פוטבול 2003: יוסטון טקסאנס

שבחים רבים הורעפו על צ'ארלי קסרלי ודום קייפרס, הצוות שמונה כדי לבנות מחדש באדמת המדבר הצחיחה ביוסטון, שהשאירו אחריהם האוילרס, עם נטישתם לטנסי (כטייטאנס). לדעת רבים מהפרשנים, המנכ"ל קסרלי והמאמן קייפרס גילו נפט כשבחרו בקווטרבק דייויד קאר ראשון בדראפט 2002, כדי להוביל את הקבוצה בשנים הראשונות לקיומה (נכנסה לפעילות רק בעונה האחרונה).

מלבד הבחירה בקאר, זכו ראשי הטקסאנס למחמאות על העבודה הרבה שהשקיעו בבניין קו התקפה מנוסה כדי להגן על הקווטרבק הצעיר. טוני בוסלי, ראיין יאנג וסטיב מקיני הובאו כדי לשמור על היהלום של הקבוצה, משודדי הסאקס של הליגה. התוצאה המצערת בסוף העונה היתה 76 סאקס על קאר – שיא ליגה חדש (ודי שלילי).

בינתיים בוסלי פרש, יאנג עזב לדאלאס השכנה וקו ההתקפה של הטקסאנס, שנראה כמו החולייה החזקה בתשתית הפוטבול ביוסטון נראה עוד פחות טוב השנה, וזה לא ממש אומר שהמערכים האחרים של הקבוצה טובים יותר, לפחות לא בהתקפה. אבל היי, תנו להם זמן.

עזבו: ג'רמיין לואיס (רסיבר, ג'קסונוויל), בוסלי (טאקל, פרש), יאנג (טאקל, דאלאס), קמרון ספייקס (גארד, אריזונה), ג'ף פוזי (ליינבקר, בפאלו), קית' מיטשל (ליינבקר, ג'קסונוויל).

בולטים בדראפט: אנדרה ג'ונסון (רסיבר, סיבוב ראשון), בני ג'ופרו (טייט-אנד, סיבוב שני).

קאר נשאר איתן בעמדת הקווטרבק, למרות שגם לחוסר הניסיון שלו תרומה לא מבוטלת לחינגות של היריבות עליו. כדי שהוא בכל זאת ירגיש נוח יותר בניהול הקבוצה, הצטרפו שלושה שחקנים מנוסים לקו ההתקפה, אולם וויגרט, וושינגטון ורנדל לא מתקרבים לחלום הרטוב של הטקסאנס על קו התקפה מדהים עם בוסלי, יאנג, מקיני וצ'סטר פיטס. קאר ימשיך לאכול דשא גם העונה, אם כי השיא שלו נראה גדול אפילו עליו.

סוגייה נוספת שלא ממש באה על פתרונה היא סוגיית הראנינג-בק, ג'יימס אלן שהרבה לפאמבל, פרש מפוטבול בשביל לסאמפל (התחיל בקריירת ראפ). מאק הרשים רק כמחליף בג'קסונוויל, לא כרץ מוביל. לפחות משחק המסירה ישתפר עם הגעתו של הרוקי ג'ונסון, שיתחרה עם גאפני ובראדפורד המאכזבים על דקות משחק, בדומה למצב של הטייט-אנד ג'ופרו, גם הוא רוקי שינסה לערער את מעמדו של בילי מילר.

קייפרס החליט כבר בעונה שעברה ללכת על מערך של קו הגנה משולש עם גארי ווקר, סת' פיין וג'רי דלוץ' הענקים, כשמאחור מערך מעובה של ארבעה ליינבקרים. ג'יימי שארפר, בעל הסמכת הגנה מקבוצת האליפות של בולטימור, ימשיך להציג יכולת טובה לצידם של ג'יי פורמן המפתיע לטובה, קיילי וונג וקלמונס, שהגיע אחרי עונה מאכזבת בניו אורלינס. הבעיה היא שמדובר בקו קדמי גדול, חזק אבל כבד מאוד, ללא דפנסיב-אנדס טבעיים, שיכולים לגרום לנזקים מהסוג שקאר הכיר בעונתו הראשונה.

בחלק האחורי אין לקבוצה יותר מדי מה לדאוג. אארון גלן ומרקוס קולמן הם קורנרבקים מצוינים עם ניסיון. הסייפטיז אריק בראון ומאט סטיבנס נותנים תמיד את כל מה שיש להם, גם אם זה לא יותר מדי.