פוטבול 2003: שיקגו ברס

לרגע היה נראה שההיסטוריה חוזרת בעיר הרוחות, שיקגו. הברס, אחת מהקבוצות הדומיננטיות בארצות הברית לפני הקמת ליגת ה-NFL, הצליחה להתחמק לפני שנתיים מחיבוק הדוב של הבינוניות המתסכלת שאחזה בה בעשור האחרון ולגלות את עצמה מחדש כקבוצת צמרת מפחידה ונבזית בעונת 2001. ההתעלות של הליינבקר בראין אורלאכר בשנתו השניה בליגה, הובילה את הברס לגבהים חדשים באותה שנה, אולם גם הוא לא הצליח למנוע ממנה להתרסק שוב בעונה האחרונה. היתכן כי עונת 2001 היתה הבלחה של רגע?

ג'רי אנג'לו, המנכ"ל המוערך של הברס, ניסה לעשות כמה דברים עם תום עונת הנפל של 2002 ולייצב את השורות. הוא העריך את חוזהו של אורלאכר בן ה-25 עד שנת 2011 והפך אותו לעמוד השידרה של הקבוצה בשנים הקרובות (ובמקרה של אורלאכר, מדובר בחתיכת עמוד שידרה). אנג'לו גם ניסה לענות על הצרכים של המאמן דיק ג'אורון וסידר לו שני קווטרבקים מבטיחים: קורדל סטיוארט כפתרון לטווח קצר והרוקי רקס גרוסמן עליו בונים שילווה את אורלאכר לאורך השנים. בכך בעצם מתמצה ההתחזקות של הברס השנה. לא הרבה חושבים שזה מספיק. 

הגיעו ועזבו

הגיעו: קורדל סטיוארט (קווטרבק, פיטסבורג), דסמונד קלארק (טייט-אנד, מיאמי).

עזבו: ג'ים מילר (קווטרבק, טמפה ביי), לאון ג'ונסון (ראנינג-בק, סנט לואיס), מרקוס רובינסון (רסיבר, בולטימור), קוין דוגינס (סנטר, אטלנטה), ג'יימס וויליאמס (אופנסיב-טאקל, פרש), טוד וושינגטון (דפנסיב-טאקל, ניו אינגלנד), רוזוולט קולבין (ליינבקר, ניו אינגלנד).

בולטים בדראפט: מייקל היינס (דפנסיב-אנד, סיבוב ראשון), גרוסמן (קווטרבק, סיבוב ראשון), צ'ארלס טילמן (קורנרבק, סיבוב שני).

שחקן מפתח: קורדל סטיוארט

סטיוארט הוא אחד המייסדים של דור הקווטרבקים החדש: מהירים, חזקים וכן, גם כהי עור. במשך שמונה שנים גדל סטיוארט בן ה-31 והתפתח בחממה של פתרונו ביל קאוהר בפיטסבורג, אולם לא הצדיק את הציפיות ובוודאי שלא הוכיח עצמו ברגעי האמת. כמו במקרה של הברס, גם סטיוארט הבליח בעונת 2001, כמנהיג עליו חלמו הסטילרס, אולם חלום זה הפך לסיוט מול בפלייאוף של אותה שנה ובעונה האחרונה, ממש כמו במקרה של הקבוצה משיקגו. מעניין איך יתואם התזמון של  'סלאש' והברס העונה.

לברס יש רסיברים מצוינים וחבל שיתבזבזו שוב על קווטרבקים חלשים ומועדים לפציעה. סטיוארט עוד לא ממש הוכיח שהוא אינו כזה. כריס צ'נדלר הוותיק וגרוסמן הצעיר יחכו להזדמנות שלהם, אם הם יזכו בה, ייתכן כי מדובר בסיום הקריירה של סטיוארט ובכשלון נוסף של הברס.

התקפה

סטיוארט הוא קווטרבק, אבל נראה שניהול משחק ומסירה הוא התכונה שהוא פחות מצטיין בה, נוכח היכולות האתלטיות הגדולות שלו. בכל מקרה הוא הובא כדי להיות קווטרבק, בין השאר מכיוון שלהתקפה יש מספיק שחקנים טובים בעמדות האחרות. מרטי בוקר הוא רסיבר חזק ואמין מאוד. דז ווייט ודייויד טרל משלימים אותו במהירות המרשימה שלהם. ה'איי-טריין', הראנינג-בק אנתוני תומאס, הוא באמת רכבת משא עמוסת מאסה ואנרגיות ובעל פוטנציאל להגיע רחוק, במיוחד כשלצידו פולבק'ס הוותיקים דיימון שלטון וסטנלי פריטצ'ט.

בקו ההתקפה יש לברס כמה דובי גריזליס עצומי מימדים מהסנטר המצוין אולין קרויץ, לגארד הוותיק כריס ויאריאל והטאקלים מייק קולומבו הצעיר וכמובן אארון גיבסון, השחקן הכבד ביותר בליגה (186 וחצי ק"ג). הטייט-אנד קלארק, שהיה הרכש השני של אנג'לו השנה, הוא חוסם טוב יותר מהמחליף דסטין ליימן שמתמקד בתפיסה. בכל מקרה, קו ההתקפה עמוס שחקנים טובים וגדולים, אבל לא בטוח שיש מספיק מקום לכולם במגרש החילופי בשמפיין. אולי זאת הסיבה לשיפוצים ב'סולדג'ר פילד', שיפתח מחדש בספטמבר.

הגנה

כמו בהתקפה, גם בקו ההגנה היה לברס שני דובים שמנמנים בעמדות הדפנסיב-טאקל, קית' טריילור וטד וושינגטון הוותיקים. האחרון שוחרר, כך שטריילור ישאר נטוע במרכז קו ההגנה כשמסביבו רוטציה בלתי פוסקת של דפנסיב-אנד'ס צעירים: פיליפס דניאלס, אלכס בראון והרוקי היינס. בראין רובינסון שהיה כזה עד לאחרונה, יעשה השנה הסבה לטאקל לצידו של טריילור ואלפונסו בון. כך לפחות החליט מאמן ההגנה, גרג בלייץ', שנמנה על רשימות מועמדים של רבות מהקבוצות שחיפשו מאמן, בגלל איכויותיו ובעיקר בגלל צבע עורו.

חוליית הליינבקרים המצוינת ספגה פגיעה קשה עם עזיבתו של קולווין. עתה תיפול מעמסה גדולה יותר על אורלאכר, אולם הליינבקר הצעיר והמנופח משרירים יכול לעמוד בזה. ווריק הולדמן, ליינבקר מצוין שלעצמו, יעזור מאוד וכך גם בראין נייט הצעיר והמחליף מייק קולדוול. עזרה צפויה גם מהסייפטי המעולה מייק בראון, פועל שחור בתעשייה של איבודי כדור ו-ווינר בנשמה. יכולת טובה של הקורנרבקים אר.וו. מקוורטרס וג'רי אזומה, בהחלט מפנה אותו למרדפים אחרי האינטרספשנס והפאמבלים.

ספיישל טים

הברס נלחמו כדי להשאיר את הקיקר פול אדינג'ר בקבוצה ויש להם סיבה טובה לכך. בראד מיינארד הוא פאנטר איכותי, מה שלא בטוח שאפשר להגיד על אחמד מריט, מחזיר הבעיטות הלא מוכח.

היסטוריה

ניצחה בסופרבול היחיד בו השתתפה (85'). מאזן בעונה שעברה: 12-4.3

מה למדו בעונה שעברה?

החיים ב-NFL הם כמו זיגזג: אתה יורד באותה זווית שבא אתה עולה. 

מה ילמדו העונה?

אם לא משקיעים ברכש הזיגזג יכול להפוך במהירות לקו ישר, כמו מוניטור הדופק בבית החולים.