פוטבול 2003: קנזס סיטי צ'יפס

לפני ארבע שנים, ערב עונת 1999, נפצע הקווטרבק טרנט גרין במשחק קדם-עונה של סנט לואיס ראמס. מאמנו דאז דיק ורמיל, נאלץ להפקיד את המפתחות בידיו של קרט וורנר וזה לא החזיר אותם עד היום. בסוף אותה עונה סיימו וורנר, ורמיל ובמידה מסוימת גם גרין כאלופים. ורמיל הקשיש הודיע על פרישתו וגרין נשאר להתייבש על ספסל הראמס. לפני שנתיים, כשוורמיל מונה במפתיע למאמן קנזס סיטי צ'יפס, הוא פנה מיד לראמס וסידר לגרין התחלה חדשה תחת הדרכתו, הפעם ב-AFC.

שיתוף הפעולה המחודש בין ורמיל לגרין הוכח כמוצלח. הצ'יפס אמנם נותרו מחוץ לפלייאוף, אולם כמו במקרה של הראמס, הם התבססו כקבוצת ההתקפה המסעירה והפרודוקטיבית ביותר בליגה. גרין הראה כי הוא קווטרבק לא הרבה פחות טוב מוורנר, הטייט-אנד טוני גונזאלס נטש את חלומות הכדורסל שלו והתמקד במה שהוא טוב באמת ומעל כולם על לגדולה פריסט הולמס, שלמרות פציעה באגן הירכיים הוכיח זו השנה השניה כי הוא הראנינג-בק הטוב בליגה כיום. עם התקפה מתוקתקת נותר לוורמיל להתמודד עם בעיות ההגנה שנתגלו מנגד, ממש כמו בימים המשוגעים בראמס. העונה הוא מרגיש קרוב מאוד לשיחזור ההישג בקנזס סיטי, הסמוכה לסנט לואיס שבמיזורי.

עזבו: דואיין קלמונס (דפנסיב-אנד, סינסינאטי), דרק קומבס (קורנרבק, גרין ביי), דן סטריזינסקי (פאנטר, ניו יורק ג'טס).

בולטים בדראפט: לארי ג'ונסון (ראנינג-בק, סיבוב ראשון), קאוויקה מיטשל (ליינבקר, סיבוב שני).

הטריגרים של הצ'יפס בהתקפה הם כמובן גרין, הולמס וגונזאלס, אולם קרדיט לא פחות גדול מגיע לקו ההתקפה המעולה שלהם, שבנוי לתלפיות מענקים מנוסים כמו ווילי רואף ו-וויל שילדס וג'ון טייט. גם גונזאלס, אולי הטייט-אנד ההתקפי הטוב בליגה, משתייך לאותו קו התקפה איכותי, שמרשה לעצמו להתמקד בתפיסת הכדור.

בכלל, כשיש לך קו התקפה כל כך אמין ודינמי, ההתקפה יכולה לפעול בשקט וללא הפרעות מיותרות. כך הצליח גרין להוביל חבורה בינונית של ווייד-רסיברים להישגים מרשימים. ג'וני מורטון המזדקן, אדי קניסון הבעייתי, דאנטה הול ובעיקר מארק בוטרינגר, כולם פרחו בעונה שעברה במשחק במסירה היומרני של גרין וצריכים לעשות כן גם העונה. אפילו הפול-בק טוני ריצ'ארדסון חוגג ככלי התקפי יעיל בעמדה האפורה שלו. לפחות בחלקים המוקדמים של העונה הוא יהיה חייב להקדיש יותר תשומת לב להגנה על הולמס, שכאמור חייב להבריא לחלוטין כדי לחזור לכושר הפנטסטי שלו ולסחוף אחריו את דריק בליילוק, ג'ונסון והקבוצה כולה אל הפלייאוף.

כמעט כל קבוצת התקפה טובה מכירה את הבעיה הזאת – הגנה חלשה. הראמס, אינדיאנפוליס קולטס, ניו אורלינס סיינטס וגם הצ'יפס העביסו את מערכי ההתקפה שלהם בכל כך הרבה כוכבים שלא נותר להם מקום למלא חורים בהגנה. ובכל זאת, במהלך חצי השנה האחרונה ביצעו הצ'יפס רכש ממוקד שאמור לשפר את מערך ההגנה. האלידיי הגיע כדי להוסיף מחץ לקו הקדמי בו מצפים מראיין סימס לפרוח כדפנסיב-טאקל. האלידיי מוערך מדי, אך ישפר את המצב לצידו של אריק היקס.

בארבר יטול את הפיקוד בקרב הליינבקרים, שרובם התנסו בעיקר כשחקני ספיישל טים. מקלאון, אותו גילה ורמיל בראמס, ישפר במידת מה את ההגנה נגד המסירה, אולם הצ'יפס יישארו פגיעים בחלק זה. אין מה לעשות. לצ'יפס אין קורנרבקים טובים מספיק. וויליאם בארטי ואריק וורפילד אינם כאלה והסייפטיז גרג ווסלי וג'רום וודס, אינם יכולים לחפות עליהם כל הזמן.

היסטוריה

השתתפה בשני משחקי סופרבול (66', 69') וזכתה באחרון שבהם. מאזן בעונה האחרונה: 8-8.