החברים של קיסריה העתיקה

"איך יכול להיות ששיא הפעילות במקום מדהים כמו העיר העתיקה בקיסריה הוא הקרנת סרטים על מסך רחב?" שואלת שרה ארנסון, לשעבר היסטוריונית ימית מאוניברסיטת חיפה. "כיצד הגענו למצב שבו מקום שהיה בירתה המפוארת של ארץ ישראל משך 600 שנה, מרכז חשוב של הנצרות הקדומה, מוקד סחר ואומנויות והנמל המתוחכם ביותר של העולם העתיק – לא זוכה להכרה ולטיפול שהוא ראוי לו?"

התשובה, טוענת ארנסון (שקבעה ביתה בקיסריה בשנים האחרונות), מקופלת בעובדה כי גורמים רבים מדי בוחשים בקלחת: רשות שמורות הטבע והגנים , רשות העתיקות, קיבוץ שדות ים, החברה לפיתוח קיסריה ומבחר רשויות וחברות ממשלתיות – כולם בעלי עניין, כולם היו רוצים לראות את המקום פורח, כולם לא מוכנים שזה יעשה מכיסם-הם.

הרעש מקיבוץ שדות ים מפריע

לפני שנה הוקמה עמותת ידידי קיסריה העתיקה, שמנסה לשלב בין כל הגורמים המעורבים, ומקווה להחיות את העיר העתיקה. בעמותה פעילים כמאה חברים, מחציתם תושבי קיסריה. עד עתה התכנסו אחת לחודש כדי ללמוד את הנושא, באמצעות הרצאות וסיורים, וכעת הם פותחים במהלך לגיוס כספים שיאפשרו להם לבצע פרוייקטים שונים.

המטרות שהעמותה רוצה לקדם, כפי שמונה אותן ארנסון, הן הקמת מוזיאון ראשי בעיר, השמשת המתקנים הקיימים, עידוד פרסומים, כנסים ואירועים בעיר העתיקה, ומניעת טעויות בלתי הפיכות העלולות לפגוע בעתיקות. "כיום", אומרת ארנסון "אין שילוט, אין הדרכה, אין מוזיאון, 90 אחוז מן הממצאים מפוזרים במחסנים שונים נסתרים מן העין. מי שמגיע למקום ואינו בקי לא יבין לעולם היכן הוא נמצא".

רבות מהבעיות עליהן מצביעה שרה ארנסון קשורות בקיבוץ שדות ים: "חלק מן הממצאים שהיינו רוצים שיהיו פתוחים לקהל הרחב נמצאים בשטחים החקלאיים של הקיבוץ. לשדות ים יש גם מוזיאון לעתיקות הנהנה מתמיכה ממשלתית אך מעטים מבקרים בו.  מדוע שיוותר הקיבוץ על המוזיאון רק כדי לסייע בהקמת מוזיאון גדול יותר בעיר עצמה?

"הרעש מקיבוץ שדות ים הוא אחת הסיבות למיעוט ההופעות באמפיתיאטרון, ובית המרחץ וההיפודרום, שיכול היה לארח מרוצי סוסים ממש כמו פעם, אינם פעילים".  

בין גלי הים, מגלה ארנסון, מסתתרים מקרים נוספים של הזנחה: "בשנות ה-80 הוקם בקיסריה הפארק הארכיאולוגי התת מימי הראשון בעולם. יכול היה אדם לצלול או לשנרקל ובעזרת מפה לעקוב אחר השילוט התת מימי ולסייר בנמל. הפרוייקט היפה הזה הוזנח מסיבות תקציביות. בנוסף, בעבר הועלתה לדיון הקמתו של מרכז מבקרים במצודה אליו יוכלו להגיע גם דרך הים . העניין מתעכב בין השאר בשל השאלה הבלתי פתורה : כיצד ישלמו המבקרים שלא מגיעים מן היבשה".  

"בשנות ה-80 הסתובבה בעולם תערוכה ענקית בשם 'חלומו של הורדוס'. כל המוזיאונים בארץ הוציאו את הממצאים ונידבו אותם לתערוכה. כשהסתיימה ביקשנו שהתערוכה כמו שהיא תחזור לקיסריה, למקומה הטבעי, ובכך תשדרג עד מאוד את המקום. כלום, מיותר לציין, לא קרה. חלק משרידי התערוכה שוכנים אחר כבוד במרתפי מוזיאון ראלי (רקנאטי), ולא מגיעים קהל הרחב.

 "כולם מבינים כי מדובר בפוטנציאל בעל רמה עולמית", היא אומרת, " אלא שכולם היו רוצים לראות אותו מתממש על חשבון הברון, והוא, מה לעשות, לא מתעניין בנושא כרגע."

תגובות: הדברים אינם מבוססים

מוזיאון שדות ים לעתיקות קיסריה: מעולם לא תוקצב המוזיאון בתמיכה ממשלתית לפעילות שוטפת הכוללת תחזוקת המבנים, גינון, תאורה, מיזוג, שכר לעובדים והדרכה, ובחמש השנים האחרונות לא התקבלה פרוטה לפיתוח וחידוש התצוגה, כאשר הקיבוץ נושא בעול לבדו. הכתבת הנכבדה ושרה ארנסון מוזמנות לעיין בתכתובות ובפרוטוקולי הישיבות שדנו בעשרים שנה האחרונות בהקמת המוזיאון ומרכז מבקרים מכובד בקיסריה כשהקיבוץ מוכן להעמיד את המוזיאון כולל הצוות לרשות אותו מרכז.

החברה לפיתוח קיסריה: הגוף היחיד הפועל ומשקיע בשימור, פיתוח ושיווק העיר העתיקה הינו החברה לפיתוח קיסריה. בשנתיים האחרונות השקיעה החברה משאבים רבים בעיר העתיקה ובנמל קיסריה הן בתשתיות (בנית טיילת ופתיחה מחודשת של החוף) והן בתוכניות. 

רשות העתיקות: הרשות איננה מופקדת על ניהול אתרי תיירות או אתרים ארכיאולוגים. רשות העתיקות משאילה ואף מעודדת השאלת פריטים עתיקים לשם תצוגה בפני הקהל הרחב. פניה בבקשה לקבל ממצאים לתצוגה בקיסריה תטופל ברצון. דברי גב' ארנסון בנוגע לשימור אינם מבוססים.

רשות הטבע והגנים: גן לאומי קיסריה מוחזק ומתוחזק ברמה בינלאומית. אין הזנחה באתר קיסריה העתיקה, יש מקום רב לשימור ושיפור- דבר הדורש תקציבים- המצויים במחסור, נשמח אם תצטרף העמותה לתורמים- באמת- לשימור האתר ולא תסתפק בפסילת כל האחרים בלי כל בסיס לטענתה. 

עמותת ידידי קיסריה העתיקה, טלפונים: עדנה - 04-6262616 (טלפקס) , בתיה - 053-400246.