שתף קטע נבחר

פוטבול 2003: טנסי טייטאנס

המאמן ג'ף פישר הצליח לבנות שלד שחקנים, שריריים בלב ובנפש. גברים אמיתיים ולמעט האמת די משעממים, שהאחווה המלכדת ביניהם הביאה אותם לגדולה, הרבה יותר מהכשרון שלהם כפי שהוא משתקף על הנייר. והעונה של טנסי על הנייר, לא נראית טוב

יש קבוצות שמסמלות לחובבי הפוטבול את הגבריות הישנה. אלה שמחבבים את הקבוצות הללו יהיו בדרך כלל רדנקס ותיקים, בעלי כרס, שמחפשים להם גיבורים להזדהות איתם בעולם האמיתי. אם אתם כאלה אוהדים אתם לבטח מחבבים במיוחד את טנסי טייטאנס, אולי הקבוצה הקשוחה והנבזית ביותר בליגה.

 

איכשהו הצליח המאמן ג'ף פישר לבנות בנאשוויל שלד שחקנים, שריריים בלב ובנפש. גברים אמיתיים ולמעט האמת די משעממים, שהאחווה המלכדת ביניהם הביאה אותם לגדולה, הרבה יותר מהכשרון שלהם כפי שהוא משתקף על הנייר. והעונה על הנייר, לא נראית טוב.

 

הטייטאנס שממשיכים לספוג את המשכורות האסטרונומיות של סטיב מקנייר, אדי ג'ורג' וג'בון קירס, נאלצו להיפרד כמו כל קבוצה משחקנים רבים. למעט הרוקיז שנבחרו בדראפט, לא הגיע לטנסי ולו שחקן חופשי ראוי אחד. קירס, ג'ורג', ובראש ובראשונה מקנייר, הם הלב, המוח והאשכים של הקבוצה. בלעדיהם יהפכו לאימפוטנטים – ואימפוטנציה זה הדבר הכי פחות גברי בעולם.

 

הגיעו ועזבו

 

הגיע: אף אחד.

עזבו: קוין דייסון (רסיבר, קרולינה), ג'נארו דה-נאפולי (סנטר, דאלאס), ג'ון ת'ורנטון (דפנסיב-טאקל, סינסינאטי), הנרי פורד (דפנסיב-טאקל, ניו אורלינס), רנדל גודפרי (ליינבקר, סיאטל), ריץ קודי (סייפטי, אינדיאנפוליס), דונלד מיטשל (קורנרבק, דאלאס), דיינון סידני (קורנרבק, בפאלו).

בולטים בדראפט: אנדרה וולפוק (קורנרבק, סיבוב ראשון), דן קאליקו (רסיבר, סיבוב שני).

 

שחקן מפתח: אלברט היינסוורת'

 

סיבה מרכזית להצלחה של הטייטאנס בעונות האחרונות היתה קו הגנה מעובה, גדול, מנוסה וכאמור קשוח במיוחד. עכשיו כשת'ורנטון ופורד כבר לא פה, ייפול עומס רב על היינסוורת' - ילד עצום, אבל עדיין ילד, שייפתח במרכז קו ההגנה לצידו של צעיר אחר, רובייר סמית'.

 

להיינסוורת' יש ותק של עונה אחת בלבד, אבל הוא חייב להתבגר ומהר. בעונת הרוקי שלו הוא הרבה לעשות שטויות שנבעו פחות מטעויות ויותר מחוסר יכולת לרסן עצמו. אם לא ייפתח יכולת שכזו השנה, יישארו הטייטאנס ללא טאקל איכותי באמצע (הרוקי ריין לאנג שברירי מדי). חסך שיהרוס להם את העונה.

 

התקפה

 

הטייטאנס מטבעם לא אוהבים משחקים, לא אוהבים טריקים ולא שטויות. רוצים הכל כאן, עכשיו ובדרך המוכרת. הדרך המוכרת על פי פישר היא לשאת את הכדור פעם, פעמיים, עשר, כמה שיותר. זאת הסיבה שמאחורי ג'ורג', הראנינג-בק גדל המימדים אך הדועך של הקבוצה, ממתינים שלושה ראנינג-בקס מוכחים כמו רוברט הולקומב, ג'ון סיימון והרוקי כריס בראון. זאת גם הסיבה שמלבד דריק מייסון המהיר, אין לטייטאנס רסיברים טובים במיוחד. דרו בנט וג'סטין מקריינס בינוניים במקרה הטוב.

 

נשיאת כדור היא גם שם המשחק של הקווטרבק מקנייר. מימדי גופו ויכולותיו הפיזיות הופכות אותו לנושא הכדור אולי הטוב ביותר בקבוצה. הוא אמנם מרבה להפצע, אך זה לא מונע ממנו להמשיך לשחק. כשהוא לא רץ איתו הוא ימסור בעיקר למייסון, או לפרנק ווייצ'ק, הטייט-אנד המצוין שהוא האופציה האמינה ביותר למסירותיו. בכל מקרה, עם מקנייר וסוללת הראנינג-בקס, קשה מאוד לעצור את הטייטאנס על הקרקע. במיוחד כשלפני הכל צריך לחדור קו התקפה גדול ומנוסה כמו זה שנמתח בין הטאקלים בראד הופקינס ופרד מילר.

 

הגנה

 

אם היינסוורת' יצליח לעמוד בעומסים המנטליים שיוטלו עליו, סביר להניח שהוא יעמוד גם באלו הפיזיים. הוא גדול וחזק מספיק ויקבל עזרה גדולה מהדפנסיב-אנד'ס הקטלניים שבצידי קו ההגנה: קוין קרטר, קרלוס הול וכמובן קירס. "הפריק" שנחשב עד לא מזמן לדפנסיב-אנד הטוב בליגה, מחזיק עדיין בכף היד העצומה והגרוטסקית ביותר והוא שמח להניח אותה על כל קווטרבק שמזדמן מולו. הוא החמיץ את רוב העונה שעברה בגלל שבר ברגל. אם הוא יחזור בכושר הוא יעשה טרור בהגנה.

 

ההגנה של הטייטאנס מבוססת על לחץ מאסיבי בקו ההגנה, אולם גם לליינבקרים פיטר סירמון ובעיקר קית' בולוק יש תרומה גדולה בבלימת ההתקפות היריבות. בולוק הוא החזק והמהיר בין השניים ומטפל ביעילות כמעט בכל שחקן התקפה שנחלץ במקרה מאיזור הקרבות של קו העימות. סירמון יותר ערמומי ומכוון למהלך הגדול. גודפרי שהיה מחפה על שניהם עזב והשאיר את המקום לרוקי קאלמוס הצעיר, שכלל לא בטוח שמוכן לתפקיד. למזלו מגבים אותו צמד הסייפטיז האגרסיבייים, לאנס שולטרס וטאנק וויליאמס. הקורנרבקים סמארי רול ואנדרה דייסון, אגרסיבים לא פחות, אולם נוטים לטעויות רבות.

 

ספיישל טים

 

גם כשההתקפה לא עובדת, יכולים הטייטאנס לסמוך על מייסון שייצר ניצוץ בהחזרת כדורים ועל הקיקר ג'ו נדני שידייק בבעיטותיו. קרייג הנטריך הוותיק הוא אחד הפאנטרים הטובים בליגה.

 

היסטוריה

 

עזבו את יוסטון כאוילרס בשנת 1997 ושינו את שמם שנתיים לאחר מכן. הפסידו בסופרבול היחיד בו השתתפו (99'). מאזן בעונה שעברה: 5-11. הודחו בגמר ה-AFC.

 

מה למדו בעונה שעברה?

 

מותר למות על המגרש, אבל רק לא להפסיד.

 

מה ילמדו העונה?

 

כמו במלחמה. כשעוסקים כל כך בלא להפסיד, יותר מדי מתים בסוף.

פורסם לראשונה

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: איי פי
סטיב מקנייר. לא ניתן להכנעה
צילום: איי פי
צילום: איי פי
אוהד הטייטאנס. רוצים גברים
צילום: איי פי
צילום: allsport
אדי ג'ורג'. מאבד את זה
צילום: allsport
מומלצים