1,500 משפחות סולקו מהבית בגלל חוב משכנתא
זה מתחיל בחלום על בית, ממשיך במשכנתא ונגמר באלפים שלא מצליחים לעמוד בהחזרים ומושלכים לרחוב. רק בשנה האחרונה גדל מספר המפגרים בתשלומי המשכנתא בכ-20%, ליותר מ-70 אלף; כלכלנים: זה בגלל המיתון, הפיטורים והבנקים שממהרים לתת הלוואות
משכנתא, האמצעי להגשמת שאיפתם של מיליון ישראלים לבית, נהפכת לסיוט עבור משפחות רבות. לפעמים היא מביאה אפילו עד לסילוקן מהבית, זה שלשמו נלקחה מלכתחילה. בשנה האחרונה עמד מספר המשפחות שסולקו מהבית לאחר שלא עמדו בהחזרי המשכנתא על 1,500.
בעמותת "ידיד", המעניקה בין היתר סיוע למשפחות שנזרקו מבתיהן, אומרים כי בשנה שעברה הוציאו הבנקים בישראל כ-16 אלף צווי פינוי למשפחות שלא עמדו במשכנתא, ומתוכם מומשו 1,500 צווים. לאחר הפינוי נאלצות המשפחות למצוא סידור מגורים חלופי, והבנקים מנסים למכור את דירותיהן כדי להחזיר את החוב כמה שיותר מהר.
לדברי המשנה למנכ"ל "ידיד", רן מלמד, עד שנות ה-90 נהגו הבנקים במצבים של אי החזר חוב לפנות לערבים שחתמו על ההלוואה. "אולם בעקבות תיקון בחוק שבוצע בשנת 1992 הפכו הערבים ללא-רלוונטיים, ונוטלי המשכנתא הפכו למטרה לבנקים, שממהרים להוציאם מהבית כדי לממש את החוב", הוא אומר. "פעם הבנקים גם היו מנסים להגיע להסדר פריסת חוב, אך היום הם רוצים לממש הכי מהר את החוב ולהחזיר לעצמם את הכספים. הם מנצלים את החוק המתיר להם להוציא את הדיירים מהבתים ומוכרים את הדירות".
לטענת מלמד, הבנקים הפכו לפחות ופחות מתחשבים, ובמקרה אחד אף ננזפה הנהלת אחד הבנקים על-ידי המפקח על הבנקים על כך שנקטה אצבע קלה מדי על ההדק בעניין זה. הוא מוסיף כי בחודשים האחרונים עלה מספר הפונים לעמותה בעקבות איומי הבנקים להוציאם מהבתים בשל חוב משכנתא, והסתכם ב-500.
אלא שבכך לא מסתיימים הייסורים. מסתבר כי הבנקים שלוקחים את הדירות לא תמיד מצליחים למכור אותן. לבנקים מלאי של יותר מ-1,500 דירות, בעיקר באזורי הפריפריה, שאותן לא הצליחו כונסי הנכסים מטעמם למכור. במצב כזה תקועים הלווים גם עם חוב וגם בלי דירה. הם לא יכולים לרכוש דירה אחרת ונאלצים לממן דירה חלופית בשכירות.
לפינוי מהדירה קודמים חודשים של חוסר הצלחה לעמוד בתשלומים. על-פי נתוני ספטמבר 2003, מספר המפגרים בהחזרי המשכנתא (הנתון מתייחס לפיגור של שלושה חודשים לפחות), הסתכם ב-70,930, המהווים 6.35% מלוקחי המשכנתאות. לשם השוואה, במדינות המפותחות בעולם עומד שיעור הפיגורים הממוצע על 1%-2%, מצב שהיה בישראל רק לפני חמש שנים.
הנתונים הידרדרו בשנים האחרונות במקביל למיתון המתמשך ולמצב התעסוקה הקשה. רק בשנה האחרונה הייתה עלייה של 21% בפיגורים. כלכלנים מציינים כמה סיבות למצב. ראשית הבנקים, שממהרים לתת משכנתאות, אפילו באחוזי מימון גבוהים ביותר. שנית גל הפיטורים במשק, שמותיר אנשים שהרוויחו למחייתם ללא יכולת כיסוי המשכנתא. גם הקלות בקבלת משכנתא בישראל היום, ללא ביטחונות מספקים, מוסיפה לבעייתיות.
מיהם הלווים שנכנסים לפיגור בתשלומים? מהנתונים עולה הפרופיל הבא: הדירה שרכשו עלתה 140 אלף דולר, אבל רק 40% מהכסף הושקע מהון עצמי, והשאר – 60% - נלקח מהבנק. מדובר במשכנתא של כ-370 אלף שקל לתקופה של 10 שנים בריבית קבועה של 5.2%. בכל חודש נאלצים הלווים להחזיר 3,956 שקל – התחייבות שהם פשוט לא עומדים בה.
ממחקר שנערך באחרונה על-ידי מחלקת המחקר והמידע של הכנסת עולה כי מדי שנה נוטלים כ-100 אלף איש בישראל משכנתאות. על-פי המחקר, בשנתיים האחרונות הצטרפו אל דיירי הפריפריה גם אנשי מעמד הביניים ורוכשי דירות יוקרה במרכז הארץ, שמתקשים גם הם לעמוד בתשלומים.
המחקר מגלה עוד כי ברוב המקרים שבהם מצליחים הבנקים למכור את הדירות, הן נמכרות ב-15%-30% פחות משוויין. לפיכך, גם לאחר מכירת הדירות נותרים בעליהן ללא כסף, וחובותיהם אינם מחוסלים.
לפנייה לכתב/ת 
עליה במספר מתקשי החזר המשכנתא
מומלצים
