שתף קטע נבחר

לימודי מינהל עסקים: ניהול בניחוח חו"ל

מנהלים בעלי תואר שני במינהל עסקים הם כבר עניין של שגרה בעולם העסקים, אבל האם כדי לזכות במשרת ניהול נחשקת כדאי להשיג תואר דווקא מאחד מבתי-הספר היוקרתיים למינהל עסקים בחו"ל? ואם כן, איפה כדאי ללמוד, מהן דרישות הקבלה וכמה זה עולה?

האקדמיזציה שפשתה בתפקידי ניהול בארץ ובעולם והצורך להציג תעודה של לימודי תואר שני במינהל עסקים כבר הפכו לנורמה. מכל מועמד לתפקיד דורשים ידע ניהולי נרחב, כלים מתאימים לקבלת החלטות ויכולת עמידה במשימות קשות, וכוחות השוק הגלובלי דורשים ממנו לשלוט בשפה ניהולית בינלאומית. תואר MBA (מוסמך במינהל עסקים) הוא האישור הרשמי להכשרה ולדרישות האלה. הוא פותח פתח לתפקידים נחשקים ומהווה יתרון בגיוס ובקידום לתפקידים בכירים בארגונים.
התואר הופך נחשק עוד יותר לאור התגמול הצפוי: כאשר שכר מנהלים גבוה בממוצע ביותר מ-50% משכר בעלי משלח יד אקדמי סתם, והוא גבוה פי 2.5 מממוצע השכר של בעלי מקצועות חופשיים וטכניים - מה הפלא שכולם רוצים תעודה? לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מספר מקבלי תואר שני במינהל עסקים עלה בעשור האחרון מ-300 (ב-1992) לכ-1,800 (ב-2002).
ויש סיבות נוספות לפריחה של לימודי הניהול לתואר שני. המיתון וירידת קרנו של ההיי-טק גרמו בשנתיים האחרונות לרבים להחליט שכדאי לנצל את התקופה הקשה ללימודים ולדחות את השינויים בקריירה לשלב מאוחר יותר. נקודה נוספת: מדובר בתואר שנשים רבות מתכווננות אליו, שכן הוא מבטיח לתרום לצמצום הפער בשכר בין גברים ונשים.

היוקרתיים ביותר

מספר מגזינים נחשבים בעולם העסקים נוהגים לדרג מדי פעם את בתי-הספר הטובים ביותר לתואר שני במינהל עסקים בעולם, אלה שכונו בעבר Ivy League (היום מתייחס כינוי זה למספר אוניברסיטאות מיתולוגיות בחוף המזרחי).
בין השאר עושים את הדירוג החשוב הזה פייננשל טיימס ויו.אס.ניוז אנד וורלד ריפורט. אנחנו בחרנו להתרכז בבדיקה שזוכה לתהודה רבה - זו של השבועון ביזנסוויק, שעושה בדיקות כאלה משנת 1988. המגזין נוהג לדרג מדי שנתיים את 30 בתי-הספר הטובים ביותר למינהל עסקים לתואר שני בארצות-הברית ומחוצה לה, בין היתר על סמך רמת תוכניות הלימודים והסיוע שנותן בית-הספר לבוגריו במציאת עבודה.
רוב בתי-הספר דואגים ליצור קשר עם חברות מסחריות ועסקיות כדי לסייע לבוגריהם במציאת עבודה, וככל שהם מצליחים בכך יותר - דירוגם עולה.
בסקר האחרון של ביזנסוויק, שנערך באוקטובר 2002, נשלח שאלון שכלל כ-50 שאלות לכ-17 אלף בוגרים של 88 בתי-ספר ללימודי MBA בכל העולם. 68% מהם ענו, ואיסוף הנתונים נמשך כשישה חודשים. השאלות היו מקיפות למדי, החל מאיכות ההוראה ועד עזרה במציאת עבודה במשרדי ההשמה בקמפוס. בנוסף נשלחו שאלונים לבוגרים שסיימו את לימודיהם בשנים 2000-1998 וכן למעסיקים שהעסיקו בוגרים. עוד קריטריון שנבדק בסקר היה ניתוח 18 עיתונים אקדמיים של המוסדות. במקומות הראשונים דורגו:
1. בית-הספר קלוג (Kellogg) באוניברסיטת נורת'ווסטרן, אילינוי.
2. בית-הספר באוניברסיטת שיקגו (Chicago), אילינוי.
3. בית-הספר באוניברסיטת הרווארד (Harvard), בבוסטון, מסצ'וסטס.
4. בית-הספר באוניברסיטת סטנפורד (Stanford), קליפורניה.
5. בית-הספר וורטון (Wharton), באוניברסיטת פנסילבניה, פילדלפיה.
6. בית-הספר סלואן (Sloan) אוניברסיטת MIT, מסצ'וסטס.
אחריהם ברשימה עד מקום 15 דורגו בתי-הספר למינהל עסקים באוניברסיטאות קולומביה, מישיגן, דיוק בצפון קרוליינה, דארטמאות' בניו-המפשייר, קורנל בניו-יורק, אוניברסיטת וירג'יניה, ברקלי בקליפורניה, ייל בקונטיקט ואוניברסיטת ניו-יורק.
בתי-הספר שדורגו הטובים ביותר מחוץ לארה"ב הם:
1. אינסיאד (Insead), צרפת.
2. אוניברסיטת קווינס, קנדה.
3. IMD, שוויץ.
4. לונדון ביזנס סקול, בריטניה.
5. בית-הספר Rotman, טורונטו, קנדה.
6. Ivey, אוניברסיטת Western Ontario, קנדה.
7. Rotterdam School of Management, הולנד.
8.Iese, ספרד.
9. Hec, פאריז.
10. Schulich, אוניברסיטת יורק, קנדה.
נתונים מעניינים נוספים שעולים מהסקר הם ששיעור הנשים בלימודי MBA בארצות-הברית מגיע לכ-30%, וכי ניסיון העבודה של המתקבלים לבתי-ספר אלה נע בין ארבע לשש שנים.

דרישות הקבלה

הקריטריונים לקבלת סטודנטים לבתי-ספר אלה דומים בכל העולם, וכוללים מבחן GMAT ומבחן TOFEL (Test of English as a Foreign Language). הממוצע של בחינת ג'ימאט בין המתקבלים ברוב האוניברסיטאות היוקרתיות הוא כ-700 נקודות (מתוך 800).
לא מעט מכונים בארץ מציעים קורסי הכנה למבחן GMAT, במחירים שבין 2,000 ל-4,500 שקל, תלוי בהיקף הלימוד. אחד מהם הוא GMAX, בית-ספר פרטי אמריקני שמקיים קורסים כאלה בארץ (כמו גם קורסי הכנה לבחינה באנגלית טופל). לינור קלמן, מנהלת המכון, אומרת שכדי להיות מועמדים ריאליים לאוניברסיטה בחו"ל צריכים הישראלים להתגבר על נקודות חולשה כמו הבנת טקסטים באנגלית ושחיקה בחשיבה הכמותית בעקבות שימוש רב במחשבונים.
רוב האוניברסיטאות בחו"ל מבקשות מהמועמדים למכור את עצמם ואת הישגיהם ולהגיש חיבורים (Essay), שבהם יספרו למשל על שלושת ההישגים המשמעותיים ביותר בחייך ולמה אתה רואה בהם כאלה ב-600 מלה, או תאר את הדרך שהשפיעה על התפתחותך כמנהיג ב-400 מלה. הקריטריון האחרון לקבלה הוא ראיון אישי.
חלק מהאוניברסיטאות מבקשות גם מכתבי המלצה ממקום העבודה, כאשר אחד חייב להיות מהבוס הישיר ואחד מחבר צוות לעבודה, דף קורות חיים, ויזה לשהייה בארה"ב (שהאוניברסיטה עוזרת בקבלתה), ויש אוניברסיטאות שמבקשות הוכחה לכך שיש באפשרותו של הסטודנט לממן את שנת הלימודים הראשונה וכן את דמי המחיה.
בדרך-כלל מכסות הסיוע לתלמידים זרים הן מוגבלות ביותר, וצריך לקחת בחשבון לא רק את שכר הלימוד, שנע סביב 70-65 אלף דולר לתוכנית של שנתיים, אלא גם את דמי המחיה, שנעים סביב כ-2,000 דולר לרווק או רווקה ו-3,000 דולר לזוג לחודש. ולא, אי-אפשר לעבוד בזמן הזה, אלא רק בקיץ, בין השנה הראשונה לשנייה. לעומת זאת, השכר השנתי של בוגר MBA מגיע בארצות-הברית ל-100 אלף דולר, מיד עם סיום לימודיו.

מה אומרים המעסיקים?

מכיוון שתואר שני כלשהו במינהל עסקים הפך כל-כך פופולרי ומקובל, נראה שהשוק כבר לא מתפעל ממנו במיוחד. אבל האם לצורך השגת מקומות עבודה ראויים בארץ יש צורך בחותמת של בית-ספר יוקרתי בחו"ל, או עדיפים לימודים באוניברסיטה יוקרתית מקומית, שמחוברת יותר למציאות הישראלית?
נראה שרוב המעסיקים הישראלים אינם מתרגשים במיוחד מהליגה הבינלאומית של בוגרי אוניברסיטאות היוקרתיות בחו"ל. רוני קוברובסקי, נשיא קוקה-קולה, אומר כי היה מעדיף בוגר אוניברסיטה אמריקנית רק לפעילות עסקית בחו"ל. לגבי עבודה בארץ מספק אותי בהחלט תואר שני של אוניברסיטה ישראלית או של אחת מתוכניות האקזקיוטיב אם-איי, ולא הייתי נותן כל עדיפות לבוגר הרווארד דווקא. להפך, לאלה שחוזרים מחו"ל אחרי תקופה של לימודים ועבודה לוקח זמן להתערות בתרבות העבודה והניהול של ישראל, הוא אומר.
דבורה מטרני, מנכ"ל חברת טופטק להשמת בכירים בטכנולוגיה, אומרת אף היא שכמעט אין יתרון לבוגרי האוניברסיטאות בחו"ל, אלא אם מדובר בחברות שעובדות הרבה מול חברות בחו"ל. מטרני: המעסיקים מחשיבים הרבה יותר ניסיון בעבודה ומתעניינים מה היה תחום הלימודים לתואר ראשון, באילו חברות הוא עבד ומה הרקע המעשי של המועמד. הדרישה לתואר שני במינהל עסקים אמנם קיימת בחלק מהחברות, אבל בדרך-כלל היא בין הדרישות האחרונות. קודמות לה דרישות של כישורים, ידע, ניסיון, יחסי אנוש מעולים, יכולת לפוליטיקה ארגונית, קור רוח ועמידה בלחצים וכמובן ידע והבנה בתחומי התפקיד. רק בסוף מוזכר תואר שני במינהל עסקים, בדרך-כלל גם בלי קשר לשאלה באיזה מוסד הוא נרכש.
גם מבחינה כלכלית אין בארץ משמעות לשאלה הזאת. בארצות-הברית המשכורת מחזירה תוך שנתיים את ההשקעה בלימודים, אומרת מטרני, בארץ אין לתואר כל משמעות כלכלית, וההבדל במשכורות לא נובע מהתארים דווקא.
גם אורנה אפלבאום, מנהלת משאבי אנוש של חברת פיליפס מדיקל סיסטמס, אומרת כי תואר MBA נלקח בחשבון במכלול האלמנטים שמציג המועמד לצד ניסיון ניהול רלוונטי, כישורים ותכונות: אנחנו לא מעדיפים מועמד מאוניברסיטה בחו"ל על פני מוסד ישראלי ולהפך, אך חשוב לנו שמוסד ההשכלה יהיה מוכר ומוערך.
לעומתם, חנוך ברקת, שותף מנהל בקרן ההשקעות אייפקס, אומר שבחברה עובדים לא מעט בוגרי תואר שני מאוניברסיטאות כמו הרווארד, וורטון, אינסיאד, אבל גם אוניברסיטאות ישראליות. כקבוצה בינלאומית חשוב לנו מאוד ניסיון בינלאומי, שאותו אפשר למצוא אצל בוגרי חול שנחשפו לעולם העסקי שם ויצרו קשרים שאין לזלזל בהם, הוא אומר, כשם שבוגרי יחידות קרביות נחשבים לעילית בגלל הסינון הקפדני שנעשה בבחירתם והאימון הרציני שלהם, כך בוגרי האוניברסיטאות האלה נחשבים בעולם העסקי לטופ שבטופ. למזלנו, קיימות בארץ מספר מסגרות אקדמיות לתואר שני הפועלות בשיתוף חלק מאוניברסיטאות היוקרה האלה, כך שמנהלים בכירים יכולים להשתלם בהן בארץ עם ניחוח של חו"ל.
גם דב קוטלר, מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כ.א.ל, אומר שלימודים באוניברסיטה בחו"ל ברמה גבוהה הם בהחלט שיקול בבחירת מועמדים לעבודה: נשמח לקלוט מישהו עם רקע שונה, שלמד לפי שיטות אחרות מאשר בארץ. באחרונה קלטנו שני עובדים בכירים שסיימו לימודים בחו"ל ואני מוכרח להודות שהם פתחו לנו את הראש בכיוונים חדשים, שלא חשבנו עליהם.

הבוגרים: היה כדאי

למרות דברי המעסיקים, ולמרות כל הקשיים והעלויות הקשורות בהתקבלות ללימודים היוקרתיים בחו"ל ובלימודים עצמם, ישראלים שעשו את זה רק משבחים. "כסטודנטים קיבלנו חשיפה אדירה לכל התחומים של העולם העסקי והטכנולוגי, ביניהם יזמות, שיווק ותמחור", אומר יובל רביב (31), בוגר MIT בשנת 2001. "היינו מחוברים ואנחנו מחוברים עד היום למרצים מהשורה הראשונה, שכתבו את מיטב ספרי הלימוד וקיבלו פרסי נובל. זו היתה חוויית חיים מיוחדת של מפגש עם סטודנטים אחרים וחשיפה לצורות חשיבה שונות".
הלימודים ב-MIT מצטיינים במיוחד בדגש על הכיוון המעשי, כמו הכנת תוכניות עסקיות ושילוב סטודנטים בפרויקטים תעשייתיים. אין ספק שההשקעה שווה, כי תמיד אוכל להחזיר אותה בעבודה. רביב חזר לארץ ועובד היום כסמנכ"ל בחברת סטארט-אפ צעירה בשם BSP, שעוסקת בעיבוד אותות ביולוגיים.
הלימודים בכל אחת מהאוניברסיטאות האלה מביאים לצמיחה אישית ולפתיחה של אפשרויות עבודה גלובליות שאי-אפשר להשיג בדרך אחרת, אומר גם מאיר ברנד (32), שסיים את התואר בהרווארד ב-1998. ברנד, היום מנהל שיווק במיקרוסופט-ישראל, מתכונן בימים אלה לנסוע לפגישת מחזור שתכלול 900 בוגרים. אנחנו נפגשים כל חמש שנים במפגש שבית-הספר מארגן ומסבסד, מקבלים הרצאות, מתעדכנים ומתחברים כל פעם מחדש זה לזה, הוא אומר.
בעיניו הקשרים האלה חשובים הרבה יותר מהתכנים שמקבלים תוך כדי הלימודים. הם נותנים הרבה הזדמנויות עסקיות, הוא אומר, ממילא העולם העסקי מתפתח במהירות ומה שלמדתי לפני חמש שנים יכול כבר להיות לא רלוונטי היום.
דורית סוקולוב, בוגרת קלוג באילינוי, הגיעה ללימודי MBA בכלל מכיוון שונה: היא סיימה תואר ראשון בלימודי רוקחות, ונסעה עם בעלה גלעד ללימודי תואר שני בקלוג. במשך שנתיים לאחר לימודיהם עבדו השניים בחברת הייעוץ האסטרטגי מקינזי, ואז החליטו לחזור ארצה. גלעד עובד היום כבכיר בבנק הפועלים ודורית עובדת בסניף הישראלי של מקינזי בתחום הבריאות. גם היא מדגישה את היתרון הגדול של רשת הבוגרים (Net-working) שנוצרת בין התלמידים שסיימו כדרך לעזרה מקצועית שאין בלתה. הלימודים בחו"ל אפשרו לנו קפיצת מדרגה ענקית. הרושם שלי הוא שגם החברות בארץ מעריכות את זה ורואות בנו כמי שמביאים ניסיון חשוב מחו"ל, היא אומרת.
רוב בוגרי התואר בחו"ל נשארים שם לפחות לתקופה מסוימת כדי לעבוד ולצבור ניסיון. יש כאלה שנשארים שם לנצח, מוותרים על המילואים ועל הקשר עם החברים ומתים מגעגועים לארץ. אבל באחרונה רבים חוזרים, בעיקר בגלל המיתון בשוק העבודה בארה"ב. למרות התואר, קיים סיכון שישראלים יתקשו למצוא שם עבודה אחרי הלימודים, אומרת סוקולוב.

אפשר גם בישראל

גם בכל אוניברסיטה בארץ מלמדים מינהל עסקים, וכמעט בכל מכללה שנייה יש תוכניות כאלה. מעבר לתוכניות MBA המיועדות לתלמידי תואר שני, מקיימות רוב האוניברסיטאות בארץ (כמו גם בחו"ל) תוכניות Executive MBA, המיועדות למנהלים בלבד, שכבר רכשו ניסיון בתחומם.
מבין תוכניות ה-MBA בארץ בולטת זו של הפקולטה לניהול ע"ש רקנאטי באוניברסיטת תל-אביב. בדומה לכל האוניברסיטאות בארץ, מציעה הפקולטה תוארי מוסמך במינהל עסקים במספר תחומים: מדעי ניהול, התנהגות ארגונית, חקר ביצועים והחלטות, טכנולוגיה ומערכות מידע, מימון וחשבונאות, ניהול השיווק וניהול מערכות בריאות. שכר הלימוד לתוכנית ה-MBA הרגילה הוא כמקובל באוניברסיטה (כ-11,000 שקל לשנה). תוכנית למנהלים בכירים, למי שמעוניין, עולה 96,600 שקל, ואילו תואר למנהלים בתוכנית בשיתוף בית-הספר קלוג, עולה - תחזיקו חזק - 41,600 דולר. את רוב הסכומים האלה משלמים כמובן המעסיקים.
לצערנו, אנחנו לא יכולים להיכלל בסקרים נוסח 'ביזנסוויק', שכן הם משווים בין בתי-ספר עם תוכניות לימוד פול-טיים של שנה או שנתיים, בעוד שתוכנית הלימודים שלנו היא פארט-טיים ונעשית בדרך-כלל במקביל לעבודה, כפי שמתחייב מהמציאות הישראלית, אומרת אירית כסיף, מנהלת הפיתוח של הפקולטה.

אתר MBA לישראלים

לפי ההערכות, מדי שנה יוצאים ללימודי MBA בתוכניות המובילות בעולם כ-100 ישראלים בני מזל ואמצעים. כמעט כולם נעזרים היום באינטרנט לא רק לצורכי הרשמה, אלא גם כמכשיר מצוין להחלפת אינפורמציה לפני ותוך כדי הלימודים, וכן לשמירת קשר אחרי הלימודים.
לטובת הקהילה הגדלה והולכת הזו נוסד באחרונה ארגון IIMBA (Israeli International MBA Association), שנועד לתת מענה לאלה שמעוניינים להירשם לתוכניות בחו"ל, לאלו שהתקבלו, לסטודנטים שלומדים כבר ולבוגרים. הוא מופעל בהתנדבות על-ידי אודי צוקרמן ומורן בר-כוכבא.
בימים אלה עולה לאוויר אתר הארגון, ואמור לכלול את מאגר המידע הגדול ביותר של סטודנטים ובוגרי תוכניות בחו"ל, שיאפשר לחברי הקהילה ליצור ביניהם קשר.

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מוסמך במינהל עסקים. שווה?
לימודי MBA. סיפור יקר
מומלצים