סטוקהולם רושמת שיאים

מי שסיפר לכם שסטוקהולם היא עיר יפה, לא אמר את כל האמת. בירת שבדיה היא לא עיר יפה, היא עיר יפה מאוד. זה הבתים והמבנים העתיקים שלה לצד בנייני הפאר, שפע הפארקים, הרובעים הססגוניים ובעיקר המים. חבל שאי אפשר לארוז אותה במזוודה לקראת השיבה הביתה.

אבל סטוקהולם היא גם עיר מבולגנת, בגלל היותה 'עיר על המים', או ליתר דיוק 'עיר על הים', הבנויה על 14 איים. בים שמסביבה ובאזורים הסמוכים לה קיימים עוד 24 אלף איים קטנים וזעירים (יתכן שיש רק 23,997 כאלה, אבל מי סופר). אכן ארכיפלג אדיר, המעמיד בצל מדינות עתירות איים, כמו יוון למשל. ברור מאליו ששיט בין האיים בסטוקהולם והסביבה הוא בבחינת חובה לכל מבקר.

מספר האיים הוא לא השיא היחיד בו מחזיקה סטוקהולם. היא רושמת שיא גם בכמות המוזיאונים שבתחומה - 70 במספר, יותר מאשר בכל עיר אחרת בעולם. בחישוב מהיר הגעתי למסקנה שרק כדי לבקר בכל המוזיאונים האלה, זקוק התייר המצוי לחודש וחצי לפחות, כך שאפילו הפריק הגדול ביותר בתחום לא יוכל לראות את כולם.

בין המוזיאונים האלה, לצד הקלאסיים, כלומר להיסטוריה, לאמנויות, לתולדות המלוכה והמדינה, למטבעות, וגם, איך לא, ליהדות ותולדות השואה, יש שורה של מוזיאונים מיוחדים וייחודיים ביותר. למשל, המוזיאון לריקוד, למוסיקה, לדואר (מהחשובים בעולם), לטבק, לחשמליות, ושומו שמים, למשקאות חריפים.

שבדיה היא מולדת האבסולוט, מהוודקות הטובות ביותר, והמשקה הלאומי של השבדים הוא האקוואוויט, מי החיים, כך שמכאן ועד הקמת מוזיאון אלכוהולי המרחק לא גדול. אבל המוזיאון המדהים ביותר לטעמי, וגם היחיד במינו בעולם, הוא זה שהוקם כדי להציג את הספינה 'ואזה' ולספר את תולדותיה.

המעניין הוא שהספינה, שהיוותה בשנת 1628 את הגאווה, הפאר והתהילה של הצי המלחמתי של השבדים, לא השתתפה בקרב כלשהו. למעשה, היא לא ממש הפליגה. 'ואזה', יצירה אמנותית מדהימה, על הפסלים, גילופי ופיתוחי העץ על החרטום והדפנות שלה, טבעה מיד עם יציאתה מהנמל ואפילו לא הגיעה לים הפתוח. הספינה, שנשלתה ממצולות הים רק בשנת 1961, שמורה כמעט בשלמותה, היא מוצג מרשים ונדיר ביופיו.

יחד עם זאת, מוקדש המוזיאון לכישלון מוחלט, לפאשלה ענקית של ספינה שהיתה אומנם יפה אבל כנראה לא נבנתה בצורה המתאימה להפלגות בים. עד היום לא יודעים במדויק מה גרם לטביעתה של ואזה, אז היכן הגאווה, הפאר והתהילה של הצי? לשבדים פתרונות.

מתחרה על תואר המדינה היקרה בעולם

כמו כל המדינות הסקנדינביות, שבדיה מתחרה, בהצלחה גדולה, על תואר המדינה היקרה ביותר בעולם, בכל המישורים. בשבדיה מתנחמים שהמחירים בנורבגיה גבוהים יותר, אבל זו רק חצי נחמה. מוניות, למשל. קודם כל, למען ההגינות, אציין שלזכותן ייאמר שלרוב מדובר במכוניות מדגמים יוקרתיים ואלגנטיים ביותר. בצי המוניות יש רבות מסוג ואן וגם לימוזינות - הוולבו הארוך כפי שמכנים אותן כאן.

הגעתי מנמל התעופה ארלנדה לסטוקהולם עם לימוזינה כזאת, ואני נשבע שהנהג ישב במרחק של כעשרה מטרים ממני. ברור שיש לכך גם צד חיובי, כי הנהג לא יכול לשוחח עם הנוסע, כפי שנוהגים לעשות רוב הנהגים בעולם. ואגב, בכל מוניות אפשר לשלם גם בכרטיס אשראי, מה שבהחלט מקל על התיירים.

באשר למחירים, זה כבר סיפור אחר. נסיעה של כ-6.5 דקות לאורך 2.5 ק"מ עולה כ-100 קרונות, המטבע המקומי. 8 קרונות הן דולר אחד, ולכן עלתה הנסיעה במטבע שלנו כ-60 שקל. נסיעה לנמל התעופה, במרחק 40 ק"מ מהעיר, עולה כ-260 שקל, וכל תשלום בכרטיס אשראי לא יהפוך מחירים אלה לנמוכים יותר.

בבתי המלון, הגדולים והיוקרתיים, עולה חדר בין 180 ל-260 דולר (יש כמובן גם מלונות זולים יותר ואכסניות) ואילו במסעדות תשלמו בין 160 ל-270 שקל לארוחה. ליתר דיוק, למנה אחת פלוס שתייה, למשל בירה. על מנות ראשונות, סלטים ומנות אחרונות משלמים מחיר נוסף.

על טיב האוכל הדעות חלוקות. מכיוון שאיני נוהג לאכול פירות-ים, שהם כמובן המומחיות של שבדיה, אני לא יכול להביע דעה מוסמכת בנושא. יחד עם זאת, אם אני נדרש לשלם 180 שקל עבור דג פלוס מים מינרליים, ברור לי שבמחיר נמוך בהרבה אפשר לאכול ארוחה שלמה במסעדת-ים תל אביבית טובה.

סטוקהולם עשירה בחנויות אלגנטיות, מרכזים מסחריים מפוארים וגלריות, אך גם בהם המחירים הם מהגבוהים בעולם. אפילו לונדון ופריז זולות יותר.

מוזיאונים ברכבת התחתית

אם בירת שבדיה אינה עיר קניות, היא בהחלט עיר סיורים וטיולים (אם כי בחורף קר כאן מאוד). הכל מרשים כאן - אם זה חילופי המשמרות בחזית ארמון המלך (נדמה לי ששבדיה מחזיקה חיילים רק לשם הטקסים האלה ליד הארמון, ובימי העצמאות), אם זו דרך המוזיאונים, לרבות השסטאדסהוסט, בית העיריה הענק והמפואר, המארח מדי שנה את טקס הענקת פרסי נובל, ועד לדיורגרדן (גן הצבאים), האי האלגנטי מכולם. תגלו כאן גנים ענקיים ומפוארים, את פארק השעשועים 'גרונה לונד' (הטיבולי של סטוקהולם) ואת ה'סקאנסן', מתחם של כ-150 מבנים מקוריים שהובאו מכל אזורי שבדיה ומדגימים את תולדות המדינה.

ומדיורגרדן לגמלה-סטאן, העיר העתיקה, אף היא נטועה על אי. באי הזה יש בניינים עתיקים מתחילתה של העיר, עם רחובות צרים וסואנים, חנויות קטנות ובתי אוכל עממיים. גמלה-סטאן היא אחת האטרקציות העיקריות של סטוקהולם, העשירה כל-כך באתרים אטרקטיביים ומרשימים, דוגמת האיים אוסטרמאלם, בלאזיהולמן, ה'סיטי', קונגסהולמן, נורמלם וסקפסהולמן. כולם שווים ביקור.

כדאי גם לרדת אל מתחת לאדמה ולבקר בתחנות הרכבת התחתית של העיר, אותן מכנים השבדים בחיבה ובגאווה "תערוכת חפצי האמנות הארוכה בתבל" - ובצדק. 100 התחנות של הרכבת, שעוצבו בטוב טעם, מהוות אטרקציה אחת-אחת, בעיקר אלו של ה'קו הכחול', על שלל יצירות האמנות שהן מציגות.

בעניין הזה מזכירה התחתית של סטוקהולם את זו של מוסקבה, שכל תחנותיה עוצבו כיצירות אמנות תחת השלטון של הסובייטים, תוחזקו אז בצורה מושלמת והיוו בצדק את גאוות הבירה בפרט וברית-המועצות בכלל.

לשפה השבדית, הנשמעת כמו הונגרית, יש שורשים מובהקים של גרמנית, הולנדית ואנגלית, והיא לא קשה במיוחד - אם אתה דני או נורבגי, כמובן, כי שלוש השפות הסקנדינביות כמעט זהות. אך גם לתייר המצוי אין בעיה, שכן כמעט כל שבדי מדבר אנגלית.

המבנה העגול הגדול בעולם

כמו בכל מקום בעולם, גם בסטוקהולם מציינים מדריכי התיירים והחוברות את כל המוזיאונים והאתרים ההיסטוריים הראויים לביקור. משום מה, כמעט כולם מתעלמים מאתר מעניין במיוחד - הגלובן (הכדור).

במבט מלמעלה נראה אותו כדור ענק כמו כור גרעיני, אלא שמדובר באולם ספורט רב-תכליתי, המארח גם הופעות וקונצרטים. הגלובן, שנבנה בשנת 1989, לקראת אליפות העולם בהוקי-קרח, ענף ספורט בו מצטיינים השבדים במיוחד, הוא הבניין העגול הגדול בעולם וגם אחד המבנים הנועזים ביותר מבחינת הארכיטקטורה שלו. הקוטר של הבניין הוא 110 מטר וגובהו 85 מטר, והוא מכיל 16 אלף מקומות ישיבה נוחים ביותר. בגלובן עוד שלושה אולמות ובהם עוד 24 אלף מקומות ישיבה, כך שבסך הכל יכולים לארגן בו, בו-זמנית, תחרויות והופעות ל-40 אלף איש.

בכדור עצמו ארבע קומות, כשבצידו האחד שתי הקומות העליונות הן מסעדה מפוארת עם קירות זכוכית המאפשרים לכם לסעוד ולעקוב אחר הנעשה באולם. במתחם גם מלון אלגנטי עם כ-300 חדרים ו-17 אולמות סופר-מודרניים בכל הגדלים, לקונגרסים, ישיבות והרצאות. ויש כמובן גם מרכז מסחרי עם מעל ל-50 חנויות, מסעדות ובתי קפה, בנק, סוכנות דואר וחניון ל-2,100 מכוניות.

למעלה ממיליון איש מבקרים מדי שנה בכדור הזה, שאירח בין השאר את ברוס ספרינגסטין, יו-2, מטליקה, טינה טרנר, מדונה, וכמובן את להקת אבבא המקומית. ועוד לא דיברנו על תחרויות הספורט השונות הנערכות כאן, לרבות אליפויות עולם ואירופה בהוקי-קרח, כדוריד, היאבקות, התעמלות, אתלטיקה, כדורעף, טניס-שולחן וכדורסל. ועוד איך שווה קפיצה.

איך מגיעים

מכיוון שאין טיסה ישירה מישראל לסטוקהולם (החברה הסקנדינבית ס.א.ס הפסיקה טיסותיה לתל אביב מיד עם פרוץ האינתיפאדה, ואילו אל-על אינה מפעילה קו שאינו יכול להיות רווחי), חייבים לטוס דרך תחנה כלשהי באירופה, למשל ציריך, פרנקפורט, מינכן, וינה או ורשה. הטיסה המקוטעת מאריכה כמובן את הדרך ומייקרת עלויות.