בלבבות ארטישוק משומרים או קפואים, אבל יש להשרות גם אותם לפחות לילה במרינדה
1/2 1 כוסות עגבניות מרוסקות
כף כוסברה קצוצה
2 שיני שום קצוצות
אבוקדו אחד מרוסק (לא חובה)
2 כפות מיץ לימון
מלח ופלפל
סלסלת פטריות, או שתי פחיות קטנות של פטריות שמפניון שלמות
חופן גבינת פרמזן מגוררת
¼ ק"ג גבינה צהובה מגוררת, רצוי טל העמק
¼ ק"ג גבינת צ'דר מגוררת
10-12 ביצים מספר 2 לפחות
2 גביעי שמנת חמוצה

הכנה:

1. משמנים תבנית מרובעת של 30X25 בערך. מחממים תנור ל-180 מעלות צלזיוס.
2. מערבבים יחד את העגבניות המרוסקות, הכוסברה, השום, הלימון והאבוקדו. מתבלים במלח ופלפל.
3. שופכים את תערובת העגבניות לתבנית ומשטחים לשכבה אחידה. מוציאים את לבבות הארטישוק, פורסים אותם לרוחב ומניחים על שכבת העגבניות. יוצרים שכבה נוספת של פטריות ומעליה מפזרים את הגבינות באופן אחיד ככל האפשר.
4. בקערה נפרדת, מערבבים את הביצים עם השמנת ושופכים לתבנית בהדרגה, כך שהכל יחדור למאפה.
5. אופים כ-50 דקות, בתחתית התנור, או עד שהמאפה יציב. מי שמעדיף יכול להוריד בכמות הביצים, אבל המאפה לא בהכרח יהיה יציב.

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים