שתף קטע נבחר

נעים להכיר: פרופסור סייבורג

פרופסור סטיב מאן מאוניברסיטת טורונטו חי את חייו כסייבורג. הוא לובש על גופו מיכשור דיגיטלי ממוחשב הכולל אוזניה, מסך, משקפת וידאו ומשדרים אלחוטיים. יום אחד כולנו נחיה כך, הוא מבטיח-מאיים

בפעם הראשונה שרואים את סטיב מאן, פרופ' להנדסה מאוניברסיטת טורונטו, אפשר לטעות ולחשוב שהוא יהלומן, לאור העובדה שאוזניית פלסטיק מכסה את אוזנו הימנית, אליה מחובר מסך זעיר התלוי מעל עינו. אך במהרה מבחינים גם במצלמת וידאו זעירה המחוברת לעדשה, ולנורות המהבהבות תחת חולצתו. או אז ניתן להבין שמאן, 41, חי את חייו כסייבורג, חצי אדם חצי רובוט, המזכיר יותר מכל את המחסל הקולנועי שגילם ארנולד שוורצנגר בסדרת הסרטים "שליחות קטלנית".

 

בעוד מצלמת הווידאו משדרת למאן תמונה של המציאות שלפניו, המסך הקטן מציג הודעות ושורות קוד מהמחשב הסמוך, המצויד במשדר אלחוטי, המחובר לגופו של מאן. בעזרת הסטודנטים שלו הוא פיתח תוכנה המאפשרת לקרוא דואר אלקטרוני או הודעות אחרות על גבי לוחות מודעות או חפצים ריבועיים אחרים הנמצאים בסביבה - בזמן שמביטים בהם מבעד לעינית הלבישה.

 

מאן מכנה את החוויה הזו "מציאות מתווכת" ומשווה זאת למצב בו אייקונים משולחן העבודה שלכם יופיעו מול עיניכם בכל עת, גם כשאינכם מול המחשב. מאן שולט על המחשב באמצעות מכשיר בקרה נייד, אותו המציא לאחר שנכשל בהפעלת המחשב באמצעות תשדורת גלי מוח דרך אלקטרודות המחוברות לעורו.

 

ממוחשב יותר=אנושי יותר

 

מאן החל בניסוי שלו לפני 25 שנה. הוא מאמין כי לבישת מחשב ומצלמה על גופו תעניק לו יתר פרטיות ואינדיבידואליות כבן אנוש ובסופו של דבר תאפשר לו להיות "יותר אנושי". המצלמה והאוזניה למשל, מאפשרות לו לסנן מסרים פרסומיים הסובבים אותו. "אנשים מרגישים שהם שולטים בגורלם כאשר כל מה שהם צריכים נמצא איתם תמיד", הוא אומר.

 

מאן יכול למשל לצלם שוטרים המתנהגים באלימות כלפי מפגינים, ולפרסם את התמונות באינטרנט באופן מיידי, באתרים שהוא מכנה Glogs (קיצור של cyborg blogs, יומני סייבורג). והוא דוגל ב"שימוש בחלק מהמכונה נגד עצמה".

 

אחד מתחביבים האהובים כרוך בביצוע מיצג במהלכו הוא מצלם חנויות האוסרות לצלם בשטחן. לצורך כך, הוא משתמש במצלמות וידאו בולטות יותר מה-EyeTap, אותה עינית ממוחשבת שהוא לובש בדרך כלל. כאשר עובדי החנויות מעירים לו על הצילום - הוא מפנה את מצלמותיו ישירות אל מצלמות המעקב של החנות, הממוקמות בתקרה, וטוען כי הוא מבצע בקרה עבור "הבוס שלו".

 

גם אם הוא נראה קצת מטורלל, מאן עושה את הדברים האלה במטרה ברורה: על פי אמונתו, עובדי החנויות אחראים למדיניות של מעבידיהם, וכל אדם צריך ללחום במערכת, אותה מגלמים אותם המוסדות המתחבאים מאחורי מצלמות המעקב הסמויות. "צריך לעמת פקידים עם פקידותם", הוא מסביר.

 

"חוויה סוריאליסטית"

 

אך חוויית הסייבורג של מאן היא הרבה יותר מהצהרה פוליטית. בספר שפירסם בשנת 2000, בשם "Cyborg: Digital Destiny and Human Possibility in the Age of the Wearable Computer, סיפר מאן על החווייה הסוריאליסטית של תיכנות המחשב להתריע בפניו על אובייקטים הנמצאים מאחוריו, או לשנות את הצבעים המוצגים לו על המסך. "המחשב הלביש מאפשר לי לחקור את האנושיות שלי, לשנות את תודעתי, ולצפות בעולם בדרך אחרת - משחררת מאוד", הוא כתב.

 

מאן מאמין כי עתיד רובוטי הוא בלתי נמנע. "בסופו של דבר, כולם ירצו להיות מחוברים למחשבים בכל עת, על מנת לשפר את הזכרון ואת התקשורת שלנו עם אחרים", הוא אומר. לדעתו, במקרה כזה, עדיף ללבוש את המחשב ולקחת אותו לכל מקום מאשר לשבת מולו כל היום בחדר.

 

בדימיונו הוא רואה את הדורות הבאים מטיילים ברחוב וקוראים הודעות וירטואליות מותאמות אישית על גבי קירות של בניינים ותחנות אוטובוס. חבריכם יוכלו לגלוש ל-Glog שלכם, לראות היכן טיילתם, ובמקביל לשלוח לכם הודעת דואר אלקטרוני שתוצג על הספסל בפארק, ורק אתם תוכלו לראותה.

 

מיזעור דרמטי של המערכת

 

מאן בנה את העינית והמצלמה בעצמו ונעזר במידע שאשתו, הלובשת את הציוד כבר כ-15 שנה, מעבירה לו. במהלך השנים הוא הצליח למזער את המערכת בצורה דרמטית. הוא התחיל במערכת אותה נשא בתרמיל גדול, המשיך למערכת שכללה קסדה עליה הורכבו אנטנות טלוויזיה, אחר כך הצליח להכניסה בזוג משקפי שמש, וכיום הוא נזקק רק למעין משקפת המורכבת על העיניים.

 

המערכת מסוגלת להתחבר למגוון מחשבים ומכשירים ומאפשרת למאן לבדוק דואר אלקטרוני מכל מקום בו הוא נמצא. מאן נושא אתו לכל מקום משדרים אלחוטיים שיאפשרו לו להתחבר לרשתות שונות: לרשת Wi-Fi אלחוטית, לרשת סלולרית או לרדיו.

 

"שווה ערך ל-PC"

 

מאן מודע לכך, כי על מנת להפיץ את המיחשוב הלביש בקרב קהל רחב, יש צורך במיזעור נוסף של המכשירים, ולכן הוא מייעץ כיום לחברת Xybernaut האמריקנית, המפתחת מיחשוב לביש לטכנאים, מוגבלים ואנשי צבא. ועדיין הוא חש כי פיתוחיה של החברה מוגבלים לקהל ספציפי מדי. "צריך משהו שווה ערך ל-PC, שלא פותח עבור מטרה או קהל מסוים, ולכן גרם לכזו מהפכה", הוא אומר.

 

בתשובה לשאלה האם יש בכלל צורך בחיבור כה הדוק של האדם עם המחשב, עונה מאן "כל תחזית עשויה להתגלות בעתיד כקשקוש, והרבה אנשים מנסים לנבא את העתיד - אבל למה שאקשיב להם?". 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
עינית ה-EyeTap של מאן
הודעות וירטואליות מותאמות אישית על גבי קירות
במהלך השנים הוא הצליח למזער את המערכת בצורה דרמטית
מומלצים