"יומני היקר, עישנו ג'וינט ואז צנחנו. היה סבבה"

"יומני היקר, אני חייב לציין שזה אחד מהימים המדהימים. קמנו בבוקר, וכרגיל דפקנו שני ראשים של באנגים. עשינו אימון הצלה, וכשסיימנו עלינו לגובה 9,000 רגל. אחרי שנייה הודיעו שצונחים. התמונה שראיתי חרוטה במוחי: שמיים סגולים, ורודים, אדומים, צהובים ובשמש חצי עיגול שוקעת. יצאתי וחיבקתי את העולם והיתה צניחה אלופה. חזרנו לבסיס, עשינו שאכטות והלכנו לישון".

את הקטע המדהים הזה כתב ביומנו האישי לא אחר מחייל שמשרת כמדריך בבית הספר לצניחה בבסיס תל נוף והוא מתפרסם היום (ו') ב"ידיעות אחרונות". החייל טרח לתעד בפרוטרוט את עלילותיו הצבאיות בין שמים לארץ תחת השפעת סמים. ולא מדובר בקטע חריג: היומן, שאמור היה להישאר סודי, מלא בחוויות מהצניחות הממוסטלות.

אבל לפני כשבועיים נגמרה החגיגה: מדריך הצניחה הפיוטי ושלושה מדריכי צניחה נוספים, בגילאים 20-21, נעצרו בחשד לשימוש תדיר בסמים. בימים האחרונים הוגש נגדם כתב אישום, שמתבסס על היומן. בפרקליטות הצבאית מתייחסים לתיק בחומרה יתרה, בשל הסיכון הגבוה שבביצוע התפקיד הרגיש תחת השפעת סמים.

לפי כתב האישום, מדריכי הצניחה השתמשו בסמים לפני צניחות ואחריהן, במהלך חניכת חיילים, באימונים, ולמעשה בכל רגע פנוי. הפרשה החלה להיחשף לפני כחודש, כשהשימוש המופרז וחסר השליטה של המדריכים בסמים כבר לא יכול היה להישמר בסוד. העיניים האדומות, משקפי השמש שלא ירדו מהפנים, ההתכנסויות בחדרים – כל אלה עוררו את חשדם של אנשי הבסיס.

במקביל, זימן מפקד הפלוגה את החיילים לשיחת בירור. גם את השיחה הזאת תיעד המדריך ביומנו: "התעוררתי ב-12:00 עם חיוך. הלכנו לשיחה עם המ"פ לגבי שמועות שרצות על שימוש בסמים, אבל יצאנו מזה בשלום. לעת עתה".

האופטימיות הקוסמית של המדריך, כאמור, היתה מוגזמת. לפני כשבועיים, לאחר שצמרת הבסיס החליטה לערב את המשטרה הצבאית בפרשה, הגיעו למקום חוקרי מצ"ח, ולקחו את הארבעה לחקירה. בתחילה הכחישו החיילים הכול מכול. מאוחר יותר הודו כי בנסיעה לחקירה הם תיאמו ביניהם גירסאות.

במקביל למעצר, ערכו חוקרי מצ"ח חיפוש בחדרי המדריכים. שם הם גילו את היומן, שכבר לא השאיר להם הרבה עבודה. מדריך הצניחה הקפיד לתעד כל פרט: כמה עישן, עם מי, מתי – וגם מה הרגיש. כשהוצג היומן בפני החניכים, הם נשברו בזה אחר זה. הרבה ברירות לא נותרו להם – והם הודו בחשדות נגדם.

מחומר החקירה עולה כי חלק מהחשודים השתמשו בסמים עוד לפני הגיוס. אולם אז העישון היה בגדר התנסות ראשונית. כשהגיעו לתפקיד הדרכת הצניחה היוקרתי, שפינק אותם במעמד ובתנאי שירות נוחים, הפך העישון לעיסוקם העיקרי בבסיס. "פעמים בודדות עישנו במגרש האימונים, על מגדל הקפיצה, אבל בחדר הכי טוב, הכי בטוח", כתב החייל.

בעמוד אחר תיאר מדריך הצניחה את שיגרת הסמים. "קמתי כרגיל, אימונים ועישונים", כתב. "פותחים את היום בשאכטה של ירוק", ציין במקום אחר. בהזדמנות נוספת עידכן מדריך הצניחה את חברו היומן: "קמתי בעשר, היתה לנו השתלמות על קיפול מצנח חופשי, ומשם, כרגיל – סמים סמים סמים. כל היום". ועוד הגיג: "התעדכנו, הכנו נס, אכלנו ועישנו, ואכלנו ועישנו, ואכלנו ועישנו".

כשהחוקר שאל את החייל מדוע מידי פעם תיעד את חוויותיו בתמציתיות, כמו במשפט "מתאמנים ומעשנים, מעשנים ומתאמנים", הוא נענה: "הכוונה לימים רגילים. פשוט לא היה לי כוח לרשום ביומן, אז רשמתי בקיצור". אחד החיילים סיפר בעדותו במצ"ח: "ההרגשה היתה אחלה, הכל נראה טוב. סבבה". נאשם אחר הוסיף: "הסם גרם להרגשת ריחוף".

ואכן, מעדויות המדריכים ומרישומי היומן עולה כי הם "ריחפו" כל העת. ביום שנחה על המדריך ההשראה, הוא כתב: "קמנו בסבבה, התקלחנו ודפקנו כמה ראשים לפני אימונים. התאמנו עד הערב ואז חזרנו לחדר, וכרגיל עישנו ועישנו עד שנלנו לישון". בהזדמנות אחר ציין: "חזרתי לבסיס. כרגיל, עישנו ועישנו. בשתיים היה מסדר סיום וחילקתי לחיילים כנפיים".

החייל אף תיעד את השילוב בין העישון לאימונים המסוכנים. "קמנו בשש ושלושים, התארגנו, דפקנו שני ראשים של באנגים", כתב. "הגענו בעשר, אבל היתה רוח מזרחית, אז לא צנחנו. ניצלנו את הזמן לעשות ג'וינט – ואז, הופה, קראו לנו לעלות לצנוח. עלינו ל 8,500 רגל. החייל הראשון יצא, אני אחריו. היתה צניחה סבבה. קצת נדנודים אבל סך הכל צניחה סבבה.

"שכיבה עד גובה 3,500 רגל, ואז פתחתי את המצנח. כרגיל נחתתי על הדשא ונחתי קצת בסתלבט. עשינו עוד שני ג'וינטים ועלינו לצניחה שנייה. גם 8,500 רגל. הייתי בשכיבה עד שניגשתי לידית, פתחתי – וואללה, לא נפתח. נתתי ג'ק חזק, ורק אז נפתח, אבל וואללה הידית נפלה. חפיף. נחתנו, עישנו עוד ג'וינט, נסענו לאכול שווארמה – ולבסיס לישון".

בחקירתו הביע כותב היומן חרטה על מעשיו. לאחר שהחוקרים שאלו אותו אם הוא מבין את הסיכון שבצניחה תחת השפעת סמים, הוא השיב: "כן, ברגע שאתה תחת השפעת סם השליטה במוח והגוף היא איטית יותר". החוקר נבר: "אז מדוע התנהגת כך?", ומדריך הצניחה ענה: "הייתי טיפש ועיוור. חשבתי בצורה לא נכונה ואני מודע לזאת".

סניגורו של כותב היומן, עו"ד יוסי לין, זועם על השימוש המשפטי שעשה הצבא בקטעים מהיומן. "המשטרה הצבאית חדרה לפרטיותו של החייל ופגעה בזכויותיו", אמר. "מדובר ביומן שאמור היה להוות בסיס לכתיבת ספר, ולחלקים נרחבים בו אין כל קשר למציאות. חבל המשטרה הצבאית נהגה בשיטות חקירה פסולות ובדרכי הפחדה כדי להפליל את מרשי. מרשי הינו חייל מצטיין, מהמובילים ביחידתו".

עו"ד רון שלו, סניגורו של נאשם אחר: "מדובר בחייל איכותי ומסור, שתרם רבות במסגרת שירותו, ושלצערי מעד. אך אני מקווה כי יד ביד עם המערכת הוא יוכל להתגבר על הבעיה ולהישאר אזרח מועיל ותורם".

עורכי הדין ניר רוטנברג ואייל אוחיון, סניגוריהם של שני הנאשמים האחרים אמרו: "מרשינו יילחמו על חפותם".