Windows, הדור הבא

תאהבו או תשנאו אותה - אי אפשר לברוח מ-Windows. למעלה מ-90% מהמחשבים האישיים ברחבי העולם מריצים אותה כיום. בשנתיים שחלפו מאז השקת Windows XP, הפכה מערכת ההפעלה הזו להצלחה מסחרית מסחררת, ואנחנו מתפתים לומר שבמידה מסויימת של צדק.

בסקרי הקוראים שערכנו, רוב המשיבים מדווחים על שביעות רצון גדולה יותר מ-XP בהשוואה למהדורות הקודמות. היא מתרסקת פחות, והיא מציעה הרבה יותר כלים ואפשרויות, גישה להגדרות שונות וכלים אוטומטיים. ובכל זאת, גם לה יש את נקודות התורפה שלה - למרות שהיא יציבה יותר, היא עדיין שומרת על המסורת וקורסת או נתקעת מדי פעם.

חשוב יותר - מספר פרצות האבטחה שמתגלות בה רק הולך גדל, ולמרות שמיקרוסופט מגיבה בכל פעם מחדש עם עדכונים וטלאי תוכנה, זה קצת מייאש לגלות שאנו נזקקים להם כמעט כל שבוע. המהדורה הבאה של Windows, בינתיים תחת שם הקוד לונגהורן (Longhorn), תצא לשוק לכל המוקדם בשנת 2005.

ההימור הגדול של מיקרוסופט

אבל מכיוון שהתעשייה צריכה לתכנן קדימה, הרי שסקיצות ראשוניות של מערכת ההפעלה העתידית, והדלפות זעירות לגביה, מתחילים לבצבץ פה ושם. Longhorn מצטיירת בהן כמערכת הפעלה שאפתנית מאד. מיקרוסופט מכנה אותה "ההימור הגדול", ומתכוונת לומר שזהו מסוג ההימורים שהיא עושה לא יותר מפעם בעשור.

מיקרוסופט מתכננת לנו מערכת הפעלה אמינה ובטוחה יותר, עם כלי תקשורת ושיתוף מתקדמים, שתתבסס על מערכת קבצים חדשה. היא גם מנסה להבטיח שלמפתחים יהיה קל יותר לפתח עבור המערכת הזו יישומים יציבים, עם ממשקי משתמש מוצלחים יותר, ועם טיפול משופר במדיה דיגיטלית.

מיחשוב אמין וקוד מנוהל

בכמה תחומים, התוכניות של מיקרוסופט ברורות מאד בסך-הכל. בכל מה שקשור לפיתוח יישומים, למשל, מיקרוסופט מקדמת כבר זמן מה את הרעיון של "קוד מנוהל", שיאפשר פיתוח של יישומים יציבים יותר. בתחום האבטחה, מיקרוסופט דוחפת את יוזמת ה"מיחשוב האמין" (Trustworthy), שאמורה להוביל לדור חדש של מערכות אבטחה.

מודל חדש שהיא מכנה "הדור החדש של המחשוב הבטוח" (NGSCB), יחלק את מערכת ההפעלה לשניים: חצי אחד שיבוא במגע עם החומרה, ויכלול את כל הרכיבים הנדרשים לאותנטיקציה ולתקשורת מאובטחת עם "העולם החיצון", וחצי שני שיכלול את כל השאר. התוצאה תהיה שנקבל יישומים בטוחים יותר לשימוש, ואפשרות יעילה יותר לניהול זכויות דיגיטליות, אבל היישום יחייב שינויים גם בחומרה וגם בתוכנה של המחשב האישי העתידי.

ידוע לנו גם שמיקרוסופט שוקדת על מערכת קבצים חדשה שהיא מכנה "WinFS", ושאמורה להפוך את הגישה למידע קלה יותר. בהמשך - לאן הולכת מיקרוסופט, ולאן יפנו מתחרותיה.

Longhorn - היסודות (ג'ון קליימן)

כדי לצייר קווים לדמותה של מערכת ההפעלה הבאה מבית מיקרוסופט, אספנו הכרזות רשמיות, דיווחים על גרסאות אלפא שדלפו לרשת, WhitePapers ועדויות מדיונים של מפתחים - וכמובן שהשלכנו פנימה גם קמצוץ ספקולציות. מובן שבהתחשב במועד השחרור הרחוק והלא-סופי, דברים עוד עתידים להשתנות, אבל אפשר כבר לדבר בביטחון יחסי על כמה מרכיבים שסביר להניח שיהיה להם תפקיד מרכזי ומקום של כבר ב-Longhorn.

לקוחות שירכשו מחשב חדש יקבלו אותו כש-Longhorn כבר מותקנת עליו. אלו שירצו לשדרג יוכלו לקבל את Longhorn על תקליטור התקנה רגיל. אחרי שה-Image יועתק מהתקליטור לדיסק הקשיח, המערכת תופעל מחדש ישירות לתוך סביבת טרום-ההתקנה. זמן ההתקנה אמור לצנוח עד כדי 15 דקות.

בהתחשב בחשיבות ההולכת וגדלה של האבטחה, אנו מצפים ש- Longhorn תשווק עם ברירות מחדל קפדניות יותר בתחום זה מאשר Windows XP. קרוב לוודאי, למשל, שה-Firewall יופעל כברירת מחדל (בשונה ממה שקורה היום ב-XP). שמענו רינונים על כך שמיקרוסופט תספק גם יכולות הגנה מפני וירוסים, למרות שנדמה לנו שאלו פירושים לא מדויקים לתוכניות החברה להרחיב את ממשקי פיתוח היישומים (API) בצורה שתאפשר למפתחי צד-שלישי של מוצרי אנטי-וירוס אינטגרציה הדוקה יותר עם מערכת ההפעלה. אפשרי בהחלט שיהיו במערכת החדשה תכונות שיאפשרו לשרת הארגוני לערוך סריקה מרחוק בחיפוש אחר וירוסים במחשבי הלקוח, למשל.

שינוי דרמטי בממשק המשתמש

Longhorn תציג שינוי דרמטי בממשק המשתמש של Windows. הממשק החדש, לעת עתה בשם הקוד "Aero", ישתמש במנגנון תלת-מימד "אמיתי" כדי להציג שיפור דרמטי בהצגה של אפקטים, אנימציות, שינויי גודל ושקיפויות. ב-Aero, יוכל כל יישום להתנהג כאילו הוא שולט על כל אזור התצוגה, בעוד שלמעשה ניתן יהיה להשתמש במשטחי תצוגה (Canvases) מרובים, במקביל.

"מנוע שולחן העבודה" (Desktop Composing Engine) יאפשר לבצע מניפולציות שונות על משטחי התצוגה האלה - לשנות את גודלם, את המאפיינים שלהם, לארגן אותם בצורה כזו או אחרת על המסך, וכן הלאה - ויגיש לנו את המראה הסופי של שולחן העבודה. המנוע הזה יאפשר כל מיני התחכמויות נחמדות, כמו צמצום חלון עד לגודל Thumbnail, ללא פגיעה או שינוי בתוכן שלו (סרטי וידיאו, למשל, ימשיכו לרוץ בצורה מוקטנת).

כצפוי, Aero עלול להיות תובעני מאד מבחינת דרישות החומרה שלו, ולכן מיקרוסופט מתכוונת לאפשר כמה מצבי תצוגה. המצב המלא ביותר של Aero, הידוע כ-Tier 2, ידרוש חומרת תלת-מימד עתירת ביצועים - ההערכה הנוכחית מדברת על זיכרון בנפח של 64 או 128 מגהבייט לפחות על הכרטיס הגרפי, והאצת חומרה ברמה של DirectX 9 לפחות. במחשבים מצויידים פחות, ניתן יהיה להשתמש במצב Tier 1, שיאפשר התאמה של מורכבות של התצוגה לחומרה הקיימת.

טכנולוגיות תצוגה חדשות

בין השיפורים האחרים למערכת הגרפית, תהיה התמיכה בטכנולוגיות תצוגה חדשות שבהן הפיקסלים מורכבים מיותר נקודות (high-dpi displays) והנקודות מורכבות מיותר גוונים (high-bit-depth. לפחות 8 ביטים ישמשו להגדרה של כל נקודה, במקום שימוש במודל RGB), וייתכן שגם יכולות ניהול צבעים מובנות. APIs חדשים ומודל חדש לדרייברים, יאפשרו לשפר את היציבות והאמינות, וקרוב לוודאי ששימוש במצב Tier 2 יחייב דרייברים "מאושרי מיקרוסופט".

אחרי שחשפה אשתקד את טכנולוגית BroadBench (תצוגה רחבה במיוחד, על צג קמור שמימדיו כ-111x28 ס"מ), ובהתחשב במחקרים שערכה לגבי שיפור הפרודוקטיביות האפשרי כתוצאה משימוש מקביל במספר מסכים, אנחנו מנחשים שמיקרוסופט תספק את Longhorn עם צורה זו או אחרת של תמיכה בריבוי צגים.

מלבד Aero, שיהיה תאווה לעיניים, Longhorn תציג כנראה כמה שיפורים נוספים בממשק המשתמש הבסיסי. במשך שנים דיברה מיקרוסופט על ממשק משתמש "מכוון משימות" (task-based). הרעיון הוא שבמקום להפעיל תוכנה ולטעון לתוכה קובץ, פשוט נאמר מה אנחנו רוצים לעשות - לכתוב מכתב, לשלוח פקס, מה שלא יהיה.

הפעלת תוכנות ישירות מתוך הסיייר

אנו חושדים שנראה עוד ועוד פעולות מוכוונות משימות כאלו, מצטרפות ל"חלוניות המשימות" של סביבת XP. בתיקיית My Pictures למשל - במקום להזניק תוכנת עיבוד תמונה ולטעון לתוכה תמונות, יכול להיות שנוכל לבצע פעולות עריכה פשוטות, לתפור מצגות ולבצע מניפולציות אחרות בתמונות, ישירות מתוך הסייר. גירסאות אלפא שדלפו לרשת, כללו מנגנוני ספריות (Libraries) שקיבצו אובייקטים שונים מאותו סוג (תמונות, מסמכים, משחקים) מתיקיות (Folders) שונות, כדי לספק אליהן גישה מהירה במקום וירטואלי אחד. אנחנו מניחים שהספריות הללו יגיעו עם כלים ייעודיים שיתאמו את ההגדרות הקונספטואליות שלהם.

ייתכן ש- Longhorn תגיע עם תיקייה בשם "My Contacts", כהמשך ל-My Documents, My Pictures וכו'. מיקרוסופט רמזה על כך שהיא רוצה לכרוך יחד מידע ממקורות שונים, מאנשים שונים ומהתקנים שונים - כדי לקשר בין גרסאות שונות של מסמכים למשתמשים, לאפשר תקשורת במסרים מיידים ויישומי ועידה מממשק מבוסס-PC, וכן הלאה.

דמואים של ממשק משתמש אפשריים, שמבוססים על קונספציות חדשות, כוללים רכיבים רבים המוגדרים באמצעות שפת XML, באופן המזכיר מעט את הניסיונות המוקדמים לשלב HTML בסביבת המחשב דרך שולחן העבודה. פריט כזה למשל הוא סרגל הצד (Sidebar), פנל על שולחן העובדה הכולל "תוספים" (Tiles) שיכולים להיות מקושרים למשאבים מקומיים או מרוחקים. תוכנות יוכלו להשתמש בתוספים כאלו במקום להופיע בשורת המשימות.

שיפורי מולטימדיה

כמובן ש-Longhorn גם כוללת הבטחה בכל מה שקשור לשיפורים בתכונות המולטימדיה. היא תיישם ארכיטקטורת ייעודית לדרייברי קול בשם UAA) Universal Audio Architecture), שמקנה סט בסיסי של תכונות ללא קשר לתוצאה הסופית, כמו שדרייברים לתצוגת VGA שולטים במרכיבים הבסיסיים של התצוגה ללא חשיבות לסוג והדגם של הכרטיס הגרפי. UAA גם מתוכננת לאפשר התקנה קלה של ציוד היקפי, תמיכה בניהול זכויות דיגיטלי וגם, בתיאוריה, צליל "נקי מעיוותים".

מיקרוסופט מתכוונת גם לפשט את הבקרה והשליטה בצליל במערכת ההפעלה. ל- Longhorn יהיה מרכז שליטה יחיד באודיו, עם תכונת GFX) Global Effects), שתאפשר הוספה של אפקטים בין המיקסר של המערכת ודרייבר הצליל. היא תאפשר למשתמש, ככל הנראה, לקבוע פרופילים של צליל למצבים וזמנים מוגדרים, ולהבטיח שכל התוכנות ינהגו לפיהם. כך ניתן יהיה, למשל, להגביר את עוצמת הצליל בנגינת מוזיקה בלי שכל הודעת Messenger (או ICQ) תשמיע צליל מחריש אוזניים.

בחלק הבא: האם מערכת פלדיום המושמצת היא אח גדול, ומה מציעה לנו מערכת הקבצים החדשה של לונגהורן?