קלף מנצח

כאשר חשפה פיג'ו ב-98' את ה-CC, השם הזה עדיין היה בבחינת סוד. אז כ"בקרוב" למכונית האמיתית כינו אותה "שתיים-אפס-לב". תגידו את זה בצרפתית ויצא לכם וואן-קר (עשרים לב), עם משמעות כפולה - מנצחת.
ה-206 אכן מתגלה כמנצחת אמיתית עבור פיז'ו. תוך שנתיים היא מכרה יותר ממליון ורבע מכוניות, החברה מגבילה את כמויות הייצור, עובדת בתפוקה מלאה ועדיין מתקשה להדביק את הביקוש. אם זה לא מספיק, הגיעה גם אליפות עולם בראלי ומצאה את הצרפתים בקושי מוכנים לזכייה כה מוקדמת. "אחרי שכל המכוניות שלנו פרשו במונטה קרלו (המירוץ הראשון של העונה), אף אחד לא חשב על תסריט אופטימי כל-כך".

בכל זאת

ועכשיו הם מציגים קלף מנצח נוסף, ה-206 קופה קבריולה. כאשר חשפה אותה פיז'ו בתערוכת ז'נבה, אף אחד לא חשב שתגיע לפס הייצור. תגובות נלהבות של קהל המבקרים שכנעו את אנשי השיווק אחרת. כאשר דיברו על תג מחיר דומה ל-GTI, אף אחד לא האמין. וגם זה קרה. לעומת תכנון בסיסי עם יחידת מנוע בנפח 1.4 ליטר ורמת אבזור נמוכה, זכתה המכונית המוגמרת למנוע 1.6 ליטר חדש וחזק, ורמת אבזור גבוהה. "זה מה שהלקוחות רוצים", מסבירים לי אנשי יחסי הציבור ומוסיפים ש"בצרפת הביקוש לגרסת ה-2.0 ליטר היקרה גבוה אפילו מזה של ה-1.6 ליטר הזולה יותר".
אז פיז'ו מנצחת, אבל רק למזג האוויר הם הפסידו. גשם חזק ורוח אירופאית הם לכל הדעות לא מזג אוויר מושלם לבחון מכונית נטול גג. אבל עבדכם הנאמן אינו מהסס רגע גם כאשר מד הטמפרטורה מצביע על 10 מעלות וממלא אחר שליחותו העיתונאית באומץ לב וקור רוח. האמת, קור היה, אומץ קצת פחות...
לחיצה על כפתור הפלאים ותוך 8 שניות בדיוק נבלעים ארבעה חלונות, עוד 20 שניות חולפות והגג - בסדרת פירואטים מרשימה - נבלע בתא המטען. אני יוצא לדרך, פותח את החימום עד הקצה ומנסה לשמור על קצב טוב, מה שמאפשר לבצע את הנוסח המודרני ל"לרוץ בין הטיפות". הרוח בתא הנהג לא ממש חזקה, אך במהירויות גבוהות במיוחד
החימום כבר אינו מספיק. אחרי 30 ק"מ שכאלה, כאשר האף הופך לגדוש ומעיק, אני בכל זאת אומר די. עוצר את המכונית לוחץ על המתג, ותוך 30 שניות והידוק שני תופסנים הופכת הקבריולה לקופה. זמן מתאים להביט בה מבחוץ.

או לה לה

אין ספק. קבריולה או קופה, המכונית הזו נראית נהדר. כאן, בתפיסה ובמראה היחודי נצחונה הגדול והאמיתי. החרטום המחודד, האחרויים הגבוהים, כל אלה יוצרים מראה של ארנבת במיאוץ. באגס באני מעולם לא נראה טוב יותר.
תא הנוסעים דומה מאוד לזה שב-206 הרגילה, בעיקר כאשר מדובר בסביבת הנהג. אבל האווירה כאן, גם בגרסת ה-1.6 בה אני נוהג כרגע, מאוד ססגונית, עם יותר צבעים וסטייל גם בדגם הבסיסי. כמו ב-206, תנוחת הנהיגה אינה מושלמת בגלל כיוון גובה לא מספק וכיוון מסעד לא נוח. המושבים הספורטיביים הנאים אמנם מאוד מזמינים ונוחים, אך תנוחה נכונה כאמור קשה מאד למצוא. אגב, אלו הנוהגים להתכופף מדי פעם לפנים יגלו קרבה מוגזמת ומגע מזדמן עם מגיני השמש ואפילו קצה השמשה הקדמית.
אזור הישיבה מאחור לא ממש נועד למבוגרים. גם כאשר בעל מידות צנועות כמוני יושב מאחורי ההגה, הוא מספק לכל היותר להולכי על-שתיים קטנים וצעירים, או הולכי על-ארבע ממושמעים. בפיז'ו מודעים לכך, אבל טוענים כי זה יותר טוב מכלום. הארכת המרכב כדי לספק מקום נרחב יותר הייתה גורמת לייקור. נו באמת.

מנוע

ה-206 CC מהווה הזדמנות ראשונה להתרשם ממנוע ה-1.6 ליטר 16 שסתומים החדש של פיז'ו - למרות שקוראי ynet היו היחידים לפגוש בו בנסיעת התרשמות על הקסארה החדשה. אצל פיז'ו, זו הראשונה המצוידת במנוע העשוי להיות חוד החנית שלה בשוק הישראלי. עם 110 כ"ס וסעפות יניקה משתנות, מבטיחים בפיז'ו שמדובר במנוע שהוא גם חזק וגם גמיש – והם צודקים.
הקופה קבריולה אולי אינה מרגישה עכשיו חזקה, אך היא בהחלט מציגה ביצועים נמרצים למרות נתון משקל מכובד. בפיז'ו מציינים ש-85% משיא המומנט מושגים כבר ב-2000 סל"ד. במציאות זה עובד. המנוע החדש אכן מצליח למשוך בצורה סבירה כבר מסל"ד נמוך, עם זאת הוא מוכן לטפס באופן חלק עד למנתק ההצתה. יחסי העברה לא ארוכים מאפשרים פעולה נמרצת. במצב "קופה" (עם גג סגור) קל מאוד לרשום 180 קמ"ש, ומעבר לכך צריך כבר ישורת ארוכה. אגב, המנוע עצמו פחות שקט מכפי שזכרתי בקסארה, אך מידת הרעש נשארת בגבול הסביר.

קשוחה?

כאשר היא סגורה, אמורה ה-CC להיות קשוחה לפחות כמו 206 רגילה. אולי, מה שבטוח הוא שכאשר היא פתוחה היא קשוחה משמעותית מה-306 קבריולה למשל. צרף לכך את העובדה שהיא מצוידת במתלי ה-GTI, והתוצאה חייבת להיות משמחת.
אבל איך שהוא זה שונה. בולמי הזעזועים רוככו מעט לעומת ה-GTI, המייצב האחורי דק יותר וחלוקת המשקל שונה. לכן, למרות שמידות הצמיגים נותרו זהות עם 15-55-185, התוצאה פחות מהנה מה-GTI, גם כאשר עוברים למצב קופה. האשם העיקרי כאן הוא ההגה, שאינו מתקשר דיו ואינו חד מספיק - בניגוד לנהוג אצל פיז'ו, אך בהחלט בקו אחד עם השינויים שעברה ה-206.
מכל מקום, ה-CC מציגה אחיזת כביש מעולה וקשה מאוד להכנס איתה לצרות, גם בגלל שהתגובה להרפיה מהדוושה אינה עצבנית ומפתיעה. נוחות הנסיעה לא רעה בכלל, למרות הכיול הספורטיבי יחסית של המתלים. אבל מה שמרשים יותר הוא הדרך בה חולפת המכונית על פני שיבושים, מבלי לשגר אותו מצוקה מכיוון המרכב.

סיכום

ברור לי מדוע קוראים בפיז'ו למכונית קופה-קבריולה ולא רודסטר. ה-206 CC, כמו כל קבריולה, אינה מכונית נהיגה מוחלטת אלא מכונית של כיף. את זה היא עושה בקלות. זו מכונית מקסימה המצליחה לנצח - לפחות כאן, על כביש אירופאי - בזכות התפיסה הבסיסית שהביאה את אנשי פיז'ו עד הלום.
עם תג מחיר סביר, מבנה שימושי יחסית לקבריולה, אין פלא שהמפעל אינו עומד בביקוש כבר כעת, ושהיבואן הישראלי נאלץ בינתיים להסתפק במחצית הכמות שרצה להביא.
אני בינתיים מוכן לסלוח על המחסור מעורר המחלוקת בצמיג חליפי, ומוכן לדחוק את חברי למושב הסמלי. פשוט אי אפשר שלא לאהוב אותה.
נשארה רק שאלת ההנאה מנהיגה. האם גרסת ה-2.0 ליטר תפתור גם בעיה זו? על כך, מחר.