המקל והגזר

בעיירה מוריס, שבמחוז פלימות', בריטניה, הוצבו לאחרונה שלטים חדשים המורים לנהגים שלא לעבור מהירות מקסימלית של 10 מייל לשעה - או 16 קמ"ש בשיטה המטרית. צעד זה הוא חלק ממדיניות ממשלת בריטניה המכונה "אזור מיושב", וכוללת הגבלת מהירות ל-30 קמ"ש באזורים צפופי אוכלוסין.

ובעוד ביקורת מופנית כלפי התוכנית החדשה, עקב הקושי הברור באכיפת החוק, מיהר דובר משרד התחבורה הבריטי לציין ששילוט ההגבלה ל-16 קמ"ש אינו מחייב, אלא רק מייעץ. "המשטרה אינה יכולה לעצור אנשים באיזור זה על נהיגה במהירות מופרזת", אומר הדובר, ומוסיף עם זאת שהמשטרה "תוכל להאשים נהגים ב'נהיגה חסרת אחריות'..."

...והגזר

ובאותה עת נשמעים קולות בבריטניה הקוראים להעניק לנהגים "בטוחים" זכויות נהיגה עדיפות. כך הציע לאחרונה חבר הפרלמנט הליברל-דמוקרט למביט אופיק. לדבריו, צעד זה יחייב אמנם רשיונות נהיגה מיוחדים, אך יש בכך יתרון גדול לחברה.

רשיונות אלה אלו יאפשרו "הקצאת מהירות-מרבית-אישית" לכל נהג, עבור נסיעה בכבישים מהירים מתאימים. כך למשל תנוע מהירות זו בין 70 מייל לשעה (112 קמ"ש), 80 מייל לשעה (128 קמ"ש) ועד 90 מייל לשעה (144 קמ"ש). כיצד ייקבע מי יכול למהר? שלא במפתיע, בונוס המהירות יקבע לפי כמות וסוג עבירות התנועה שעומדות לחובתו.

אופיק אמר כי הרעיון הוא להביא לכך שכל נהג ינהג בבטחה, והענקת זכויות מהירות אישיות היא הדרך הבטוחה לעשות כן, במקום להכריח את כל הנהגים לנהוג במהירות נמוכה-אחידה. וכיצד זה יתבצע? כל נהג ינוטר על-ידי מערכת מעקב לווינית ומצלמות דרך, שיקבעו אם הוא נוהג במהירות המותרת לו.

אגב, אפיק סבור שמדובר ב"החזרת חופש הנהיגה לנהגים מסוימים", באמצעות שימוש בטכנולוגיה מתקדמת. לנו נראה כל העניין כמו תרחיש מטריד נוסח "האח הגדול", לפחות.