משרד תל-אביב-מוסקבה מוביל בפרסום ברוסית

משרד הפרסום תל-אביב-מוסקבה, המתמחה בפרסום למגזר הרוסי, הוא משרד הפרסום הגדול ביותר בתחומו בינואר-מאי. המפרסם הגדול ביותר במגזר הרוסי הוא חברת פרוקטר-אנד-גמבל. כך עולה מנתוני יפעת בקרת פרסום, המתמחה במעקב ובקרה אחר הפרסום בארץ לחודשים ינואר-מאי 2003. מדובר בדירוג הראשון למגזר הרוסי, שמפרסמת יפעת בקרת פרסום, והוא כולל את ההוצאה לפרסום בערוצי הטלוויזיה ישראל-פלוס, ORT ,NTV, העיתונים בשפה הרוסית ופורטל האינטרנט ברוסית.
משרד הפרסום המדורג במקום השני הינו מקאן-אלטרנטיבה, הנמצא בבעלות מקאן-קשר-בראל, ובמקום השלישי מדורג משרד פובליסיס-סקטורס מקבוצת פובליסיס. במקום הרביעי מדורגת קבוצת מגזרים, ואילו במקום החמישי משרד הפרסום אדלר-חומסקי-אנד-ורשבסקי.
המפרסמת השנייה בגודלה במגזר הרוסי היא חברת תנובה, שלאחריה מדורגות חברת סנו, חברת הלווין "יס" ורהיטי דיזיין 22. החברות הסלולריות פרטנר, פלאפון וסלקום מדורגות בהתאמה במקומות 8-6 ואילו חברת התקשורת הבינלאומית ברק מדורגת במקום ה-9. קבוצת עורק סוגרת את העשירייה. יצויין, כי פרוקטור-אנד-גמבל דורגה ראשונה גם בדירוג המפרסמים הגדולים במגזר הכללי לשנת 2002, כשאחריה דורג מפעל-הפיס ובמקום השלישי תנובה.
לדברי נתי יעקובי, מנכ"ל יפעת בקרת פרסום, המגזר הרוסי שונה בהתנהגותו מהמגזר הכללי למרות העלייה בסטטוס התקשורתי שלו. סכומי הכסף המושקעים בו עדיין נמוכים משמעותית מהסכומים המושקעים במגזר הכללי. זאת, למרות שהמגזר הרוסי מהווה 16% מכלל האוכלוסייה. לדבריו, להבדיל מהמגזר הכללי, שבו מרבית הפרסום מתמקד בערוץ 2 ו"ידיעות אחרונות", במגזר הרוסי אין ערוצים מובילים באופן מובהק - מה שהופך את תכנון ופריסת המדיה למורכב יותר.
מנתוני הסקר עולה, כי תקציבי מפרסמים גדולים ובינוניים נמצאים במשרדי פרסום המתמחים במגזר הרוסי למרות שבאחרונה מתפתחת תופעה של פתיחת מחלקות לפרסום ברוסית בחלק ממשרדי הפרסום הגדולים, המנסים להעניק פתרון כולל ללקוחותיהם. בנוסף מעלה הסקר, כי המגזר הרוסי מתאפיין בשתי גישות מנוגדות. הגישה הראשונה קובעת, כי כמיליון דוברי רוסית, הנמצאים בארץ מאופיינים במנטליות שונה, מתבדלים תרבותית וחברתית ואינם צורכים מדיה ישראלית, ולכן יש צורך במשרד פרסום מקצועי המתמחה במגזר הרוסי. על-פי הגישה השנייה (הנחשבת לחדשה יחסית) דוברי הרוסית בארץ הם חלק בלתי נפרד מהישראלים, ובהחלט ניתן לדבר אליהם בקודים המוכרים לישראלים. כתוצאה מגישה זו אנו עדים לאדיפטציות שנעשות לרוסית בפרסומות בטלוויזיה במקום הפקה מקורית לאותו מוצר ברוסית.