לחשוב יפה, לחשוב גדול

היריד הכפרי של מחוז Clallam הוא גם הזדמנות לתושבי המקום להציג את התחביבים היצירתיים שלהם, החל מרקמת שטיחי-קיר וכלה בפיסול קינטי. כך קרה שהחלטתי להשתתף בתחרות הצילום לחובבים ולהציג תמונה שצולמה במהלך סערת חורף מדהימה על המפרץ עם ברקים המאירים את "גשר הזהב". את התמונה צילמתי בעזרת Olympus E-10, אחת המצלמות הדיגיטליות הראשונות שהביאה איכויות של SLR מקצועי לפורמט קומפקטי ולתקציב של צלמים חובבים.

ל-E-10 אבחנה של 4 מגה-פיקסל "בלבד" אך היא מפיקה תמונות טובות יותר מרוב המצלמות שמתיימרות לספק אבחנה של 5 ו-6 מגהפיקסל. בכל אופן, כדי לקלוט את כל הסערה נזקקתי לצלם 3 תמונות חופפות בחלקן ו"לתפור" תמונת פנורמה בעזרת MGI PhotoSuite, תוכנה שנועדה לצלמים חובבים ומקצועיים כאחת. לדעתי תמונת הפנורמה הייתה טובה מספיק כדי להשתתף בתחרות כפרית ובעיקר זו הייתה הזדמנות נפלאה לערב את הילדים בתחביב שלי ולבלות כמה שעות של "זמן איכות" בפעילות יצירתית משותפת.

טיפול קל בתוכנת פוטושופ

תמונת הפנורמה השתרעה על 4000x1700 פיקסלים, ללא דחיסה, כ-20 מגהבייט בפורמט TIFF. היא נזקקה לטיפול קל בתוכנת פוטושופ - העברתי אותה בפילטר Auto Level כדי לסלק קצת מהאפרוריות ולהתאים אותה לפורמט ההדפסה. מאחר וזו הייתה הזדמנות לעדכן את ציוד ההדפסה של משפחת דבורק, התקשרתי למומחים של אפסון ושל HP, כדי לברר מה מתאים לנו.

שתי החברות מייצרות עשרות מדפסות שמסוגלות להדפיס תמונות לא רע בכלל, אבל לדבורקים יש יומרות גבוהות יותר משל סתם משתמשים ביתיים. אנו חיפשנו מדפסת צלמים אמיתית, עם איכויות פוטוגרפיות ללא פשרות ויכולת להדפיס על נייר בגודל A3 לפחות. אתם מבינים, לדעתי "גדול זה יפה" ולתמונות שלי מגיעה הגדלה לממדים מרשימים. גם השופטים בתחרות חשבו כמוני ואכן צעדנו הביתה עם מדליה ואחד הפרסים הכספיים הצנועים, ששילם את עלויות ההפקה של התדפיס. בין 2 ל-3 דולר (לא הצלחתי לברר כמה דיו נצרך באמת).

איכות Punch

די מהר התברר לי שאפסון היא זו שמייצרת מדפסות מהסוג שאני מחפש וכי היא מציעה שתי חלופות: Stylus Photo 1280 במחיר 300 דולר בלבד (בחנויות בארה"ב), שמשתמשת בדיו צבענים (Dye), ודגם Photo Stylus 2200 היקרה בהרבה והמשתמשת בדיו פיגמטי. צלמים מקצועיים מעדיפים את האחרונה, משום שדיו פיגמטי מחזיק מעמד יותר טוב בפגעי הזמן, האוזון והקרינה האולטרה-סגולה. אני העדפתי את דגם 1280 משום שצבעי Dye מבריקים ושקופים יותר - יש להם את האיכות שצלמים מכנים Punch.

הדפסנו את התמונה בפורמט 17x13 אינטש (בערך 43x33 ס"מ), ללא שוליים, באבחנה 2,880 נקודות לאינטש. שימו לב שמספר הפיקסלים לאינטש לאחר הגדלה (235 ppi) אינו גדול במיוחד ובכל זאת, איכות התמונה לא נופלת מההדפסה הטובה ביותר שראיתי יוצאת מחדר-חושך קונבנציונלי. זו הוכחה נוספת לכך שמייחסים חשיבות מופרזת לאבחנה במצלמות ספרתיות ומתעלמים מהעיקר: איכות אופטית, דיוק כרומטי ורמת רעש נמוכה (קרי CCD גדול פיזית, במילימטרים רבועים - לא במספר הפיקסלים).

נייר רגיש לחמצון

בכל מקרה, הדפסת קובץ תמונה גדול ב-2,880dpi נמשכת הרבה זמן - חצי שעה נדרשה ל-Stylus Photo 1280 כדי להשלים את העבודה (למעלה מ-5 מיליארד טיפות דיו בגודל 2 פיקו-ליטר הותזו אחת-אחת מהמחסנית לנייר) אבל היה שווה לחכות. התמונה מהממת. ההדפסה נעשתה על נייר מבריק במיוחד (Ultra Glossy), שמעביר בדיוק את השקיפויות המעודנות של ענני הסערה ואת הניגוד החריף של הברק, שממש קורן אור מתוך הרקע הכהה. הנייר הזה רגיש במיוחד לחמצון כתוצאה מחדירת אוזון דרך נקבוביות הציפוי המבריק ולכן יש צורך לשמור את התמונה מאחורי זכוכית או פלסטיק.

הדיו פחות רגיש לקרינת UV ולכן אפשר לשים את התמונה על קיר פנימי - אבל לא רצוי באור שמש ישיר. אפסון מציעה גם נייר להדפסות עמידות יותר בשם Colorlife. כדי לשפר את העמידות צריך למזער את היכולת של גזים לחלחל דרך הציפוי ולהגיע למולקולות הרגישות של הצבע. כתוצאה מכך גם זמן הייבוש מתארך וכאשר מדפיסים תמונות רוויות צבע, מהירות ההדפסה חייבת לקטון. מבחינתי זה בסדר גמור. אני מעדיף להדפיס מעט תמונות איכותיות, בהקפדה על כל פרט, לאט ככל שצריך, ולא למלא אלבומים בתמונות ככה-ככה מודפסות כלאחר-יד בפורמט שגרתי.