פוטבול 2003: דטרויט ליונס
הבאתו של המאמן סטיב מריוצ'י המנוסה, בשילוב עם סגל צעיר ומוכשר, הכולל את הקווטרבק ג'ואי הרינגטון והרסיבר צ'ארלס רוג'רס, אמורה לשפר את מאזן הנצחונות ב'פורד-פילד' המפואר בדטרויט
בכל מקרה, 250 אלף דולר הם מחיר שכדאי היה למילן ופורד לשלם כדי להביא את מריוצ'י העירה. אפילו 25 מיליון הדולר שהליונס ישלמו למאמנם החדש בחמש השנים הבאות הם מחיר סביר בשביל "מוץ'". אין יותר מתאים ממנו כדי להתניע מחדש את הליונס וכמו שפורד מכיר מעסקי המכוניות שלו, כשהסרט הנע נעצר, כל המפעל יכול לקרוס. הסרט הנע של הליונס נעצר זה כמה שנים. האוהדים המתוסכלים לא רואים נצחונות, שלא לדבר על משחקי פוטבול. סגל צעיר ומוכשר שהתקבץ ב'פורד-פילד' המפואר בדטרויט אמור להניב תוצרת בעתיד. מריוצ'י הגיע כבר עכשיו, כדי לקצר את ההמתנה כמה שיותר.
הגיעו ועזבו
הגיעו: אולנדיס גארי (ראנינג-בק, בפאלו), שון ברייסון (ראנינג-בק, בפאלו), שון ג'פרסון (רסיבר, אטלנטה), דן ווילקינסון (דפנסיב-טאקל, וושינגטון), ארל הולמס (ליינבקר, קליבלנד), וואלי ריינר (ליינבקר, ג'קסונוויל), דרה בליי (קורנרבק, סנט לואיס), כריס ווטסון (קורנרבק, בפאלו).
עזבו: אביון קייסון (ראנינג-בק, יוסטון), לארי פוסטר (רסיבר, אריזונה), טראוויס קירשקי (דפנסיב-טאקל, סן פרנסיסקו), כריס קלייבורן (ליינבקר, מינסוטה), קלינט קריוולדט (ליינבקר, פיטסבורג).
בולטים בדראפט: צ'ארלס רוג'רס (רסיבר, סיבוב ראשון), בוס ביילי (ליינבקר, סיבוב שני).
שחקן מפתח: ג'ואי הרינגטון
הקווטרבק הצעיר נבחר בדראפט 2002 אחרי דייויד קאר מיוסטון, אולם יש עדיין ויכוח מי יותר טוב בינהם. הרינגטון, שהיה אמור להתחיל את הקריירה כמחליף למייק מקמהון, השתלט די מהיר על העניינים וכבש לעצמו את המקום בהרכב הראשון. לאורך עונת הרוקי שלו הציג ניצוצות של גאונות, אבל ניכר עליו שהוא מתקשה לעבוד עם הרסיברים שעמדו לרשותו. השנה, עם הגעתו של מריוצ'י והרוקי רוג'רס, יכול הרינגטון לפרוץ ולסחוף עמו את התקפת הליונס כולה. בניגוד לעונה שעברה, חוסר הניסיון ואוזלת ידם של הרסיברים לא יכולה לשמש עוד תירוץ.
התקפה
המשימה הראשונה של מריוצ'י, גאון התקפי שלא מפחד לקחת סיכונים, תהיה לטפח את צ'ארלי רוג'רס ולהביא אותו לרמה הצפויה ממנו - כלומר, משהו בסגנון של טרל אוונס, איתו היה למריוצ'י חיכוכים בסן פרנסיסקו. לרוג'רס יש את התכונות האתלטיות בשביל להגיע לרמה של אוונס ורנדי מוס ובניגוד אליהם הוא גם ממושמע. רמת הניצולת שלו תלויה הרבה ביכולת של הרינגטון וההדרכה של מריוצ'י. עם ביל שריידר, ג'פרסון ואז-זאהיר חאכים בריא, יש להרינגטון רסיברים מנוסים יותר. וכך גם במקרה של סקוטי אנדרסון, למרות שנורה בגבו במהלך הקיץ.
מריוצ'י בונה בעיקר על משחק המסירה, עכשיו גם אין לא ברירה אחרי שג'יימס סטיוארט גמר את העונה. אולנדיס גארי וברייסון שהגיעו מבפאלו יקבלו את ההזדמנות שלהם כמחליפיו. מי שלא צריך הזדמנות הוא הפול-בק הענק, קורי שלזינגר, המוערך כל כך ברחבי הליגה, מה שאי אפשר לומר על הטייט-אנד מייקל ריקס, שמתעסק בעיקר בעבודת החסימה כחלק מקו ההתקפה הצעיר (למעט הגארד ריי בראון בן ה-41), עם הסנטר דומיניק ראיולה והטאקלים ג'ף באקוס וסטוקר מקדוגל.
הגנה
מילן כשחקן נחשב לליינבקר מצוין והוא בוודאי מאוכזב שאין לו כאלה בקבוצה שלו, במיוחד אחרי עזיבת קלייבורן. הולמס וריינר הגיעו כדי לחזק את החוליה בה נותר בארט גרין השחקן הבולט. העזרה הגדולה ביותר צפויה להגיע דווקא מכיוונו של הרוקי ביילי, אחיו של הקורנרבק, צ'אמפ ביילי מהרדסקינס. שני האחים נחשבים לאתלטי-על וביילי עשוי לצחוק על אלה שפסחו עליו בסיבוב הראשון של הדראפט בטענה כי הוא לא יודע לתקל.
מאמן ההגנה, קורט שוטנהיימר (אחיו של מאמן סן דייגו), צריך לפתור גם הרבה בעיות במערך נגד המסירה. הליונס הימרו על דרה בליי כקורנרבק, אך רבים מפקפקים ביכולתו להיות כזה. כריס קאש והסייפטיז קורי האריס ובראין ווקר ישלימו אותו בקו אחורי עם הרבה סימני שאלה. אלו לא עולים בכל הנוגע לקו הגנה, שם מככב כבר שנים הדפנסיב-אנד הוותיק רוברט פורשה. 'ביג דאדי' ווילקינסון ישתף פעולה באמצע עם שון רוג'רס וקלווין פריטצ'ט ואלו מקווים כי לות'ר אליס וקלימה אדוארדס הפצועים יצטרפו גם הם בהמשך.
ספיישל טים
הקיקר ג'ייסון האנסון והפאנטר ג'ון גט משתפים פעולה כבר שנים בדטרויט ויש לכך סיבה טובה. אדי דראמונד יחזיר את עיקר הבעיטות מחשש לפציעה חוזרת של חאכים המסחרר, אך הפגיע.
היסטוריה
מעולם לא העפילה לסופרבול. מאזן בעונה שעברה: 13-3.
מה למדו בעונה שעברה?
לשחקנים צעירים דרוש מאמן מנוסה.
מה ילמדו העונה?
כדי להתחמק מהפוליטיקלי קורקט האמריקני המעיק צריך מאמן שחור, או פשוט להתחיל לנצח.
לפנייה לכתב/ת 
