ולפעמים הכל נשמע אותו דבר

תארו לעצמכם את חנוך לוין קם בוקר אחד, ומגלה כי ציטוטים נרחבים מתוך מחזה פרי עטו תורגמו לאנגלית כמעט מילה במילה ומוצגים בלונדון (אם כי בהוראות בימוי שונות) ללא ידיעתו וללא רשותו. ייבוא מבורך של תרבות, או העתקה פושעת? השפעה וציטוט או פלגיאט הפוגע בזכויות יוצרים?
שיהיו לי בריאים, שלומי, יובל, מייקל, איגי ואבנר, עם כל כמה שאני מת עליהם, שיהיו לי בריאים. כמי שגדל על ועם משינה, אני האחרון שימעיט בערכה, בתרומתה, באיכויותיה ובטוב הרב שהרעיפה על שומעיה, ועם זאת, ההגינות מחייבת להודות שחמשת המופלאים בהחלט גנבו ללא בושה. פראזות, קטעים, ואפילו שירים כמעט שלמים. גנבו אמנם בטוב טעם, מהמקומות הנכונים, ביצעו לעילא, אבל זה היה הרבה מעבר לתחום ה"השפעה". המקלים יגידו שמשינה הושפעה עמוקות מכמה וכמה להקות וציטטה מהן. המחמירים יטענו שיש מספר שירים שלהם שיכולים ממש להיחשב להעתקה.

הכל התחיל במדנס

הלהקה המזוהה ביותר כמקור השראה למשינה בתחילת דרכם היא מדנס, שבסוף שנות השבעים ותחילת השמונים ביססה עצמה בבריטניה כאחת מהמבשרות הגדולות של הסקא. כל ילד שהאזין פעם ל'גבירותי ורבותי' ואחריו ל"DEVINE MADNESS", האוסף הנמכר ביותר שלהם בישראל, יכול לדקלם לכם ששמו של "רכבת לילה לקהיר" לקוח מ "NIGHT BOAT TO CAIRO', וש"ריקוד המכונה" הוא, באופן בוטה, כמעט אחד לאחד "ONE STEP BEYOND", כולל הצעקה בתחילתו. הקבלות נוספות בין תקליט "הקופים" של משינה מול MADNESS מתקיימות בין "אנה" ל"MY GIRL", ובין "עתיד מתוק" ל"GREY DAY".
משינה גם התלבשו כמו מדנס ורקדו כמוהם בקליפים של זהו זה. אבל בכך לא תמו השפעותיה על משינה. קשה שלא להבחין שהבית ב"הכוכבים דולקים על אש קטנה" מתוך "העמותה לחקר התמותה" דומה מאוד לבית ב"OUR HOUSE".

אבל מדנס לא לבד

מדנס, אם זה מנחם אותם, לא לבד. את אותו התקליט פותח שיר הנושא "העמותה לחקר התמותה", שמזכיר באופן מחשיד ביותר את "EVERYBODY NEEDS SOMEBODY TO LOVE" מהאחים בלוז. החשד מתאמת כשבסיום השיר עוברים משינה לשיר את הפזמון המקורי של קלאסיקת הרית'ם נ' בלוז... ובאותו הצד של התקליט שואלים משינה השפעה חזקה על המלודיה וכן את המשפט החוזר בפזמון של "אכזבה" מ"BOYS DON'T CRY" של הקיור. "אחכה לך בשדות", שפותח את צידו השני של התקליט, מושפע ישירות ועמוקות מ"I’M A BELIEVER" של המאנקיס.
התקליט הבא של משינה, "מפלצות התהילה", הוא אולי אחת מפעולות הסחיבה המקיפות והיסודיות בהיסטוריה של הרוק, כשהוא מזכיר, בסאונד, באווירה וביותר מרצועה אחת, את "BOSSANOVA", תקליט הנויז-גראנג' המעולה של הפיקסיז. נעימת הנושא מזכירה את 'ANA', ורק משינה יכולים למזג באופן מושלם בין שיר ילדים כ"שלומית בונה סוכה" ו"CECILIA ANN", "בנות הים" נשמע כמו "VELOURIA", ושרוחם של פרנק בלק, קים דיל וג'ואי סנטאיגו שורה גם מעל קטעי הקישור.
"שיא הרגש", התקליט השישי של משינה, פנה לכיוון רך יותר, בלוזי, רוק-פולק אקוסטי, כשאת "גברת שרה השכנה" מושכים משינה מ"HURRICANE" של בוב דילן. לגבי "נגעה בשמיים", שיש מי שטוען שגם הוא מזכיר את דילן, יש דווקא הטוענים כי הוא למעשה ONE של U2, ויש המשייכים אותו דווקא ל 'SUNDAY BLOODY SUNDAY'. המחמירים גורסים כי גם קולות הרקע שבו לקוחים ישירות מ"SYMPATHY FOR THE DEVIL" של הרולינג סטונס. על אותו הקו המלודי שומר "דני", שמבסס על 'WISH YOU WERE HERE' של פינק פלויד.
עוד כדאי לציין כי בעבר נשמעו טענות ש "ENOLA GAY" של OMD מולבש על "בן המלך "מתוך 'להתראות נעורים, שלום אהבה", וש"הנסיכה" מהתקליט השני מבוסס על האקורדים של 'HEY YOU' של פינק פלויד.