דמשק אינה "מבינה" איתותים

כחלוף שבוע מהתקיפה האווירית בסוריה יש טעם להעריך אם אכן הובהר לסוריה שאנו רואים בחומרה את מעורבותה בטרור נגדנו. סימנים מצטברים מעידים שלא זה המצב.

כזכור, חיל האוויר פעל נגד מטרות סוריות בלבנון באפריל ויולי 2001 וביצע אחר-כך בומים על-קוליים מעל ארמונו של נשיא סוריה. גם אז סיפרו לנו שאלה איתותים חדשניים, ואפילו שליט בלתי בשל כבשאר אסד אמור להבינם. אבל הוא לא "הבין". דמשק ממשיכה לארח את מפקדות ג'יבריל, חוואתמה, החזית העממית, חמאס והג'יהאד האיסלמי, כאילו כלום לא קרה. תמיכתה בחיזבאללה נמשכת ללא הפוגה, וברור שסוריה ממשיכה, לפחות בעיני עצמה, למלא את תפקידה ההיסטורי כלב הערביות וככלב השמירה של כל מאבק ערבי נגד ישראל.

הבעיה מתעצמת בשל התעלמותם של הסורים גם מאיתותים אמריקניים, לפני ואחרי מלחמת עיראק, שנועדו לחסל את תמיכתה של דמשק בטרור. גם משום כך נראה שהגיע הזמן להערכה ישראלית מחודשת בנוגע לשאלה מיהו באמת בשאר אסד: שליט קפריזי, או מי שבאמת מאמין בדרכו, וסבור שבהעדר אופציה למלחמה כוללת בישראל הוא עדיין יכול לממש את שאיפותיו האידיאולוגיות האנטי-ישראליות על-ידי המשך התמיכה בטרור.

 לאחר שלוש שנות שלטון שנראה יציב, דומה שיש לראותו כמי שגמר אומר להמשיך את המסורת הפוליטית, שקיבלה חיזוק ניכר בימי אביו, של סוריה הניצבת בקו החזית הראשון של כל מאבק לאומי ערבי ובוודאי נגד ישראל. רבים בישראל ובמערב מתיימרים לחשוב בשביל אסד-הבן, ומגיעים למסקנה הנוחה שבהיותו שליט רציונלי אי אפשר שלא יבין את האיתותים ולא יפעל בהתאם. הם טועים, כפי שטעו כאשר הוא עלה לשלטון והם חזו שיחתור להסכם שלום עם ישראל.

כדי שאסד יתחיל "להבין", על ממשלת ישראל לחדול מלהתעסק באיתותים ולהתבשם מעצם שיגורם. כאשר יש לנו גיבוי אמריקני מצד אחד, ותמונת מודיעין ברורה על מה שמעוללת לנו סוריה מצד אחר, וכאשר חולשתה הכוללת, הפוליטית והצבאית, של סוריה ברורה בעליל, הגיע הזמן לעבור מאיתותים למעשים ממשיים.

 לא מחנה אוהלים ריק ליד דמשק, אלא מטרות טרור ידועות ומוגדרות בתוך דמשק ובאזורים עירוניים אחרים בסוריה, הן שצריכות להיות יעדי הפעולה של ישראל. אין ערובה שגם אז נצליח להסביר לאסד את כוונתנו במלואה, ויהיה צריך להתחשב במקדמי סיכון בלתי מבוטלים. אבל כבר עכשיו ברור שמדיניותנו בשלוש השנים האחרונות פשוט החטיאה את המטרה. החטאה כה ממושכת אינה יכולה להיות מקרית והשינוי במדיניות הופך אפוא להכרח.