המלצה למשרד החינוך: לימודים מגיל 4, בגרות בגיל 16

לימודים מגיל ארבע, מבחני בגרות כבר בגיל 16, הרחקת מורים כושלים מהמערכת, אלה הן רק חלק מהמלצות המרכז הבינתחומי לשיפור מערכת החינוך בישראל, כפי שהוצגו אתמול (ה') בכנס הרצליה.

דו"ח ההמלצות חובר על ידי ד"ר שמשון שושני, לשעבר מנכ"ל משרד החינוך, במסגרת "ממשל חדש בישראל", המרכז הבינתחומי בהרצליה, והוא מציע שינוי מקיף ומערכתי אשר יאפשר לממש, במציאות הנוכחית, את מטרות מערכת החינוך. בין יתר המטרות: הישגים לימודיים, צמצום פערים והתאמת מערכת החינוך לתיפקוד טוב יותר, שמותאם למאה העשרים ואחת. 

הדו"ח מצביע על כך, שההישגים הלימודיים בישראל אינם משביעי רצון, ושקיימים פערים ברמת הלימודים והידע בין קבוצות חברתיות, שהחינוך בישראל אינו מכין את התלמידים לתיפקוד בעולם הדגיטלי, שאיכות ההוראה אינה משביעת רצון ושבקרב התלמידים קיימת שכיחות יתר של תופעות כמו אלימות, היעדר משמעת וסמים.

בין יתר השינויים המערכתיים אותם מציע שושני גם שינויים מהפכניים כמו: הורדת גיל התחלת הלימודים לגיל ארבע, הורדת גיל בחינות הבגרות לגיל 16, הוראת אנגלית כבר מכיתה א' והצעה נוספת מתייחסת לכך שעד גיל 19 ילמדו מקצועות בחירה במסגרת על תיכונית. הדו"ח גם ממליץ על הענקת מחשב נישא תוך שלוש שנים לכל תלמיד ומורה בישראל.

שושני מדגיש בדו"ח את השינויים שיש לערוך באופן מיידי, וביניהם: מניעת היעדרויות של מורים ותלמידים תוך הפעלת יד קשה נגד הנעדרים, התמקדות בנושא שיעורי הבית, שינוי מבנה יום העבודה של המורה, הרחבת מכסת שעות הלימוד, הרחקת מורים כושלים והעלאת שכרם של מורים מצליחים, הגברת מעורבות ההורים ומניעת נשירת תלמידים ממקצועות הנחשבים לקשים

מוצע לשנות את המבנה של מערכת החינוך באופן הבא: חטיבה קדם יסודית לגילאי ארבע עד שמונה וחטיבה יסודית לגילאי שמונה עד 12, כשבשתי החטיבות ילמדו בבתי ספר קטנים של כארבע מאות תלמידים. החטיבה התיכונית תיועד לגילאי 12 עד 16 והחטיבה העל תיכונית לגילאי 16 עד 19. בחטיבות התיכוניות ילמדו כשמונה מאות תלמידים. לטענת שושני, המבנה החדש יאפשר ויחייב את התלמידים להגיע לפחות לאותם הישגים לימודיים וחינוכיים אליהם מגיעים כיום בני ה-18, אך הם יצליחו לעשות זאת בגיל צעיר יותר.

משרד החינוך, מוצע בדו"ח, יהיה המטה שיקבע מדיניות ברמה הארצית, יתקצב ויתכנן, יפקח ויבצע מחקר והערכה. הצעות נוספות מתייחסות לארגון מחדש של מערכת החינוך תוך יצירת שינויים בתוכניות הלימודים, בהכשרת המורים (שתעבור ממשרד החינוך למועצה להשכלה גבוהה), יצירת זמן למידה דיפרנציאלי וקביעת סטנדרטים חדשים להישגים חינוכיים ולמעורבות הורים.