שתף קטע נבחר

פוטבול 2003: טמפה ביי בקאנירס

בארבע השנים האחרונות מתחלפת האלופה בכל עונה ועובדה זו אינה מבשרת טובות לבאקס, זוכי הסופרבול אשתקד. עם זאת, מערך ההגנה המשובח של ג'ון גרודן יביא אותו שוב בוודאות אל הפלייאוף, תומאס ג'ונס יהיה אחראי על השיפור בהתקפה

מעגלי חיים של קבוצת פוטבול נמדדים בשנים ספורות - שנתיים-שלוש לפני שתקרת השכר מתמוטטת וקוברת תחתיה את המארג האנושי שעוצב כמלאכת מחשבת של מקצוענים. סטטיסטיקה אחרת שאנשי המקצוע צריכים להתחשב בה, וזאת רלוונטית לפחות בארבע השנים האחרונות, היא שבכל עונה מתחלפת האלופה. זהו האתגר עמו צריכים להתמודד העונה מאמן טמפה ביי בקאנירס, ג'ון גרודן, וחניכיו האלופים, אבל זה כלום לעומת האתגרים שהם מציבים בפני היריבים שלהם.

 

הנתונים הסטטיסטים לא מבשרים טובה לאלופה הטרייה מפלורידה, אבל היא יכולה להתנחם בכך שהטרנד ההגנתי, שהתחיל עם זכייתה המפתיעה של בולטימור בסופרבול 00', נראה עדיין בשיאו. עד להודעה חדשה, לא נראית בסביבה קבוצת הגנה טובה יותר מהבאקס, בעיקר בזכות הצלחתם של גרודן והמנכ"ל ריץ' מקי לשמר את הסגל האיכותי מהעונה שעברה. השאלה היא עד מתי?

 

בינתיים, כל עוד אפשר למצוא ברשימת השחקנים את סימאון רייס, רונדה בארבר, בראין קלי, ג'ון לינץ' וכמובן וורן סאפ ודריק ברוקס (שחקן ההגנה המצטיין של העונה שעברה), ברור שהבאקס יזכו להצלחה ויעפילו לפלייאוף. ומה עם סופרבול שני ברציפות? זה כבר סיפור הרבה יותר מורכב, בשביל זה צריך גם התקפה יעילה. גרודן הוכיח בעונתו הראשונה כמאמן הקבוצה כי הוא מסוגל להוביל התקפה בינונית לגבהים חדשים.

 

מה בנוגע למוטיבציה, שיורדת בדרך כלל אצל בני אנוש אחרי שמגשימים חלום? ובכן גרודן אינו ממש בן אנוש, כפי שמעיד עליו כינויו "צ'אקי" (על שם הבובה הרוצחת מסרטי האימה). מי שישן ארבע שעות בלילה, במהלכן הוא חולם רק על פוטבול, אינו יכול להיות אנושי. מי שלא נמרץ מספיק, אינו יכול להיות בקבוצה שלו.

 

הגיעו ועזבו

 

הגיעו: ג'ים מילר (קווטרבק, שיקגו), תומאס ג'ונס (ראנינג-בק, אריזונה), ג'ייסון וויטל (גארד, ניו יורק ג'איינטס), ג'ון ווייד (סנטר, ג'קסונוויל), דוויין ראד (ליינבקר, קליבלנד).

 

עזבו: רוב ג'ונסון (קווטרבק, וושינגטון), טוד וושינגטון (גארד, יוסטון), ג'ף כריסטי (סנטר, פרש), אלשרמונד סינגלטון (ליינבקר, דאלאס), דקסטר ג'קסון (סייפטי, אריזונה).

 

בולטים בדראפט: דוויין ווייט (דפנסיב-אנד, סיבוב שני), כריס סימס (קווטרבק, סיבוב שלישי).

 

שחקן מפתח: תומאס ג'ונס

 

ליקוי משמעותי בהתקפת הבאקס הוא משחק הריצה הבינוני. מייק אלסטוט אוהב להתנגש בשחקני הגנה, אבל הוא איטי מדי ונוטה להתעייף. מייקל פיטמן התנגש ברכב של אשתו ועם זרועות החוק וצפוי להיות תחת השגחתן לאורך העונה. לג'ונס, שהתנגש בשנה שעברה בטלפון שבביתו בתקרית ביזארית במיוחד שסיימה לו את העונה באריזונה, יש את הכוח והמהירות כדי להיות ראנינג-בק מצוין. גרודן מאמין שהוא יכול לעשות ממנו כזה, למרות שגם הוא, כמו פיטמן ששיחק איתו בקרדינלס, סובל משריטה בתודעה. לפחות לא כמו זאת על מכסה המנוע של מכוניתה של גברת פיטמן.

 

התקפה

 

הבאקס לא היו מגיעים לסופרבול ללא התגבשותו של קו ההתקפה המוטל בספק ערב הפלייאוף. הגארד קרי ג'נקינס נראה מפחיד על המגרש, אבל לא כמו במקלחת, לפי עדותו של גרודן. רומן אובן, קנייאטה ווקר, קוזי קולמן ו-ווייד, שיחליף את כריסטי שפרש, יצטרפו לג'נקינס בניסיון לשמור על הקווטרבק הוותיק, בראד ג'ונסון, נטול פציעות. וכשג'ונסון אינו פצוע, הוא אחד היעילים בתפקידו בליגה, אלא אם כן אתם זוקפים נגדו את נייחותו, שמאפשרת לשחקני הגנה לזקוף לזכותם סאקס רבים. כשזה יקרה יותר מדי יחליפו אותו שון קינג והרוקי סימס, בנו של פיל סימס, מגיבורי האליפויות של הג'איינטס בשנות השמונים.

 

ג'רי רייס וטים בראון, הם שני רסיברים אגדיים שגרודן עבד איתם באוקלנד וגבר עליהם בסופרבול האחרון כמאמן הבאקס. הוא עשה זאת עם קבוצה מכובדת של רסיברים שהצטברו ב'ריימונד ג'יימס סטדיום' בראשותו של קישון ג'ונסון האגוצנטרי. ג'ונסון ממקד את רוב תשומת הלב של התקשורת והקורנרבקים היריבים, אבל יש להתחשב גם בחבריו הרסיברים קינן מקארדל וג'ו ג'ורביצ'יוס והטייט-אנד המעולה, קן דילגר. משחק הריצה יתבסס על הכוח של אלסטוט והמהירות של פיטמן, ג'ונס ואארון סטקר. השילוב בין כולם, עשוי להביא תוצאות דומות של ראנינג-בק איכותי אחד.

 

הגנה

 

טוני דאנג'י הקים במשך השנים קבוצת הגנה קשוחה בטמפה. דאנג'י פינה את מקומו לגרודן ועבר לאינדיאנפוליס, אבל השאיר מאחוריו את חברו, מאמן ההגנה מונטי קיפין, וחניכיו שעדיין מתגעגעים, אך ממשיכים הלאה כאלופים. סאפ, הילד הכי גדול והכי מפחיד בשכונה, ניצב במרכז ההגנה עם ענק נוסף, אנתוני מקפארלנד, ושניהן ימוטטו את קווי ההתקפה שמולם תחת משקלם העצום. הדפנסיב-אנד, גרג ספיירס, יעזור להם בעבודתם. מה שאי אפשר להגיד על רייס הזריז, שדבר אחד בראשו: ליירט את הקווטרבק שמולו.

 

ליירט את הכדור – זה הדבר היחיד שבראשו של ברוקס, הליינבקר בעל האינסטינקטים הבריאים בליגה, שכופה איבודי כדור רבים כל כך. שלדון קוורלס, נייט וובסטר וראד שברח מקליבלנד חפוי ראש, ישתפו איתו פעולה במרכז ההגנה. הסייפטי הקשוח לינץ', ישמש ככלי אפקטיבי נוסף בעצירת הריצה. הקורנרבקים המצויניים, בארבר, קלי ודווייט סמית', יתמקדו במה שהם עושים הכי טוב – לשתק את משחק המסירה.

 

ספיישל טים

 

למעט הקיקר מרטין גרמאטיקה, אין לבאקס יותר מדי מה להציע בספיישל טים. מחזירי הכדורים סטקר וקארל וויליאמס והפאנטר טום טופה די בינוניים.

 

היסטוריה

 

ניצחה בסופרבול היחיד בו השתתפה (02'). מאזן בעונה שעברה: 12-4

 

מה למדו בעונה שעברה?

 

אין דבר שעומד בפני הרצון, במיוחד כשהוא גדול כל כך כמו במקרה של גרודן.

 

מה ילמדו העונה?

 

כשאתה אלוף, הרצון של יריבך להכריע אותך גדל גם הוא. אפילו לבאקס יהיה קשה לעמוד בפניו.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: איי פי
ג'ון גרודן. חוגג עם הגביע
צילום: איי פי
צילום: איי פי
וורן סאפ. ילד גדול
צילום: איי פי
צילום: איי פי
ברוקס. עוד איבוד כדור בדרך לאנד-זון
צילום: איי פי
צילום: איי פי
בראד ג'ונסון. מרבה להיפגע
צילום: איי פי
מומלצים