בית העלמין העתיק
צדיקים, רבנים ודמויות היסטוריות הקבורים כאן מושכים מאות אלפי מבקרים בכל שנה
מזה למעלה מ-2000 שנה משמש המדרון המערבי של צפת כבית עלמין של היישוב היהודי במקום. מספר הקברים בבית הקברות אינו ידוע. מסמכי הרישום נעלמו לפני כשבעים שנה. רעידות אדמה וגלישות קרקע הוסיפו אף הם לבלבול. אולם למרות כל זאת בית העלמין מושך אליו יותר מ-700 אלף מבקרים כל שנה - אלה באים מהארץ ומהעולם לעלות לרגל לקברי צדיקים, רבנים ודמויות מרכזיות בתולדות העם היהודי הקבורים במקום.
בבית העלמין קבורים הרבנים הידועים, רבי יצחק לוריא - האר"י, ר' שלמה אלקבץ, ר' משה קורדובירו, ר' יוסף קארו, ר' משה מטראני - המבי"ט, ר' משה אלשיך ואחרים. קברים מקובלים אחרים לעלייה לרגל הם קבריהם של רבי ליבל בעל היסורים, חכמים תלמודיים כמו ר' פנחס בין יאיר וקבריהן של דמויות היסטוריות כמו חנה ושבעת בניה או קברו של הנביא הושע בן בארי. בית העלמין וקברו של הושע בן בארי נזכרים כבר על ידי נוסעים יהודיים בשנת 1495 ובשנת 1522. מכאן התפתח בית העלמין והתפרש על פני כל המדרון שלמרגלות הרובע היהודי בצפת. הקבורה בבית העלמין העתיק הופסקה בשנות השישים ובמקומו נפתח בית עלמין חדש למרגלות המדרון.
ברבות השנים נזנח בית העלמין, ולהוציא טיפולים קוסמטיים שנעשו בו לפני 15 שנה, מצבו הלך והידרדר ושביליו הלכו ונהפכו למסוכנים. בתחילת שנות התשעים הוחלט לשקם את בית העלמין ולהתאים אותו לביקורי מאות אלפי עולי הרגל והמבקרים המגיעים אליו בכל שנה. לעבודות השיקום הוקצבו למעלה משלושים מיליון שקלים והן מתבצעות בעצם ימים אלו. סיור בבית העלמין
נתחיל את הסיור במדרגות הנכנסות לבית העלמין מתחת לבית הכנסת האר"י הספרדי (כיום בקצה רחוב האר"י). בתחתית המדרגות נראה משמאל לנו שביל המוביל אל עבר מקווה האר"י. המקווה בנוי על מעיין שעל פי המסורת כאן נהג האר"י לטבול. הכניסה לגברים בלבד.
נמשיך בשביל הנמשך לאורך המדרון, בקו גובה אחיד. השביל מגיע אל רחבת קבר האר"י. כאן נמצא את קברו של האר"י עצמו, כאשר לידו קבור בנו משה, רבי שלמה אלקבץ ורבי משה קורדוברו. נרד מכאן במדרגות דרומה אל עבר קברו של רבי משה אלשיך הצבוע בכחול בקצה הרחבה. עוד ירידה בשביל לאורך המדרגות תוביל אותנו לקברו של רבי יוסף קארו מחבר 'שולחן ערוך'. מהקבר יורדים במדרגות דרומה אל עבר סדרת מערות חצובות בסלע. כאן נמצא קברו של רבי יעקב בירב, ולידו מערת מים חיים. למטה יותר בשביל, במבנה בתחתית המדרון, נמצא קבר הנביא הושע בן בארי.
מכאן נוכל לצפות לתחתית הגבעה אל בית העלמין החדש. בקצה בית הקברות כיכר רחבה, כאשר בתוך הכיכר עץ גדול שעליו תלויים בדים ושקיות ניילון. זה קברו של ר' פנחס בן יאיר. קבר זה מקובל להקיף שבע פעמים תוך כדי תפילה. אנו נעלה מכאן בחזרה לרחבת הקבר של האר"י ונפנה בשביל היוצא מהרחבה צפונה. השביל יוביל אותנו לחלק אחר של בית הקברות ליד מצבת עולי הגרדום. בדרך נעבור דרך חלקות קבר רבות, כאשר במדרון שמעלינו קבורים קורבנות הרעש של שנת 1837 וקורבנות המגפה והרעב של מלחמת העולם הראשונה. כאשר נגיע לקבר עולי הגרדום נעבור אותו ונמשיך בשביל צפונה ומערבה לעבר קבר צבוע בכחול מעט מתחתינו במדרון. זה קברו של רבי לייבל בעל היסורים שליד קברו נהוג להתפלל ללידה קלה.
נחזור מכאן למצבת עולי הגרדום. כאן קבורים שבעה עולים מ-12 לוחמי המחתרות שהוצאו להורג בתלייה על ידי הבריטים בכלא עכו בשנת 1947. נעלה כעת במדרגות לכיוון בית הקברות הצבאי. באזור הזה אפשר להבחין בצפיפות הרבה של הקברים. רוב הקברים כאן מתחילת המאה העשרים. השביל עובר דרך בית הקברות הצבאי שבו קבורים חללי המצור על עכו במלחמת השחרור ומגיע בחזרה לרחוב האר"י.
לפנייה לכתב/ת 
מספר הקברים אינו ידוע ומסמכי הרישום נעלמו
צילום: ארץ וטבע
עבודות שיקום מתבצעות במקום בימים אלה
צילום: ארץ וטבע
בין הרבנים הידועים: ר' יוסף קארו
צילום: ארץ וטבע
פרסום שימושי
מומלצים
