חשבון פשוט: כמה עולה שיעור פרטי

שיא עונת הבגרויות עכשיו, תקופה לחוצה לא רק לתלמידים שנבחנים, אלא גם להורים המשלמים עבור שיעורי העזר. ולא רק לבגרויות. תופעת השיעורים הפרטיים כל-כך נפוצה, שהם הפכו לנורמה לכלל התלמידים ולכל הגילאים. מדובר בתעשייה משגשגת, שלפי ההערכות מגלגלת כ-700 מיליון שקל בשנה.
בסקר שנעשה על-ידי חברת כלים שלובים עבור אתר שיעורי העזר אינטרלקט, עולה כי 42% מהתלמידים בישראל נעזרים בשיעורים פרטיים, כאשר רוב השיעורים ניתנים במתמטיקה, אנגלית ולשון. עלות שיעור פרטי נע בין 60 ל-150 שקל לשיעור הנמשך בין 45 ל-60 דקות, ואם השיעור נערך בבית המורה צריך לקחת בחשבון גם הוצאות נסיעה באוטובוס או הסעות של ההורים.

170 שקל לשעה

הנהנים העיקריים מהשוק המשגשג הזה הם כמובן המורים, שגורפים הכנסה צדדית נאה, בדרך כלל בלי לדווח למס ההכנסה. למרות שעל-פי תקנות משרד החינוך אסור למורה להעביר שיעורים פרטיים לתלמידים מבתי הספר שבו הוא מלמד, נוהגים לא מעט מורים לעשות זאת, או להמליץ לתלמידים על מורים חברים או קרובי משפחה. "חשוב לנו שממוצע הציונים יהיה גבוה ככל האפשר הרבה יותר משמירה על כללי האתיקה", מסביר מנהל תיכון ממרכז הארץ.
הדבר הפך לשיגרתי עד כדי כך, שאפילו משרד החינוך מעלים עין. ולמה שלא יעשה זאת אם ההורים משלמים ושותקים?
את המחירים הגבוהים ביותר מצאנו, כרגיל, באזורים המבוססים יותר. כך, לדוגמה, שעה של מורה מוסמך למתמטיקה במרכז הארץ יכולה להגיע אפילו ל-170 שקל, כאשר בנתניה המחיר המרבי עומד על כ-100 שקל ובכרמיאל, למשל, מסתפקים ב-50 שקל לשיעור.

הסטודנטים מורידים מחיר

יש דרכים להוזיל את ההוצאה על שיעורי העזר. דרך אחת היא להעזר בסטודנטים. מחיריהם של אלה נמוכים יותר, ולעתים קרובות אין הם נופלים ממורים מוסמכים. סטודנטים חרוצים רבים מפיצים את מספרי הטלפון שלהם באזור מגוריהם.
"אני גובה 80 שקל לשיעור, אבל מדובר בשעה שלמה ורצינית. אני לא מורח", אמר לנו סטודנט ממרכז הארץ, שמעיד על עצמו במודעה שתלה שהוא סטודנט מצטיין במדעים מדוייקים לתואר שני שנותן
שיעורים במתמטיקה לכל הרמות. לגבי רוב הסטודנטים אפשר לנסות להוריד את המחיר, שכן רובם צמאים להכנסה ומוכנים להשקיע.
אפשרות נוספת היא להיעזר בחברת מ.ד.ס, השייכת לאגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל-אביב ומפעילה סטודנטים כמורים פרטיים. מדובר בלוח המפרסם באינטרנט רשימת סטודנטים ומורים מוסמכים מאזורים שונים, המעוניינים לתת שיעורי עזר לתיכונים, בתי ספר עממיים וסטודנטים. המחיר לשעה הוא 70-75 שקל לשעה לכל המקצועות, בבית התלמיד או בבית המורה.
הבעיה היא, שב-מ.ד.ס לא בודקים את הכישורים של הסטודנטים בתחום ההוראה, בדיוק כמו שאין הם יכולים לבדוק את טיב הדירות להשכרה, אותן הם מפרסמים בלוח שלהם. "אנחנו דורשים מהסטודנטים לתת את כל הפרטים על לימודיהם וציוניהם", אומר גיא יום טוב, מנכ"ל מ.ד.ס. "בקרוב גם נפתח משוב באינטרנט שבו יוכלו ההורים והתלמידים להביע דעתם על המורים".
בכל מקרה, ממליץ יום טוב לכל הורה או תלמיד לבקש לדבר עם תלמיד נוסף של המועמד להוראה. צריך לזכור שלא תמיד מורה בעל ותק הוא הפתרון האידיאלי לתלמיד. לפעמים סטודנט צעיר ומלא מרץ יכול ליצור איתו תקשורת הרבה יותר טובה.

מכונים לשיעורים פרטיים

באחרונה הולכת ונפוצה בארץ תופעת המכונים פרטיים. אלה מרכזים מספר מורים תחת גג אחד ולמעשה מתווכים ביניהם לבין התלמידים הנזקקים. השרות יעיל למדי, שכן לרשות המכון עומד מאגר לא מבוטל של מורים עם נסיון, אך המחיר אינו נמוך יותר ממורים שפועלים עצמאית, אולי בגלל דמי התיווך שנכנסים באמצע.
כך, לדוגמה, פועל מרכז למידה 10, שמציע שעורים פרטיים בכל המקצועות באזורים רבים בארץ. כאן מעדיפים לסגור על חבילה של שיעורים כדי להבטיח למודים סדירים וגם כדי להתקדם כמו שצריך ולא שיעור פה שיעור שם, כדברי איתן אבידור, מרכז ההוראה. המחירים נעים בין 80 ל-140 שקל לשיעור בן 45 דקות תלוי בצרכי התלמיד, כאשר על חבילה של שעורים משלמים פחות מאשר בשיעורים חד-פעמיים או כאלה שלוקחים רק לפני מבחן.
לימודית בע"מ היא רשת ארצית, שנותנת שעורי עזר מיסודי ועד לבגרות, בבית התלמיד או המורה. כאן נהוג לתת שני שעורים במכה, כלומר שעה וחצי, וממליצים קודם כל על שיעור ניסיון כדי לבדוק את הכימיה בין המורה לתלמיד, לדברי היועצת שמעבר לקו.
סיבוב טלפוני במשרדי החברה ממחיש את הפער במחיר בין המרכז לפריפריה. שיעור בבית התלמיד בהרצליה, תל-אביב או ירושלים עולה 65 שקל ל-45 דקות, אך שיעור באשדוד או אשקלון עולה רק 55 שקלים. בכל מקרה, כאן מוכנים ללמד את הילדים שלנו בכל המקצועות, אפילו תנ"ך, היסטוריה
וספרות. לצערנו, הנסיונות שלנו לקבל יותר פרטים על טיב המורים ועל התנהלות בית הספר לצורך הכתבה לא נענו.

גולשים ולומדים לבגרות

גם האינטרנט מתגלה ככלי עזר לתלמידים. לדוגמה: אתר הבגרויות של אינטרלקט מציע חומר לבגרויות באנגלית, לשון, מתמטיקה, פיזיקה, מחשבים, ביולוגיה וכימיה. באתר יש המחשה ויזואלית של כל תכני הלימוד עם סרטוני אנימציה וקריינות, כאשר התלמיד בוחר במדוייק את הנושא בו הוא רוצה להתמקד, מתרגל ומקבל משוב.
ד"ר דוד זינגר, מחברם של ספרי לימוד בפיזיקה שכתב גם את החומר בפיזיקה באתר, אומר כי החומר בכל התחומים נכתב על ידי צוות מורים בעלי נסיון רב בהכנת תלמידים לבגרויות. המחיר: 10 שקל לזמן גלישה של 20 דקות, ובמלים אחרות: שעה שלמה ב-30 שקל, בלי צורך להתקשקש עם מורה פרטי.

מקצצים בשיעורי העזר

משרד החינוך בכלל ממעיט בחשיבות שעורי העזר. לפי נתוני המשרד, פחות מ-20% מהתלמידים בישראל נעזרים במורה פרטי. פנינה בן שלום, דוברת המשרד, מסרה לנו כי על-פי שאלון משוב האחרון, המחולק לתלמידים אחת לשנתיים, הסיבה לפניית התלמידים לשיעורים פרטיים היא בעיקר צורך חיזוק ולא כתחליף ללמודים בכיתה. השאלה היא, האם ניתן לסמוך על דיווחי התלמידים, שאמנם כבר אינם מתביישים בעובדה שהם לוקחים שיעורים פרטיים - אך גם אינם ששים להודות בכך לפני הרשויות.
משרד החינוך מתגאה גם במערכת ענפה של תגבורים לימודיים לתלמידים מרקע כלכלי-חברתי נמוך ובינוני במסגרת בית הספר ובמסגרות נוספות.
הבעיה היא, שכמעט כל התוכניות האלה עומדות כרגע בסכנת קיצוץ, וייתכן כי יבוטלו לחלוטין בשנה הבאה. כך, לדוגמה, פעלה עד היום הקרן החשובה ברנקו וייס, שעזרה לתלמידי בתי ספר תיכוניים לשפר את ציוני הבגרות.
הקרן מומנה על-ידי יהודי שוויצרי בשם ברנקו וייס בשיעור של 50%, כאשר ממשלת ישראל השלימה את 50% הנוספים, באמצעותם ניתנה לתלמידים בכל הארץ אפשרות לקבל שיעורים בקבוצות קטנות בשעות אחר הצהריים והערב. ל"ידיעות אחרונות" נודע, כי מזה מספר חודשים הפסיקה הממשלה להעביר את חלקה בקרן, וזו הפסיקה לשלם למורים.
בעיה נוספת, שקשורה לעזרה שמוגשת לתלמידים במסגרת בית הספר, היא חוסר הרגישות המופגנת שבה לעתים נעשה הדבר. אמא לילדה בכיתה ד' סיפרה לנו, כי נציגי שעורי העזר נהגו להיכנס לכיתה באמצע השיעור ולקרוא לבתה לצאת ולהצטרף אליהם, כאשר הכל נעשה קבל עם וכיתה. הילדה כל-כך התביישה ונפגעה עד שהחלטתי שאין ערך לעזרה כזו. למרות קשייה הכלכליים, החליטה האם לספק לבתה שעורים פרטיים בסכום של 80 שקל לשיעור בחשבון (כדי שלא תפגר אחרי הכיתה) ובאנגלית (יותר בשביל הכיף).
עם זאת, יש מקום לציין את הפעולות שעושה משרד החינוך בתחום העזרה לתלמידים חלשים. אחת מהן היא תוכנית מיצוי ומצויינות, ששותפים לה האוניברסיטה העברית והטכניון, והיא מופעלת בכיתות חטיבת הביניים. התוכנית נפרשת לאורך 3 שנים ובמסגרתה מוקצות 7 שעות מתמטיקה נוספות לכל כיתה כדי לעזור לכל תלמיד שזקוק לכך ללא תשלום נוסף.
כמו כן הוקם על ידי משרד החינוך בית ספר קיץ בהיקף של 90 שעות באנגלית ומתמטיקה, שנותן מענה זול יחסית: 450 שקל לקורס שלם. נשאר רק לקוות, שחרב הקיצוצים שכבר מונפת עתה על המכללות לחינוך ופוגעת בהכשרת המורים העתידיים שלנו, לא תפגע גם בתוכניות שעורי העזר. דווקא בתקופת מיתון, שבהן מתמעטות האפשרויות של ההורים, חשוב לספק עזרה מסובסדת להורים.

שיעורים מסובסדים במתנסים

מסלול מסובסד נוסף, שכדאי לבדוק אותו, הוא מרכזי הלמידה במתנ"סים. כמעט כל המתנ"סים בארץ מפעילים מרכזי למידה לתלמידים מתקשים. אחד הפרויקטים הוא פלא (פעילות לימודית אחרת), שממומן על-ידי משרד הקליטה, משרד החינוך והג'וינט ומופעל על ידי חברת המתנסים. במסגרת פרויקט זה ההורים משלמים בין 10 ל-50 שקל לחודש והילדים מקבלים תמורתם עשרות שעות לימוד.
בנוסף, יש למתנסים מרכזי למידה משלהם, שמסובסדים על ידי המקום עצמו ולעתים תומכים בו גופים עירוניים. אחד היתרונות של מרכזים אלה הוא בכך שהם עובדים צמוד לבתי הספר וכך מזהים ועוזרים לילדים שבאמת הכי צריכים את העזרה, התמיכה והקידום, אומרת ורד ליון-ירושלמי, דוברת החברה למתנ"סים.
במתנ"ס יד התשעה בהרצליה, לדוגמה, לומדים 60 ילדים, רובם משכבת חטיבת הביניים. השעורים מתקיימים פעם או פעמיים בשבוע בקבוצות של 5-4 ילדים והמחיר הרשמי הוא 140 שקל לחודש עבור מקצוע אחד (8 שעות בחודש) כאשר ניתנת הנחה להורים הנזקקים.
במתנ"ס נוה יוסף בחיפה לומדים מעל 1,000 ילדים. שיעור פרטי לתושב השכונה עולה 25 שקל ולתושב חוץ 40 שקל. במתנ"ס אומרים שיש הרבה ילדים שמשלמים גם 6 שקל לשיעור. במתנ"ס קליין בחולון לומדים כ-80 תלמידים בגילאי תיכון, שמשלמים כ-50 שקל לחודש עבור 6 שעות שבועיות. מגיעים אלינו מכתבים רבים של תלמידים שבאו אלינו עם ציון 0 במתמטיקה וקיבלו בבגרות 80, מספרת אורה אג'אמי, מנהלת המתנ"ס.
נראה שאלה שלומדים במתנ"ס באמת זקוקים לכך, אפילו לצרכים חברתיים. אבל האם באמת כל-כך הרבה תלמידים בישראל זקוקים לשעורי עזר יקרים? פרופ' יעקב כץ, יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, סבור שלא. השעורים הפרטיים הם עניין של אופנה, אומר פרופ' כץ, אילו ההורים היו בודקים לעומק את יעילותם מול התועלת והמחיר, היו ללא ספק מגלים שברוב המקרים השעורים מיותרים ואין להם כמעט השפעה על הישגי התלמידים. אני סבור שחבל לשלוח את הילדים לשעורים 'כי כולם לוקחים'.