"מדינות קתוליות ניסו להשתלט על ירושלים בשנות ה-40"

המדינות הקתוליות באירופה רקמו בשנות ה-40 תוכנית במסגרתה תועבר ירושלים לשליטת הכנסיה הקתולית, כך עולה ממסמכים שהותרו לפירסום הלילה (ה') בדאבלין, אירלנד.

מטרת התוכנית הייתה רצונה של הכנסיה הקתולית להבטיח את הגישה למקומות הקדושים לנצרות. היוזמה באה, אם כי לא באופן פומבי ורשמי, מהאפיפיור פיוס ה-12, שהציע שהמקומות הקדושים יופקדו בריבונות בינלאומית של האו"ם שתשמור על המקומות הקדושים. הרקע ליוזמה הייתה הצבעת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947, בה נקבע ששטחה של ישראל יחולק בין ישראל והערבים וירושלים תהיה "שטח נפרד" תחת שלטון בינלאומי של האו"ם.

המסמכים, שמקורם במשרד החוץ האירי, היו חסויים במשך 50 שנה וכעת נחשפו על ידי הארכיון הלאומי בדאבלין.

ספרד הובילה

מהמסמכים עולה כי ספרד, אז תחת הנהגתו של הגנרל פרנקו, הייתה המדינה שהחלה לגלגל את היוזמה. היה זה בדצמבר 1948, שבעה חודשים לאחר הכרזת המדינה.

ספרד הציעה שהיא, יחד עם פורטוגל ואירלנד, יפעלו כדי לוודא שכאשר תועבר הריבונות על ירושלים לאו"ם או לשליטה בינלאומית אחרת, הן יבקשו כי המנדט יועבר לידי המדינות הקתוליות האירופיות. על פי המסמכים, ספרד האמינה אז כי שליטה של הכנסיה הקתולית עדיפה על שליטה של האו"ם, שהמדינות האירופיות הקתוליות העיקריות לא היו חברות בו באותה עת. 

מדריד פנתה בנושא לדאבלין ועניינה אותה בהצטרפות למגעים אולם אירלנד, לאחר התייעצויות, החליטה כי היוזמה "אינה מציאותית ובטעות יסודה". על פי המסמכים האירים, לאחר ההחלטה הזו, החליט משרד החוץ האירי לתת לנושא לגווע מעצמו.

איטליה מתערבת

אולם הנושא שב ועלה באפריל 1949, כאשר ממשלת איטליה פנתה שוב לאירלנד עם הצעה לפיה המדינות הקתוליות שאינן חברות באו"ם יקיימו מגעים בנושא עם המדינות הקתוליות שחברות באו"ם. מהמסמכים עולה כי שגריריהן של אירלנד, איטליה, ספרד ופורטוגל קיימו דיון בנושא בוואתיקן, אולם בסיומו הוסכם שאין בכוחן של המדינות שמחוץ לאו"ם לפעול באופן רציני להשגת המטרה.

במסמכים צויין שהוואתיקן עצמו נמנע מלהציג דרישות מפורשות בנושא מאחר ש"לא רצה להסתבך ולהצטייר כמי שמהווה הפרעה מיותרת בסוגייה הסבוכה הכרוכה בהקמתה של מדינת ישראל". המסמכים מציינים כי היוזמה הוקפאה "משום שהוותיקאן נמנע מלחשוף את שאיפתו האמיתית בנושא, ונטייתן של ארבע המדינות הקתוליות שלא להמשיך ולעסוק בסוגייה מבלי לקבל ערבויות שהוותיקאן יתמוך בהן ויסכים לפיתרון שיתקבל".

עוד עולה מהמסמכים כי אירלנד ביקשה גם שלא להכעיס פוליטיקאים ישראלים מחשש שהם ישפיעו על "דעת הקהל היהודית בעולם", שעל פי המסמכים הייתה חשובה לדאבלין בהקשר של החלוקה בין הרפובליקה האירית וצפון האי, הנתון בשליטה בריטית.